מגזין

Punk is...

אלינור כרמי חושבת שתת תרבות הפאנק רלוונטית מתמיד והספר "תת תרבות הפאנק - משמעותו של סגנון" הינו חובה

מאת אלינור כרמי. 03-04-2008
Punk is...

גילוי נאות: הספר הזה נכתב עוד לפני שנולדתי. לכן, כל ניסיון לבקר את הספר ברטרוספקטיבה יהיה יומרני ולא מדויק. הבידג' כתב את הספר לפני יותר משני עשורים ולא זכה לראות כיצד מתפתחת תרבות הפאנק. בנוסף, עצם השתייכותו לאסכולת ברמינגהם, אשר בילה את ילדותו ונעוריו באנגליה עיצב את נקודת מבטו מנקודת מוצא מסוימת.

הרתיעה והמשיכה שלי לקריאת הספר הזה השפיעו בו זמנית ונבעו מאכזבה מוקדמת שלי למספר ניסיונות לתיאור תת תרבויות, ובעיקר של נוער. במאמרים אלו לרוב מגיעים סוציולוגים, אנתרופולוגים או חוקרי תרבות כאלה או אחרים, ומנתחים את תת התרבות מתוך נקודת מבט מתנשאת המעוותת את משמעויותיה וסמליה, כפי שהם נתפסים על ידי חברי תת התרבות. ישנה בעייתיות לדעתי בתיאור תרבות כאשר לא היית חלק ממנה. נכון, במרבית המחקרים ישנה העדפה לאובייקטיביות, מתוך הנחה שמבט מבחוץ על תופעה יכול לראות משמעויות ותופעות שיחמקו מעיניו של חבר מתת התרבות. לדעתי כפי שגבר ינסה לתאר כיצד מרגישה בחורה במחזור, או ניסיון לתאר מכור להרואין ואלכוהול ואנשים בעלי בעיות חרדה ודיכאון, למרות שכותב המאמר או המחקר לא התקרב או התוודע מימיו לחוויות ותופעות מסוג אלו. החטאת המניעים, המחשבות והרציונאל באה לרוב משום שהכותב לעולם לא יוכל להבין באמת את תופעה או מצב נפשי/חברתי עד שיחווה אותו בעצמו. למזלי בספר "תת-תרבות פאנק, משמעותו של סגנון" אמנם הסופר מועד לפעמים בפלצניות האנגלית (שעולה כאשר הם מקבלים תואר אקדמאי כזה או אחר) אך הוא מודע לעצמו ולמוגבלות והקושי ביכולת לתאר תת תרבות כמכלול.

בהתחשב בעובדה שהספר נכתב בשנת 1979, מביא הבידג' כלים שימושיים לניתוח תת תרבות ומנסה לתקוף אותה מזוויות שונות תוך היעזרות בתתי תרבויות אחרות כמו הרגאיי, ההיפים, המודז, טדי בויז ורוקרים לסוגיהם. גם אם אתם לא מסכימים עם האלגוריה של הבידג' למקורות וההשפעות על הפאנק – גלאם רוק ורגאיי, הוא ללא ספק מביא נקודות מעניינות למחשבה. טענתו של הבידג' כאילו הפאנק שאב מהרגאיי את "ההילה האקוטית והמסוכנת שריחפה מעל הזהות האסור, את המצפון, את הטלת האימה ואת קור הרוח" הינה לטעמי קצת מרחיקת לכת. סברה זו הייתה יכולה להיות מוסברת על ידי טענה אחרת שלו כי "תודעה בין דורית אכן הופיעה בקרב הצעירים לאחר המלחמה" כפי שניתן לראות בגל ההתנגדות החברתית שהחל בשנת 1969 באמריקה שסחף גם נשים וגם אפרו אמריקנים וכמובן את תנועת ההיפים שהצמיחה שלוחות מקומיות בצרפת, גרמניה, יפן ועוד מדינות מערביות רבות בעולם, תוך היווצרות מוטציות שנוצרו בהשפעה ישירה של המשתנים האזוריים. מנגד, ייתכן מאד שטענתו נכונה, אולם ללא ספק היא אינה היחידה, וישנם משתנים רבים המתערבים בהיווצרות תת תרבות הפאנק, כפי שציין בהקדמתת הספר ד"ר עודד היילברונר.

בהמשך לסוגיה זו, נראה כי ההתייחסות לתת תרבות הפאנק, אם מתוך חוסר ידיעה ואם מתוך הפחתת הקושי שבתיאור התת תרבות, הינה כוללנית מדיי ואינה מתייחסת דיו לפלגים השונים שצמחו מהפאנק. כמו כן לא הודגשה מספיק אידיאולוגיית ה-DIY –Do it yourself שלמעשה היוותה צורת ההתנגדות אידיאולוגית ופרקטית לקפיטליזם ואלטרנטיבה באורח החיים, אפילו אם זה לא מתבטא בכל תחומי החיים ואפילו אם בסופו של דבר נטמעה כמעט כליל לתרבות השולטת, לא ניתן להפחית מעצמת פרקטיקה זו של התנגדות. למעשה תת תרבות הפאנק העלתה לסדר היום את האופציה, או לפחות הניסיון לצאת וליצור לעצמם מדיה משלהם (באמצעות הZines), חברות תקליטים משלהם ואופנה שהם עושים וממחזרים בעצמם, דבר הגורם לניתוק מוחלט מהתקשורת ותעשיות המוסיקה והבגדים המסחריות. צעד חשוב זה אפשר לתרבות הפאנק ליצור תכנים על פי האג'נדה וסדר היום שלהם ולהימנע מלחצים פוליטיים ובעיקר כלכליים ומסחריים על המסרים שהם מעבירים. כך למעשה ביצעה תרבות הפאנק את הניסיון הראשון והרציני ליצור אלטרנטיבה לקפיטליזם תוך ניצול המשאבים שהקפיטליזם מעניק. גם אם ניסיון זה לא התבצע בשלמותו, הוא העניק תקווה וצוהר אפשרויות לצורת חיים אלטרנטיבית לאינדיבידואל בחברה המערבית. תרבות הפאנק הוכיחה כי אין צורך להשתמש בצבא, פוליטיקאים או מטרה מוגדרת בכדי להתנגד לאידיאולוגיה השולטת, כל מה שצריך הינו סגנון. כמו כן נושא הצמחונות והדאגה לבעלי חיים והסביבה הרבה לפני שהעיתונות ומוסדות השלטון החלו לעסוק בכך.

