מגזין

עמית כארז

רגע לפני שירעיד את ברזילי במופע להקה, אודי ניב תפס את עמית ארז לשיחה ידידותית

מאת אודי ניב. 06-05-2008

תגיות: אודי ניב, ראיון, עמית ארז

עמית כארז

עמית ארז כבר מזמן לא "אליוט סמית' וונבי".

הוא עבר דרך לא קצרה מאז הצטרף לשורות האינדי הישראלי. את ההתקדמות ניתן לראות בכל שלב בצעדיו. את אלבומו הראשון הקליט בהוצאה עצמית לבדו עם גיטרה. לאחר מכן הגיע האי-פי  Black Light שזיכה אותו בשבחים רבים מצד התקשורת. באלבומו השלישי הנושא את שמו שיצא לפני חודשים אחדים, הוא כבר התחמש בחבורת נגנים כישרוניים שליוותה אותו ועזרה לו בקפיצת המדרגה המשמעותית והמתבקשת.

עמית ארז כבר מזמן לא "אליוט סמית' וונבי".

אבל בכל זאת עמית, עדיין מרבים לעשות את ההשוואה הזו ולקטלג אותך...

"אני חושב שההשוואה הזו נוגעת לחומרים הישנים יותר שאכן מושפעים גם מאליוט סמית'. בהתחלה זה מחמיא נורא ומשמח אבל יש גבול לכמה אפשר להשוות אותך לדבר אחר. בסופו של דבר יש לך את הגוון והקול והצבע שלך. הרושם שאני מקבל זה שהם לא באמת נותנים את מלוא תשומת הלב כדי לראות שיש שם בסופו של דבר אותי. אני שומע וסופג השפעות אחרות כל הזמן ואני מאמין שככל שאמשיך להוציא אלבומים ולחפש רעיונות חדשים כך אני אבטא גם השפעות אחרות אנשים ויבינו ויכירו בי עוד צדדים".

אני חייב לומר שאני די מסכים עם ארז. בתור אדם שמאזין למגוון רחב מאוד של אמנים, קצת קשה לי להסכים עם קטלוגים והשוואות בין אמנים. המגוון וכמויות המוסיקה אליהם אנו נחשפים כיום בלתי נתפסים ובשל כך חומרים רבים של אמנים שונים, מושפעים זה מזה ונשמעים דומים זה לזה. עם זאת, תנו ליצירה של האמן קצת יותר תשומת לב ואולי (ואף סביר להניח) שתמצאו שם משהו אחר, משהו שבא מעולמו של אותו אמן ורק הוא יכול להביא לתוך אותה היצירה.

 

הכתיבה שלך עוסקת בנושאים אישיים, הטקסטים מאוד מלנכוליים, אתה לא נרתע לחשוף ולשתף.

"אני לא מפחד לחשוף אבל אני גם לא ממש תמיד חושף את הכול לחלוטין אחד לאחד. אני נוטה גם לצייר את הדברים לפעמים במטאפורות ולפעמים סתם להקיף את הנושא מכל מיני צבעים וכיוונים והשקפות. כשאני עובד על הטקסטים אני מגלה את עצמי מחדש. השירים בונים וכותבים את עצמם יחד איתי. הם מוציאים ממני כל מיני רעיונות ותחושות. אני לא מתכנן מה אני הולך לכתוב ומתי. בדר"כ אני מתיישב לכתוב כשזה בא מעצמו, מעין זרם תודעה שמחליט לצאת החוצה בזמן שלו. זה בא ממקומות אישיים של התחושות שלי כבן אדם בסביבה שבה הוא מרגיש סוג של חוסר שיוך למקום בו הוא נמצא ורוב השירים שלי סובבים את התחושות האלה. זה מדבר על תחושות אחידות של חוסר שיוך ואולי קצת שכיח לומר אבל אהבה וזוגיות תמיד נושא טעון בהשראה. מבחינת הנושאים אני לא חושב שאני מחדש משהו".

 

למרות שזו לא שפת האם שלך נראה שאתה מאוד אוהב את השפה האנגלית.

"אני באמת מאוד אוהב את השפה הזו. חשוב לציין שמעולם לא עשיתי החלטה לכתוב באנגלית. זה בא לי באופן טבעי. כנראה שמשהו שם עובד ועושה לי טוב. אני מרגיש בנוח עם השפה וזה מוציא ממני יכולות מסוימות של הבעה. היצירה אמורה להיות משהו שצריך לצאת ממך בצורה הנכונה והטבעית והאמיתית ובסה"כ אין ספק שזוהי לא שפת האם שלנו אבל היא סובבת אותנו כל הזמן. אם אני אביע את עצמי בעברית אני לא בהכרח יעשה את זה טוב יותר או פחות אלא אחרת. אני אוהב להביע את עצמי באנגלית בגלל הצבע, הצליל והתוכן המילולי שאני יכול ליצור. הניסוחים והדימויים שאני יכול ליצור מעניינים אותי ונותנים לי השראה יותר מאשר בעברית נכון לעכשיו. מה שכן לכתוב בשפה זרה דורש ממני להיות יותר מודע".

 

איזה שיר שלך אתה מחובר במיוחד?

