מגזין

לא נשכח, לא נסלח. אז מה כן?

דווקא ביום הולדתה השישים למדינת ישראל חשוב שנדע להפיק לקחים חדשים מהשואה. לקחים שלא השכלנו ליישם עד כה. אם לא נעשה זאת אנחנו גורמים לעצמנו נזק ממשי כחברה וכעם ומחמיצים את המורשת שעלינו לשאת כעם ששרד את השואה.

מאת אסף פרידמן. 29-04-2008

תגיות: יום השואה

לא נשכח, לא נסלח. אז מה כן?

מטבע הדברים זיכרון השואה של רובנו מורכב לא מזיכרונות עצמם כי אם ממערכת הנצחה לאומית שעל ברכיה גדלו כל ילידי הארץ המובטחת. תהיה טהורה ככל שתהיה הכוונה העומדת מאחורי מפעל ההנצחה החשוב הזה, אי אפשר לברוח מכך שהזיכרון הקולקטיבי שלנו בדבר השואה נכרך לעד עם האתוס הציוני. הקשר הנ"ל הוא מורכב מאוד. ראשית לא ניתן לדעת אם הפוליטיקה העולמית הייתה מגיעה לכדי כינון בית לאומי לעם היהודי אלמלא הטרגדיה הנוראית. שנית. השואה הייתה לאות שעמד בפני הציונות במונחי לא עוד. הצורך בבית לאומי ובהגנה עצמית היוו דלק יעיל מאוד בבניית מדינת ישראל לאורך השנים. אלא שגם כיום, כשמדינת ישראל עומדת אייתנה, כשהכלכלה שלנו היא מן החזקות שבכלכלות העולם, ושהקיום שלנו הינו ודאי, רודף אותנו החשש להכחדתנו ואנחנו מנציחים את הפחד הזה דור אחרי דור. לקחי השואה שכל אחד מאיתנו מקבל במערכת החינוך הם שניים – לא נשכח, לא נסלח ו- משואה לגבורה, כלומר הניצחון שלנו הוא היכולת להקים צבא חזק ולהגן על עצמנו.

 אולי ישנם כמה לקחים שרובנו פשוט מתעלמים מהם. הלקחים הללו הם אולי כלל אנושיים אך נוגעים גם לנו בכל כך הרבה מובנים. אפשר היה לחשוב שהלקח העליון מהשואה יהיה דחייה מוחלטת ומלחמה בגזענות. נדמה שמדינת ישראל חוטאת בכל חטאי הגזענות כולם. בין כותלי החברה היהודית, בין היהודים לערבים וכמו כן בזירה הבינ"ל, שיתוף פעולה עם משטרים גזעניים ותפקיד מינורי בכל הקשור למלחמה בגזענות באשר היא ( למעט מלחמה באנטישמיות ). תפקיד שהיית מצפה שניקח על עצמנו בתור עם למוד שואה שרואה בעצמו "אור לגויים".

לגיטימי כמובן להיות גזען כלפי תושבי מדינת ישראל שהם ערבים. יותר מלגיטימי. שחבר הכנסת ליברמן אומר לחברי כנסת ערבים : "ממשלה של לפלפים. תאמינו לי, זה זמני כמו שאתם זמניים כאן. יבוא ממשל אחר ונטפל בכם בדיוק כמו שהממשלה של כוויית יודעת לטפל" (הכוונה לגירוש מהארץ - ש"א). לגיטימי גם שמפלגות, החל מ"כך" ועד ישראל ביתנו, חורטות על דגלם טרנספר לערבים תושבי ישראל – אנשים בעלי אזרחות ישראלית, משלמי מיסים, חלקם עובדי שירות ציבורי, חלקם רופאים, חלקם סתם אנשים פשוטים וחלקם ירחם השם אפילו משרתים בצבא או בשירות לאומי.

