מגזין

האיראני הכי לוהט בתל אביב

אלינור כרמי הלכה לבדוק האם תאריך התפוגה של And One כבר עבר

מאת אלינור כרמי. 01-06-2008

תגיות: And One

האיראני הכי לוהט בתל אביב

כששמעתי ש And One- הולכים להגיע לארץ, כל המשרד שלי ידע בערך חמש שניות לאחר מכן את הבשורה כשקפצתי באמוק בכל המקום וצעקתי. הרומן שלי עם ההרכב המיוחד הזה החל לפני בערך עשור ופרץ הנוסטלגיה שהתעורר אצלי היה מהול בחששות. ככל האמנים המגיעים אלינו הקיץ באיחור אופנתי של עשור או שניים, הרצון לשמור אותם בהיכל התהילה שנשאר בתאי המוח הרופפים שלנו גורם להיסוס בנוגע להגעה להופעה. כי בסך הכול לאף אחד אין כוח לראות איזה זקן פתטי שמנסה לסחוב את הקטטר שלו על הבמה בניסיון לרתום עוד קצת כסף לאלכוהול/סמים/דמי מזונות/עורכי דין/מכון גמילה/הימורים/צווי עיקול ושאר הבעיות שקורות שאתה אמן גדול בפנסיה. יש דברים שעדיף להשאיר כזיכרון מתוק מלא הילה מהעבר אפילו אם במהלך שמירת הזיכרון נוספים כל מיני הפרזות והאדרות שלא ממש קרו במציאות.

 

And One נתנו בבארבי הופעה הרבה מעבר למצופה.וללא ספק הדבר הבולט ביותר הוא שסטיב נאהגבי, הלב הפועם של ההרכב, פשוט נולד להיות על הבמה. האירני-גרמני שאחראי בעצם על כל היצירה של ההרכב מכתיבת השירים לביצועם ועד להלחנה, לא הפסיק לקפץ מצד לצד על הבמה עם חליפה מחויטת ואנרגיות של לפחות שישיית XL (שכידוע בעל כמות כפולה של קפאין ממוצר המקור רד בול). כיאה להרכב השואב השראה רבה מדפש מוד גם ל-And One ישנה קונסטלציה דומה – שני ברנשים גרמנים שאחראיים על הקלידים ונמצאים מאחור וסולן שרמנטי וכובש שעושה את כל ההצגה. נאהגבי עצמו יכול לתפוח על עצמו על השכם, שכן הוא בהחלט פצצת אנרגיה שלא נופלת מאלילו דייב גאהן ואף בעל חוש הומור ומליצות שלא מתירים ספק שהשורשים האיראניים שלו הם אלו שזעקו שם על הבמה, ואילו ההשפעה הגרמנית נשארה רק בסאונד המשובח ובצמד המלווה והפאסיבי להחריד שלו.

בניגוד להימורים שלי (דריה, אני חייבת לך 50 שקל) מועדון הבארבי היה מפגש צמרת מלא בנציגויות של מספר דורות של פריקים/גותים/אינדסטריאלים וסינת'פופאיים לארץ ישראל. מגמלאי הפינגווין דרך הגולם, האזימוט ועד ללילינבלום היה מגוון של גילאים, דברי עור ו-PVC רחב. המדים של הקבוצות האלו גרמו לי לחשוב פעמיים בטרם תפסתי את מקומי הקבוע בשורה הראשונה על מנת ללכוד פיסות של זיעה עם די אן איי שאולי יחדור אלי וקצת מהכישרון העצום שלו יחלחל. כשאתה רוקד ומתחכך עם קהל שמפוצץ ב-ניטים/דוקרנים/שרשראות דוקרניות/מתכות בלתי מזוהות זה בהחלט לא רעיון חכם להיות בשורה הראשונה שבה יכולת המפלט שלך היא רחוקה מדיי ובטח שזה לא בא טוב עם סטלה מהולה באלכוהול וקמצוץ האנטיפתיות הרגיל שלי.

סטיב נאהגבי שר במשך שעתיים וחצי את להיטי ההרכב כמו Sometimes, Closer, Techno Man לצד שירים חדשים מהאלבום האחרון Body Pop שיצא ב-2006 והוכיח כי הוא מצליח לעשות את המעבר (שבו נכשלים אמנים רבים אחרים) מהסאונד של האלבום להופעה חיה בצורה מושלמת ומקפיצה במיוחד. בקטעי הביזאר החליט נאהגבי שאם כבר להחזיר את העבר במנהרת הזמן אז להביא את כל התותחים מאותה התקופה וביצע קאברים מאלפים ל- Eurythmix, Camouflage, Cure, Pet Shop Boys, Alphaville וכמובן שני שירים של דפש מוד. אמנם אני חושבת שעם שלל האלבומים של ההרכב הם יכלו להביא חומר מקורי משלהם אך מכיוון שנאהגבי הוא כמו להבה דוהרת שלא ניתן לכבות פשוט זורמים איתו. הזרימה המשיכה בעיקר מצידו כאשר הוא כל כך התלהב מהקהל הישראלי שהבטיח, כאשר סיימו את ההדרן הארוך, שילכו להחליף בגדים ויפזזו עם הקהל במסיבה שהייתה לאחר מכן. על גל ההתלהבות הוא כבר המשיך להצהרה מחייבת שהם יחזרו כל שנה להופיע כאן, ואני כיאה לפולניה זוכרת ומתעדת, ומקווה שזה לא היה עוד אחד מפיזורי ההבטחות האופייניים לגברים לפני פורקן כזה או אחר.

נאהגבי עשה שיעורי בית או שבעברו מסתתרת לה איזו חברה ישראלית שגרמו לו בזמן ההופעה לדבר בעברית משכנעת ביותר כמעט בלי מבטא כמו :"אני רוצה מים", "מה נשמע תל אביב?" ואפילו ספר עד שלוש. אז נכון, פה ושם ניתן לראות אהבה עצמית מופרזת כאשר הוא ביקש מאנשי השורה הראשונה (שבמחשבה נוספת היה רעיון מוצלח לא להידחס לשם) לנשק אותו כי מגיע לו על ההופעה (בדוגרי הגבר צודק) ושיצלמו אותו (לאחר שהשומר בכניסה לברבי כמעט התנקש בכל מי שהעז להביא משהו שנראה כמו מצלמה). האמת אני מוותרת לו הוא יודע לעשות את העבודה והלוואי על כולנו אנרגיות שנראו טבעיות כאלה בגיל 40 פלוס. עם תקשורת בלתי פוסקת עם הקהל כדי שישירו ביחד איתו בשירה בציבור הכי אפלולית שנראתה בישראל, שיחות ביניים קטנות שהוא מנסה לשאול מה השמות של החבר'ה מקדימה, וחנופה לבנות ישראל, מי יודע אולי יש עוד תקווה לאיראניים וישראלים, כל עוד זה בתיווך גרמני זה עובד כמו קסם!

תגובות

  • אך כמה את צודקת

    בתור נציג מהדור ה1.5 שהיה בהרבה הופעות , סטיב דפק הופעה של החיים ,כמובן מי שלא היה הפסיד , אחלה כתבה ממש מתאר את הרגשות והאנרגיות שהיו שם. תודה.

    yaron, 05-06-2008 05:21

  • תודה ותיקון טעות!

    הבחור בן 38 ולא בן 40 פלוס כמו שכתבתי, מה גם שהוא בן מזל תאומים שזה המזל הכי שווה בגלגל המזלות ולכן - ריספקט!

    אלינור, 05-06-2008 20:25