מגזין

רוצה להשתממל

דביר צברי היה בהופעה של 'שממל' וחזר עם תובנות חדשות על השילוב של מוזיקה והומור יחדיו.

מאת דביר צברי. 19-05-2008

תגיות: שממל

רוצה להשתממל

נפתח בהסבר קצר, מה זה 'שממל'. שמֶמֶל – שם התואר/פועל/עצם/מילת קישור/וכו': שמֶמֶל, יוכל לשמש בכל תפקיד מתפקידי המילה במשפט (בדומה לפועל דירדוס, ראו ערך: הדרדסים) בכל מובן או הקשר שתעלו על הדעת. משם כזה ללהקה אפשר לצפות להידרדרות חיובית.

אני ידוע בתור אדם שלא אוהב שילוב של מוסיקה עם הומור, אך 'שממל' שינו לי את קו האהבה/שנאה בנושא. אמש ראיתי לראשונה את שממל בהופעה בעקבות המלצה של  ידידה שסיפרה לי שאי אפשר להישאר אדיש להופעות שלהם וכי עליי להתכונן להיקרע מצחוק. חיפוש מוקדם עליהם מגלה שהם מתארים עצמם כקברט תיאטרלי / סאטירי ניטראלי?!/ שיעמום פיאודלי.

על במת תאטרון תמונע עלו 11 חבר'ה שנראו לי רגועים. שאלתי עצמי "האם האנשים הכביכול רגילים האלה שעולים עכשיו הם אלה שהולכים לקרוע אותי מצחוק עם הומור ומוזיקה?" אך ברגע שעטו על עצמם את כליהם השתנה משהו באווירה, הבנתי שמשם אני לא אצא אדיש. הם התחילו את ההופעה כשבקהל יושבים אנשים מכל הגילאים (חלקם הורים שלהם וחלקם סתם באו להתנסות בחוויה) ומבטיחים שבסוף ההופעה תגיע כוכבת מהגמר הגדול ששודר בזמן ההופעה (הגמר של "הישרדות", ד.צ). שממל הם בראש ובראשונה מוזיקאים מוכשרים. שילוב של 11 נגנים ועוד 2 בובות הוא שילוב לא קל וההרמוניה ששוררת בין חברי הלהקה באה לידי ביטוי בשילוב מנצח של כלי נגינה כמו 3 סוגי סקסופון, חצוצרה, טרומבון, קלידים, אקורדיון, תופים, גיטרות וגיטרה בס. כמעט כל הנגנים משתתפים בשירים שנכתבו ע"י יניב רווה ודרור ויידמן שמביאים את הציניות לשיאים חדשים. יחד עם המוזיקה של הנגנים המילים נשמעות כמו ששיר באמת צריך להישמע – לעניין את המאזין ולהדביק את המילים ללשון וכל זאת בלי יומרות מיותרות. בשיר 'סופרמן', למשל, "סופרמן לא גר פה יותר אז תשאירו הודעה ונחזור בהקדם / תחזיקו חזק זאת המאה העשרים ואחת". כאן הגעתי לתובנה שלי על השילוב של מוזיקה והומור. מולי חבורה של 11 נגנים מופלאים שמביאים את המוזיקה לשיאים חדשים כשהם משלבים את כל כלי הנגינה שפירטתי לעיל עם שירה עוקצנית ומפתיעה. ללא ספק הם עשו שילוב מנצח שסטנד-אפיסטים רבים יכולים רק לחלום עליו – שילוב של הומור עם מוזיקה משובחת. הם לא עוד סטנד-אפיסטים שסובלים מעייפות החומר. שממל לא מתאמצים להצחיק או להוכיח עצמם כמוזיקאים, הם פשוט עולים על הבמה ומביאים את מה שהם אוהבים ויודעים לעשות בצורה הטובה ביותר שהם מכירים – ללא מאמץ מיותר או ניסיון הצחקה משמים.

בין שיר לשיר הם מכניסים קטעי הומור שמכניסים למין וייב שמכין את הקהל לשיר הבא ועוד לפני שהשיר מתחיל מצליחים לגרום לו להרגיש חלק בלתי נפרד מהלהקה. וההומור?! אני אנסה לתאר קצת ממה שהתרחש במהלך ההופעה. בחלק אחד של ההופעה, שערו האובד של הסולן דרור ויידמן קורא לו ממקום כלשהו ושואל אותו אם התגעגע אליו ואז מתחיל ביניהם ריב סוריאליסטי על איך הוא העז לעזוב אותו ככה באמצע פריז בשבת בערב כשהוא לא יכול להחזיק את הכיפה. פתאום מתגלה אליהם אלוהים ומציע למיכאל שוורץ הקלידן לעשות חלטורה אז הוא מסכים, כי בכל זאת איך אפשר לסרב לאלוהים?!. כשהוא יורד מטה לקברו כביכול ושוכב על הבמה כשדרור מכסה את גופו עם הז'קט שלו הלהקה שרה לו שיר מחווה, את 'שיר הפסנתרן הבלתי סביר'. בהמשך, חברי הלהקה מסתלבטים על יכולות הנגינה של הקלידן, "אין מה לומר, בדיוק אותו דבר, ומסתבר הוא לא יודע לנגן פסנתר", וזאת למרות שיכולותיו לא מוטלות בספק. בשלב זה מיכאל הקלידן חוזר מ"אי המתים" ומתלונן שאלוהים לא שילם לו. ההתרחשות הזאת ממחישה עד כמה יש להם הומור עצמי גבוה והם לא מתביישים להסתלבט על עצמם. שממל מראים גם נאמנות לישראל כשהם שרים שירים על אהבת המולדת בשילוב של מנגינות המזוהות עם צה"ל. באמצע ההופעה חלק מחברי הלהקה חובשים כובעי סומבררו ומכריזים על עצמם כ- "גילדת סוחרי הקקטוס הבלתי הוגנת ממקסיקו", שמראים את יכולת המשחק המשובחת של חברי הלהקה ומכניסים קטעי מוזיקה בקצב מקסיקני. לאחר מכן הם מכניסים עצמם ל-Fאנק משובח שרק מראה כמה יכולת מופלאה יש ללהקה הזו. את ההופעה מלווה חזירסקי חזירוביץ, בובת חזיר שמתלבשת על הטרומבון של מעיין מילוא וכן ברווזת היד בלה ברטוק. עכשיו דמיינו את הכל על במה אחת.