הגזענות לא נגמרת רק בדיבורים. היא גם מתבטאת היטב במעשים מצד הממסד וכמובן מצד האוכלוסייה. נכון הוא הדבר שמדינת ישראל הוקמה, ובצדק, כבית לאומי לעם היהודי. נכון הוא גם שבהגדרות הייסוד של המדינה דרות להם ביחד, ולא בשלווה, המילים מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית. אבל רצה הגורל והמזרח התיכון לא היה ואקום ריק בשעה שהיהודים הגיעו אליו. מה לעשות שגם היום ישנם תושבי מדינת ישראל שהם ערבים. אז מה עושים איתם ? האם ממדינה כמו מדינת ישראל לא ניתן היה לצפות ליחס רחום והוגן כלפי מיעוט החי בתוכה ? האם כל ערבי באשר הוא ערבי נושא באחריות כלפי כל פעולה עוינת שבוצעה כלפי ישראל על ידי זר שגם הוא ערבי ? על פי עיקרון זה הרי כל המתנחלים/ תימנים/ דתיים אחראים לרצח ראש הממשלה רבין. לא ? יאמר לזכותה של מדינת ישראל שהערבים הישראלים זוכים לשוויון מסוים. כל הפלגים והעדות השונות זוכות ליחס מזלזל. בדווים, צ'רקסים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים. ראיתם פעם את רמת התשתיות בכפרים ערביים ? איזה אפשרויות חינוך, תעסוקה ובילוי עומדות בפניך אם אתה ערבי ? כמובן שזוהי נבואה שמגשימה את עצמה. מיעוט עני שנדחק לפינה בסופו של דבר יתפרץ. ואז תבוא המשטרה ותפתח באש. האם העובדה שהמשטרה נוהגת בהפגנות של אזרחים ערבים בצורה שונה לחלוטין מהדרך בה היא נוהגת בהפגנות אלימות בהרבה של חרדים ושל מתנחלים ?  גם הציבור היהודי מפגין גזענות כלפי ערביי ישראל. כמה מכם היו מקבלים ערבי לעבודה על חשבון יהודי? כמה מכם היו משכירים דירה לערבי על חשבון יהודי? או נוצרי? כמובן שערבי זה מסוכן, הם יכולים להיות מחבלים. ומה משנה העובדה שעל כל מקרה של ערבי תושב ישראל שהיה לו דבר או חצי דבר עם פעילות טרור ישנם מאתיים מקרים של יהודים שסתם יגנבו, ישקרו אן יהרסו לכם את הדירה / עסק. וכמובן הלגיטימיות והחיוך בהם מתייחסים לעובדה שקבוצת כדורגל לא מוכנה שישחקו בה שחקנים ממוצע ערבי רק משום שהם ערבים. אפילו שחקן אפריקאי שהיה מועמד לבית"ר י-ם , מוחמד צ'יטה שמו, ירד מהפרק משום שאיתרה מזלו והוא מוסלמי. אתם יכולים לתאר את התגובה של הקהילה היהודית בעולם ושל ממשלת ישראל אם מועדון כדורגל היה מסרב לשתף שחקנים ממוצע יהודי ? מאידך אנחנו יהודים ובכל זאת מדובר בערבים אז זה בסדר.

אם במקרה של גזענות כלפי ערבים ניתן למצוא רציונל בריא . מה בדבר גזענות כלפי עדות שונות שבין היהודים ? "אני שונא אתיופים צריך להחזיר אתכם מאיפה שבאתם. הלוואי שיהיה פיצוץ וכולכם תהרגו". "פורום תושבי רחוב חניתה בנווה שאנן פנה לראש העיר חיפה, יונה יהב, בנושא אכלוס הבניינים ברחוב חניתה 62-64. הפורום מוחה על הכוונה לאכלס 70 משפחות מעולי אתיופיה באותם בניינים.". "עובדי ציבור אחראים למרבית גילויי הגזענות כלפי עולים חדשים, כך עולה מניתוח תלונות של עולים חדשים שהתקבלו במשרד הקליטה". זה מקבץ קטן ואקראי של פניני גזענות מהרשת. תחשבו טוב טוב מה תגידו אם תעבור משפחה של אתיופים לגור לידכם, איך תגיבו אם הבן/בת/אח/אחות שלכם יצאו עם אתיופי/ת ? אם תגיעו למקום בילוי ויהיו בו נאמר, 20 אתיופים ? גזענים ? אנחנו ?

 כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים ניתקו מדינות צעירות באפריקה את קשריהן עם מדינת ישראל. ישראל בתגובה יצרה קשרים "אמיצים" עם דרום אפריקה. אותה דרום אפריקה שמנהיגי האפרטהייד שלה תמכו בגלוי במשטר הנאצי, ושחלקה עם הנאצים תפיסת עולם ומבנה אידיאולוגי. אותה דרום אפריקה שהחל משנת 1949 חוקקה כמה חוקים "מתקדמים" ונאורים" שדומים דמיון רב לחוקי הגזע הנאצים. בעקבות לחץ אמריקאי ועולמי קוררו היחסים בשלהי שנות השמונים. ובכל זאת יש לשאול איך יכול להיות שמדינה כמדינת ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם שקיימה קשרים תקינים עם משטר האפרטהייד בדרא"פ בשנות השבעים והשמונים והייתה ספקית נשק של משטר שנחשב למשטר הגזעני והארוך ביותר. איך זה ייתכן? האם החלטות מדיניות, כלכליות, צבאיות הן משוללות ערכים? האם מדינת היהודים לא אמורה להיות הראשונה שבמדינות העולם לגנות גזענות, לא כל שכן לתמוך ולספק נשק למדינה שבאופן שיטתי מפלה, פוגעת והורגת אנשים רק בשל הגזע שלהם?

