מגזין

תעשו לי תפוחים

לפני שחברי הרכב התפוחים יארזו את הפקלאות לכיוון לונדון, הם באו לעשות גרוב שמח בזאפה כחלק מטור שמקדם את אלבומם השלישי שיצא בקיץ. קרן פרלה הייתה שם, היה דבש.

מאת קרן פרלה. 21-03-2008

תגיות: התפוחים

תעשו לי תפוחים

ההיכרות שלי עם 'התפוחים' התחילה בעצם דרך היכרותי המוסיקלית עם צמד הדי ג'ייז והמפיקים 'רדיו טריפ', הלוא הם תותחי הפאנק schoolmaster(עופר טל) ו-MixMonster(אורי וורטהיים) שמביאים את הגרוביות איתם גם להרכב העצום הזה-  הראשון על הפטיפונים בחינניות יתרה (לצד פצצת האנרגיה ארז טודרס) והשני על הסאונד.

כשהגעתי לזאפה צלילי סט פאנקיים אך לא חדים מדיי שמאפילים על האווירה, ברכו אותי לשלום. המקום לא היה מלא מדיי וברוח המינגלינג ושפע הבירה, אפשר היה להרגיש את האופוריה וההילולה שלקראת ההופעה בתוספת השתטויות פורימיות ברקע. כשהסתכלתי מסביב ראיתי כובעי ליצנים, מסכת מפלצת ,פיאת קרואלה דה-וויל אחת וקהל צעיר ומאושר. מספר דקות לפני שההופעה התחילה, המקום התמלא וכולם נהרו קדימה לעבר הבמה מחכים לבשורה. מי שהציג את ההרכב, היה נשמע בעזרת אפקט המיקרופון כמו קול קורא משמיים ואפילו הנ-נח-נחמ-נחמן מאומן המחופש שבקהל צעק כי אלוהים התגלה אליו.

אותו אלוהים שלו התגלה כשמונה דמויות שהגיחו מהדלת האחורית לעבר הבמה. עופר וארז היו לבושים בבגדים כתומים שנראו כמו מדי אסירים, בעוד שאר החברים  היו מעונבים ומחויטים.

מהצליל והביט הראשונים, הקהל כולו התחיל להתנועע בהנאה מופגנת, קפיצות והעברת משקל מרגל לרגל בצורה בלתי נשלטת שאי אפשר להסביר אותה. לרגע חשבתי  שהפוגו החדש הגיע לעיר בתחפושת חדשה שתואמת לאווירה- הפוגו פאנקי, יה! ואם כבר אווירה פורימית, במהלך ההופעה החברים הביאו אותה בגרסא שלהם ל"היש צוהלת ושמחה", שלא לדבר על מר חצוצרה (ארתור קרסנובייב) שהתגלה כבעל חוש קצב לא רק בהקשר לנגינה ונשיפה - עצה שלי ארתור, אם טרם מצאת תחפושת, צא במחולות ומדי אגם הברבורים,יש לך את זה!

השילוב בין ההרמוניה המושלמת של הכלים החיים והחום שלהם עם הסקרצ'ים המעיפים, נותן להרכב הזה את הקטע שלו. בלייב כששומעים את המתופף פולט אנחת הנאה, את צוות הנשיפה מתנועע תוך שהוא מנגן באנרגטיות ועושה תנועות מצחיקות עם הידיים, את החבר'ה על הפטיפון נכנסים לתוך החור של הוויניל מרוב שהם באטרף ובמוד- כל אילו מוסיפים לחוויה האזנה שממילא מאתגרת את האוזן והגוף כולו. אפשר להבחין במהלך ההופעה באנשים מחייכים חיוך מטופש של הנאה ואחרים שקועים באטרף של ריקוד וממש לא מודעים לעצמם, לסביבה ולמי שהיד והרגל שלהם פוגעות בו. כשההרכב מבצע את הקאבר שלו ל'killing' של  'Rage against The Machine' הקהל שואג בקול- "אבטיח בשקל" והאווירה מגיעה לשיא מבחינת ההתלהבות,התרועות  ושיתוף הפעולה של הקהל.

אז ללא ספק זו הייתה חוויה ובין  'Upstairs', ו'לואיזיאנה' לסימפולים מוכרים כמו 'Gonna Make You Sweat'  ואחרים כמו השיר בעל הסימפול האתני, 'התפוחים' בדומה לאחד משמות השירים שניגנו אתמול בהחלט הצליחו לגרום לי להתעופף בחלל וכמעט להיגרר לפוגו-פאנקי נגד רצוני.

אני רק מתחרטת על כמה דברים קטנים . חבל  שבאתי עם הנעליים הכל כך לא נוחות האילו בעלות עקבי המסמר, מה לעזאזל חשבתי לעצמי? הייתי צריכה לבוא עם נעלי קיפי ללא בושה ולרקוד כמו משוגעת. חוץ מזה, הייתי צריכה לזנב לי את הקונטרה בס החתיך של שי רן. הוא לא הלך איתי הביתה, אחרי שלטשתי בו מבטים כל הערב, אני רוצה אותו(ולא חשוב הפרט השולי והקטן שאני לא יודעת לנגן על בס) ומרגישה דחויה ואני רוצה גם את האנרגיות של יוני הלוי והתנועות של אלכס ועד הפעם הבאה, בהחלט יישאר טעם של עוד.

תגובות

  • תיקונים

    קודם כל זה אולג ולא אלכס, והקטע הוא UPSKIRT ולא UPSTAIRS חוץ מזה כתבה מעולה RESPECT

    תפוח אמיתי, 26-03-2008 16:16

  • תודה תפוחון:)

    קרן פרלה, 28-03-2008 05:12

  • וכמובן סליחה על הטעויות

    קרן פרלה, 28-03-2008 05:20

  • תפוח בדבש

    מותק של כתבה

    אודיני, 23-04-2008 02:37