"Endings Get an Early Start" זה השיר שאני הכי מחובר אליו מבחינה טקסטואלית. מבלי שתכננתי הצלחתי להגיע להבעה מאוד ישירה ומתומצת לגבי מה שאני מרגיש כבן אדם בצורה די רציפה במשך החיים שלי. הטקסט הוא מאוד אני ואמיתי ולמרות שהוא כזה הוא עדיין שומר על האווירה הציורית שאני מאוד אוהב. אני מאוד אוהב טקסטים שיש בהם משהו שמעבר להגיד את הדברים כמו שהם; אני אוהב להשתמש בדימויים ורעיונות שנותנים צבע מעבר למציאות השטוחה. השיר כשאני קורא את הטקסט שלו אני שלם איתו עד הסוף של מילה ומשפט שם. אני חושב שהצלחתי ליצור בטקסט איזשהו מסר שמצליח לעבור מאוד ברור החוצה מבלי להשתמע ליותר מידיי פנים ואם זאת לא מרגיש ישיר בצורה מעניינת".

 

גם אחרי המעבר שלך לעבודה עם להקה מלווה אתה עדיין מופיע הרבה לבד.

"היתרון הכי גדול של ההופעות האקוסטיות זה נושא האינטימיות, הרבה יותר קשה להרגיש אותו במופע עם להקה. זה תמיד מאוד מרגש ויש לזה כוח חזק להיות ליד הקהל. אני אוהב את האינטימיות ואת החופש המוסיקלי על הבמה. הידיעה שאני יכול לשלוט במה שקורה במהלך הופעה ולהחליט בכל רגע נתון את המהלך הבא. במופע עם להקה הריחוק עם הקהל נוצר בין אם תרצה או לא. אם זאת במופע עם להקה יש את היכולת להעביר אינפורמציה מוסיקלית שהיא הרבה יותר רחבה וזה משהו שחשוב לי. לאחרונה זה בא לידי ביטוי גם בכתיבה שלי. כבר הרבה זמן לא כתבתי משהו שירגיש לי שמספיק לו רק גיטרה. אני כל הזמן מוסיף עוד כלים וזאת מהסיבה שכמוסיקאי שרוצה להתפתח אתה צריך להרחיב את הצבעים שאתה משתמש בהם. לשמחתי הרבה יש לי את האפשרות לעשות את שניהם. אני לא רוצה לוותר על אף אחת מסוג ההופעות האלה".

 

באטליז אנחנו רואים צד נוסף שלך.

באטליז גיא בן שטרית הוא הגרעין המוסיקלי. בשל כך באטליז יש לי את ההזדמנות לתת ביטוי לצדדים מוסיקליים אחרים שיש בי אבל לא יוצאים ממני כיוצר, כגיטריסט וכאדם שיש לו דעה על עיבוד או הגשה. אני אוהב להיות באטליז וזה נותן לי הרבה מאוד. אני מאוד מחובר לזה ונהנה להיות חלק מזה.

 

גם בהופעות שלך אתה ממעט להוריד את הגיטרה.

תמיד חיכיתי לרגע שבו אוכל להוריד את הגיטרה אבל יש משהו מאוד חזק ונכון לנגן את מה שאתה בעצמך יצרת ולא לתת למישהו אחר לנגן את זה. במיוחד כשזה מגיע ליצירה מהסוג שלי של שירים אישיים. אני מאמין שמעבר לשירה גם הנגינה שלי עוברת אחרת כאשר אני מנגן אותה ובהופעה יש לזה משקל משמעותי בעיני. עם זאת אני לא רואה בגיטרה כמשמשת מחיצה ביני ובין הקהל אלא עוד דבר שיחבר בינינו. בשבילי להוריד את הגיטרה בעיבודים שלא צריך את האקוסטית זו תחושות סיפוק שכבר הרבה שנים חיכיתי לה; לשיר ולהתרכז בתקשורת שלי עם הקהל.

 

לאחרונה הוצאת גרסת כיסוי לשיר אנונימי יחסית של מינימל קומפקט (My Will) שהתווסף לאוסף של הלייבל שבו אתה חבר, אנובה. מדוע לא ניצלת את ההזדמנות לבצע שיר מוכר ולחשוף עצמך לקהל רחב יותר בארץ?

בזמן שהקלטתי את זה היה לי ברור שמהניע להקלטה של השיר אינו כלכלי, אבל זה בהחלט לא מגיע ממקום אנוכי. אמנם בחרתי שיר שהוא לא מוכר אבל בסופו של דבר אני יוצר כי אני רוצה לגעת בלב של המאזין. יתרה על כך, זה הרגיש איזושהי שליחות שנקרתה בדרכי, איזושהי תחייה מחודשת לשיר. זהו אחד השירים שאני הכי אוהב שלהם. לא חשבתי יותר מידי. השיר ישב לי חזק בראש ופתאום חשבתי שאני אוכל לקחת אותו לכיוון שהוא קצת שונה מהכיוון המקורי של השיר. משהו עם אינטרפרטציה יותר פשוטה וצנועה שיותר מתאימה לסגנון שלי. הייתה לי האפשרות לעשות כבוד לשיר שהוא מדהים לדעתי ואני שמח על על כך.

 

 

עמית ארז כבר מזמן לא "אליוט וונבי".

בהופעה ביום שישי הקרוב בברזילי (ה-9.5) מבטיח ארז סט נדיב של מיטב שיריו מכל האלבומים וגם כמה עיבודי להקה לשירים שביצע עד כה בעיקר לבדו. אם להודות, עוד לא ראיתי את ארז במופע בליווי להקה, לכן אני יכול רק להמשיך ולהמתין בסבלנות ליום שישי , לרגע בו ישים את האקוסטית בצד ויתפנה לאחוז בשני ידיו במיקרופון. ההימור שלי שזה יהיה בשיר ,"Come Get Your Love" בו אור בהיר, שותפו לגיטרות באטליז, יכה בנו מכת חשמל. אני אהיה שם לקבל אותה.

עמית ארז במייספייס.

תגובות

  • Itliz

    Great band, have not had the chance to see them live yet but it will change soon thanks to this great writing...

    idany, 10-05-2008 06:49