 כמה מכם זוכרים את שיעורי ההיסטוריה והציונות בהם למדנו שאף אחת ממדינות העולם לא הסכימה לקבל את היהודים שניסו להימלט מגרמניה ערב השואה ? המפורסם שבסיפורי הזוועה הללו הוא כמובן סיפורה של האוניה "סיינט לואיס" שנוסעיה לא הורשו להיכנס לקובה ולאחר מכן לארה"ב ולבסוף חזרו לאירופה. מרבית נוסעי האונייה נספו בשואה לאחר שהגרמנים כבשו את אירופה. ניתן היה לחשוב שעם שסבל כל כך מרדיפות ומדחייה, ובטח כזה שגידל את ילדיו על ההבנה שאף אומה לא השכילה לקבל אליה את הפליטים היהודים ולהציל אותם ממר גורלם, יהיה הראשון לצאת לעזור למיעוט אחר שנרצח באופן שיטתי רק על בסיס הגזע שלו. ואם לא לצאת להגנתו יש להניח שלפחות היה מאפשר מקלט והגנה לפליטים הסודנים המעטים שצלחו את התופת ומבקשים מקלט. אבל לא ישראל שלנו. אצלנו ראש ממשלת ישראל מבקש להגמיש את הוראות הפתיחה באש כדי שיהיה יותר קל לירות לעבר אותם מסתננים. והמסתננים המסוכנים האלו בסה"כ רצו לברוח מטבח אתני שגבה את חייהם של כחצי מליון בני אדם וגרם לגירושם של 1.8 מיליון בני אדם מאדמתם. אלו אנשים שחוו רצח, אונס, אובדן ומסע ייסורים כדי לברוח מהגיהינום ופשעם היחיד היה השבט לו נולדו. למעט צדיקים יחידים שנותנים מזמנם, מרצם וכספם לא טורחת ישראל לסייע ממש לפליטים. כמה מתוך הפוליטיקאים שיופיעו לכם על המסך ביום השואה ויפזרו אמרות בדבר מר גורלו של העם היהודי וכוחנו האיתן עשו משהו בשביל אותם פליטים ?

 אין ספק היסטורי כי המציאות שהביאה לעליית הנאצים היא תוצאה ישירה של הסכמי ורסאי שבאו בעקבות מלחמת העולם הראשונה. מדינות ההסכמה שניצחו במלחמה גיבשו את הסכם ורסאי ככזה שנועד להשפיל ולשבור את גרמניה. יש שיגידו שזהו שכרם של המנצחים אבל מה ההשלכות של כך? יצר הנקמה וההשפלה ריסק את גרמניה. המציאות הכלכלית / פוליטית הבלתי אפשרית היא זו שאפשרה את עליית הנאצים לשלטון ואת הסחף שהוליד את מכונת ההשמדה. אין בכך תירוץ למעשי הזוועה של הנאצים אבל הלקח הוא ברור. הדחף החזק של אנשים רבים ומנהיגים רבים לכתוש עד דק את אויבינו כנקמה, הרתעה ורצון להשפיל. התרוממות הרוח הלאומית מיליטנטית שלאחר מלחמת ששת הימים שהולידה את הכיבוש ואת ההתנחלויות באדמה לא לנו. תוך כדי בזיזה, השפלה וביזוי האוכלוסייה הפלסטינאית לא הביאו לנו שום דבר טוב. אותו רצון " לשבור להם את העצמות", אותו אינסטינקט שאומר לנו לא לתת פנינו לשלום בשעה שאנו מרגישים חזקים ומריחים את חולשתו של היריב הוא זה שעשוי להתנקם בנו. ההקצנה והפונדמנטליסטיות שצומחות משני עברי גדר ההפרדה הם בדיוק תולדה של ההתנהגות הזו.

אינני משווה ולו לרגע קטן את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית. אין לי כוונה להפחית מזיכרון השואה. נהפוך הוא. אסון בסדר גודל שכזה. שואה של מיליוני בני אדם ובהם שבעה מיליון יהודים, היא דבר מחריד. בדיוק בשל כך אסור שהלקחים ממנו יהיו כה מצומצמים ויתמצו בזיכרון מה שארע ובבניית צבא חזק שיגן עלינו בשעת הצורך. המפעל הציוני הוא מפעל מבורך וחשוב ואין כל ספק שהנפשות העושות להנצחת השואה עושות מלאכת קודש. אם זאת. הגיע הזמן שנפיק, כעם וכמדינה, את הלקחים העמוקים יותר והרחבים יותר.

 התמונות לקוחות מעמוד הפליקר של mrtwism

תגובות

  • יפה

    חזק כתבת אסף. מסכים עם כל מילה. גם אהבתי מאוד שלא נכנסת לפינות של וויכוח עם עמדה נוגדת או אחרת. נתת עובדות נטו, כתבת במדויק את העמדה הנלוזה של מדינה שקמה מתוך שואה. זו המשמעות של להיות אור לגויים. אבל בתור עם אנחנו מתכחשים לעבר בצורה עיוורת. וזה דיי עצוב שבזמן שאנחנו מנציחים אגדות פסח מלפני 2000 שנה, אנחנו עוצמים עיניים לעבר של 100 שנה. אין עתיד בלי עבר. אבל אלו רק העובדות, מה לגבי הפרשנויות? מה זה אומר על האנשים שחיים במדינה כמו שתיארת? מאמר חזק וטוב. סופשבוע רגוע גילעד

    gilad, 02-05-2008 22:02