באמצע ההופעה שממל מבצעים שיר אהבה מלודי שנקרא 'ואן-גוך' שלא הצלחתי להגדירו עדיין, יותר רומנטי או יותר הומוריסטי וזאת לראיה – "כמה יפה תהי כשאת תענדי את אוזן שמאל שלי". הם מסיימים את ההופעה (לפני ההדרן כמובן) עם הכוכבת מ"הישרדות" שהבטיחו בתחילתה והלא היא, תתכוננו זאת הולכת להיות הפתעה... התרנגולת ששמה האמיתי הינו תרצה שחורציאניטיס. את ההופעה חותם השיר 'גלגלצ' שנוגס חזק בתופעת הפלייליסט הנשחק;"רדיו עדיף שתשתוק אם אין פרסומות אז יש קלישאות / זה להיות או לא להיות במבזק של חדשות". את השיר הזה הם שרים בקצב הומוריסטי שפשוט לא מותיר לך אפשרות אחרת מאשר לבכות (מרוב צחוק).

בהדרן הם עולים ומבצעים שיר נוסף ומסיימים כשהם מבקשים מכל הקהל לעמוד על רגליו על מנת לשיר את ההמנון. מי שלא מכיר את שיריהם יכול לתהות לעצמו חרישית שאולי חברי הלהקה נדפקו בפרץ של פטריוטיות למען המדינה (כמו בחלק מקטעי הקישור שבוצעו בהופעה). אך אז הם מתחילים לשיר את ההמנון של לא אחרת מאשר עירם האהובה 'נס ציונה' עם מילים כמו "אווו נס ציונה את בליבי תישארי תמיד". בשלב הזה החלטתי שאני נמצא במופע סטנד-אפ מוזיקלי מהמשובחים שיש.לא נשכח את חזירסקי חזירוביץ, בובת החזיר שמלווה את הלהקה לאורך כל ההופעה על הטרומבון של מעיין מילוא ואת ברווזת היד בלה ברטוק. רק דבר אחד ביאס אותי בהופעה וזה לא קשור ללהקה אלא לחוק המטופש שאוסר עליי לעשן כשאני יושב עם כוס בירה במקום ציבורי ונהנה, חס וחלילה שאני איהנה יותר מדי.

שממל הם: יניב רווה – שירה, גיטרות, דרור ויידמן – שירה, שם חממי – שירה, גיטרות, אייל רווה – גיטרה בס, מיכאל שוורץ – שירה, קלידים, אקורדיון, ליעד כהן – שירה, חצוצרה, רן גנז – תופים, יונתן רובין – שירה, סקסופון טנור, אורי טבצ'ניק – שירה, סקסופון בריטון, כלי הקשה ושירה, מעיין סמית' – סקסופון אלט, תרנגולת ושירת רבים, מעיין מילוא – טרומבון, נעם דורמבוס – דורמבוס, בלה ברטוק – ברווזת יד, חזירסקי חזירוביץ' – חזיר יד, תרצה שחורציאניטיס - תרנגולת גומי. ובלווי מקהלת גילדת סוחרי הקקטוס הבלתי הוגנת, בז'יז'ניץ מקסיקו: חוזה גסטופולוס, מנהטן סמינצקי, היביסקיס צביפך, סר ג'ירלוק מ. וולנגלי. מנצח: הפרופסור אלכסנדר רחמנינוביץ' פוגצ'וב.

את הדיסק של שממל,'הליום להמונים' ניתן להשיג בהופעות ובאוזן השלישית.

לעמוד המייספייס של שממל.

צילום: תם אור ואבי קדם.

תגובות

  • נשמע מעניין - שראה כמו שווה בדיקה

    סחטיין אבאלה

    דודידו, 21-05-2008 01:47

  • בהחלט שווה בדיקה

    ממליץ בחום למי שרוצה להתנתק קצת מהמציאות או למי שסתם עצבני ורוצה להירגע

    דביר צברי, 21-05-2008 03:52

  • אמת לאמיתה

    כל מה שנכתב כאן אמת לאמיתה!

    נמרוד רון, 24-05-2008 06:34

  • להקה מעולה (:

    רק שמעתי את השירים שלהם, אפילו בלי ההופעה-וכבר מזה נהינתי!

    יובל, 18-10-2008 23:35