מגזין

Rollin' with my homies

בסרט Shine A Light מתעד מרטין סקורסזה את ההופעה של הרולינג סטונס בניו יורק. תאיר קסלר פינתה 122 דקות

מאת תאיר קסלר. 11-04-2008

תגיות: the rolling stones

Rollin' with my homies

 

הזיכרון האחרון שלי ממרטין סקורסזה הוא הסרט "הטייס", סרט שנמשך לנצח, לא מבינים מה קורה בו וכל הסרט אתה מנסה לחשוב מה עבר על סקורסזה כשהוא עשה את הסרט הזה, ריב עם האישה? המינוס בבנק גדל? הקנלוני שאכל היו מקולקלים? בכל מקרה פרויקט "הטייס" השאיר בי צלקת עמוקה.

והינה עולה בישראל הסרט "shine a light" , סרט המתעד את  הרולינג סטונס בהופעתם באולם בייקון שבניו יורק שאותו סקורסזה ביים. בשבילי זה היה האות לראות האם הבמאי המוערך יכול לגעת גם בי אחרי כמה שנים טובות של התעלמות מסרטיו, הרי את הסטונס אני לא הולכת להפסיד.

הסרט פותח בהכנות, הלהקה לא מרוצה מהחזון של הבמאי, מהעיצוב של הבמה ועד לעמדות של המצלמות, הבמאי לא מרוצה מחוסר ההחלטיות של הלהקה, הם לא מצליחים להחליט איזה שירים הם הולכים לבצע ובאיזה סדר, אבל מבחינתם הכל שאנטי, מה אכפת להם? הם בסך הכל רוצים לנגן קצת עם החבר'ה שלהם.

בתחילת הסרט כל הזמן המצלמה קופצת בין ערים שונות בעולם ובין סקורסזה והסטונס ולמען האמת התחלתי להתבאס, למרות שסקורסזה הוא אישיות מצחיקה ומעניינת אני שונאת שהבמאי שוכח שהוא עושה סרט על נושא מסויים ופתאום הסרט הופך להיות רפלקסיבי משהוא בסגנון "סקורסזה הולך לראות את הסטונס". אני יותר רציתי את הסטונס, נקי, בלי הצוות מאחורי הקלעים, בלי המפיקים ובלי פטרוזיליה למעלה. חומוס נקי!

כנראה שסקורסזה שמע אותי כי ברגע שהסטונס עלו על הבמה והוא קיבל את ה line up  של השירים נפרדנו כידידים. לא ראינו אחד את השני כל ההופעה, וגם בסופה אמרנו להתראות קטן וכל אחד המשיך בדרכו.

מתחילת ההופעה שכחתי שאני בסרט והרגשתי לגמרי בהופעה וכמוני גם הקהל סביבי, כולם זזו בכיסאות, שרו את השירים ומחאו ו כפיים בטירוף, כן היינו אחלה קהל, מיק ג'אגר אמר לנו את זה. לרוב בסרטים מהסוג הזה רואים קטעים משירים ולא את השיר המלא, אבל פה סקורסזה השאיר את כל אורך השיר ולא חתך אפילו פריטה קטנה  של קית' ריצ'ארדס בסוף , בהתחלה ראיתי את זה כדבר טוב אבל ככל שההופעה נמשכה זה התחיל להתיש כי אם שיר מוקלט הוא בערך שלוש דקות אז בהופעה הוא עשר דקות ומכאן נובע שהסרט הוא 122 דקות!

סקורסזה משלב קטעים ארכיונים מצויינים ועורך אותם בגאוניות. בקטע הראשון רואים את ג'אגר הצעיר מדבר על כך שהסטונס מנגנים כבר שנתיים שזה הרבה מעבר למה שהם ציפו ולפי דעתו הם יתפרקו עוד שנה. ולנו לצופים הכל יודעים נותר רק להתמוגג מצחוק. סקורסזה התקמצן על הקטעים הארכיונים וחבל כי זה הדבר שהפך את הסרט מהופעה חיה לסרט דקומנטרי. סקורסזה ממשיך להשתמש בהמון הומר קטן- הבעות פנים מצחיקות של חברי הלהקה, שאלות מטופשות שעיתונאים שואלים אותם ומפגשים מהסוג השלישי, מה זאת אומרת? להופעה הגיעו הקלינטונים ולא רק המשפוחה המצומצמת אלא כל הג'אמע, אמא של הילרי, האחיינים ואפילו ביל הביא איתו חבר מחו"ל, הנשיא לשעבר של פולין. הכל נראה כמו התנגשות חזיתית וגרוטסקית, אנשים מכובדים שרוצים להרגיש רוק אנ' רול אפילו אם זה לדקה. כמה לחיצות ידיים, כמה תמונות ואפשר להתחיל. ומי יכול לשמש כמופע חימום לסטונס? ביל קלינטון כמובן! כל כך אמריקאי שבא להקיא. בלבל בשכל על איכות הסביבה וכדור הארץ. הקהל כמובן התחרפן מהופעת החימום והסטונס יכלו סוף סוף לעלות על הבמה.

במהלך ההופעה עלו לתת כבוד ג'ק וויט, באדי גאי וכריסטינה אגילה שהיו הכי מקצועיים בעולם כדי להגיע לרמה של הסטונס ולמעשה הם די הצליחו, כן, כן, אפילו הבלונדה שהזקנים נמרחו עליה.

אני יודעת שהתמהיל של הסטונס, סקורסזה, הופעה וסרט הוא כל כך טוב שאפילו היה אפשר לצלם את זה במצלמה של סלולארי וכולם היו רצים לראות את הסרט, סקורסזה בחר לא לעשות את זה והשקיע את הלב ונשמה בסרט ובאמת יצא לו ממממ...פרפקטו!

תגובות