דבר שהיה לי מאד חסר בספר הוא תמונות. במיוחד בספר שמדבר על סגנון ותתי תרבויות, תוך כדי תיאור הופעתם החיצונית של תתי בתרבויות כדי להמחיש ולבסס טיעונים השוואתיים כאלה או אחרים זה נראה לי אלמנטארי להוסיף צילומים. על אף שאני סבורה שרוב האנשים יכולים לצייר את הדמויות ותיאורים האלה במוחם, עדיין אני חושבת שאילוסטרציה הייתה עוזרת ותורמת יותר לקריאה הרציפה של הספר. דבר נוסף שבלט בחסרונו ואני מניחה שיבלוט אצל מרבית הקוראות הוא חוסר היחס המוחלט לעוצמה שהעניקה תרבות הפאנק לנשים באותה התקופה. על אף שהבידג' לא הספיק לראות את התפתחות להקות הבנות של הפאנק ל- Riot Girrrl לפני כתיבת הספר, עדיין ניתן היה להבחין בנשים כמו פאטי סמית' וביכולת של נשים לבטא ולהתנהג בצורות שנתפסו כלא נשיות ("גבריות") באותה התקופה; אסרטיביות, חוצפה, גסות, לבוש שנחשב ל"זנותי" קיבל משמעויות של עצמה נשית וגאווה ועוד. גם אם תכונות אלו אינן עולות בקנה אחד עם השקפותיכם, עצם העובדה כי ניתנה יכולת הבחירה והרחבת אפשרויות הביטוי לנשים, הוא צעד משמעותי להוויה הנשית.

ההקדמה של ד"ר עודד היילברונר עוזרת לקורא למקם את עצמו ביחס לאנגליה של אותם הזמנים, וכן להבין את נקודת מוצאו האידיאולוגית (או בקיצור האסכולה) שממנה מגיע הבידג'. תיאורו התמציתי והממוקד של היילנברונר עוזר לקורא להתחיל בקריאת הספר תוך שהוא השלים את פערי המידע והרקע שהיו חסרים על ידי הבידג', שכנראה סבר כי אלו מובנים מאליהם. למידע זה ישנה חשיבות נוספת וחשובה הכוללת גם את התמונות שאזכרתי מקודם, כך הספר יוכל להישאר רלוונטי ונהיר במרוצת השנים וכמו כן קוראים מתרבויות לא מערביות, שייתכן שמעולם לא נתקלו, ראו או שמעו (כן, יש עוד אנשים ללא טלוויזיה ואינטרנט) על תרבות הפאנק, המודז והרגאיי.

הבידג' ניתח בצורה מרתקת ומדויקת, לדעתי, את תפקידה של המדיה בהענקת משמעות לתת תרבות וכך תרבות הפאנק "מוטמעת כספקטקל משעשע בתוך המיתולוגיה השולטת שממנה היא ניזונה". הספר ללא ספק מעניק בחינה וסקירה מעמיקה של הסימנים בתרבות תוך השענות על כתביו של רולאן בארת, ז'אן ז'נה וט"ס אליוט. הספר הזה הוא חובה לכל מי שמתעניין בניתוח וקריאת תת תרבות (תרבות מערבית) תוך פענוח הסמלים וצורות ההתבטאות שלה ביחס לתרבות השולטת. שהרי בעידן שלנו הכול הוא סגנון ולמרות שהוא לא הצליח ליצור את המהפכה שציפו ממנו – Punk is NOT dead! הוא בפרטים הקטנים.

התמונות לקוחות מעמוד הפליקר של suburose

תגובות

  • תת תרבות פאנק

    עוד לא קראתי את הספר, אך כבר הספקתי לקרוא כמה ביקורות עליו. כמי שחוותה תת- תרבות זאת בחיה, כנסיון להגדרת זהות בשלבים מוקדמים של החיים, אני שמחה לדעת כי ישנה חקריה מעמיקה של הפאנק. נקודה מענינת העלית, אלינור, בהקשר לנשים ולעוצמה המחודשת לה זכו דרך תת-תרבות זאת. צדדים שונים לפאנק, יפים ומכוערים כאחד, אך הם חסרים היום כחלק מנקיטת עמדה חברתית כזאת או אחרת!

    smadi, 04-04-2008 19:44

  • זה לא הבדיג'? hebdige

    hahahahahahaaha, 06-04-2008 08:38

  • kill the drive

    www.killthedrive.co.nr

    ktd, 16-04-2008 01:08