מגזין

תבניות זה לעוגות

און פומרנץ החליט לבדוק את המושג "אנדרגראונד", את הניסוי הראשון הוא ערך במסיבה בליין "יוד"

מאת און פומרנץ. 18-03-2008
תבניות זה לעוגות

 מאת: און פומרנץ

מוזר, מוזר איך עולם המושגים של אדם יכול לקבל תפנית חדה ובבת אחת לשנות את כל ההקשרים האסיוציאטיביים שלו לנוכח סיטואציה אחת מקרית לכאורה.הפעם האחרונה שזה קרה לי הייתה במהלך שיחה של כמה חברים שכל אופציות הבילוי המועדפות עליהם מתחילות ונגמרות בהרצליה פיתוח. הנ"ל החליטו לשדרג מעמדם בעולם היציאות וקבעו כי עליהם לכתת רגליהם לכיוון העיר הגדולה מפני ששמעו ש-"יש מסיבת אנדרגראונד מעולה בברזילי".כמו אסי דיין בכנס של "אל סם" הבנתי שאני לא במקום הנכון והחלטתי לחזור הביתה.בדרכי הביתה שטפו את ראשי מחשבות רבות אך אחת מהן חזרה לראשי שוב ושוב. האם האנדרגראונד איבד את הרלוונטיות שלו ולא שמתי לב?

החלטתי לנסות ולנתח את המושג. אם מדובר בשם כוללני לתרבות שוליים אז יתכן שהאנדרגראונד משתנה ומתעדכן במהלך הזמן ואם כך הדבר מה הוא כולל היום? מצד שני, אם זה מושג המתאר אופנה חולפת או תרבות ספציפית, האם הן שייכות לעבר?פתאום הבנתי שבמקום שהמושג יתקשר לי בראש לאפלוליות, מוסיקה טובה וברלין, מוחי החליט להקפיץ תמונות של נינט, מזדה 3 וסושי. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בחור מיינסטרימי להחריד ואין לי יומרות להיות משהו אחר אבל ההערכה לשוליים תמיד היתה תבועה בי, בעיקר בתחום המוזיקלי.תחושת שליחות אפפה אותי והרגשתי שאני צריך לבדוק את העניין הזה.

ליין ה-"יוֹד" של אביחי פרטוק מתקיים אחת לכמה שבועות במרתף הלבונטין 7. לאחר פספוס מספר מסיבות של הליין, הגעתי בשישי האחרון למסיבה מספר שש.מבט על ההזמנה המעולה מגלה כי הליין מיועד לגייז שאוהבים האוס וטכנו מינימלי. המצב בשטח היה מעט שונה ונראה כי הקהל היה מעורב ביותר (כל המינים, כל הנטיות).המרתף האפל של הלבונטין נהנה מכמות נכבדה של בליינים שהגיעו להנות מהאוס אמיתי, נטול ווקאליות צעקנית, רווי בסימפולים מונוטוניים המתובלים בסאונד מעולה.יותם אבני, ניב הדס ואביחי פרטוק ניגנו כל אחד סט נקי, גרובי ומעניין שנראה שעשה טוב לאנשים במקום. האוירה שהזכירה מעט את זאת שב-Tresor הברלינאי היתה ממוקדת מוזיקה ולמרות שזאת סקסית לחלוטין, לא הורגש הסקס באוויר. על הויזואליות הופקד ליאור שדה שהקרין וידאו ארט מגניב על קירות החורבה.חבל שהמקום החל להתרוקן בשעה ארבע בערך שאחריה נותרו רק המכורים הקשים.

הסרתי את תחפושת הבליין, עטיתי חזות עיתונאית חמורת סבר ומיד התחלתי לתשאל את האנשים במקום מה גורם להם להגיע אליו. התשובות היו מגוונות אך נראה היה כי בוקע מהן ניחוח אחיד המורכב מרגש בסיסי בעל משמעות ברורה. לא סמים ולא סקס, לא הרצון להיראות או להתמנגל, בלי בלגאנים מיותרים וללא עצבים. אנשים באו לרקוד, לא לשחק משחקים והכי חשוב לא ממש אכפת להם אם זו מסיבת "אנדרגראונד" או לא.

תובנות תמיד עושות לי מצב רוח טוב, וכשהן יוצאות ממוחי אני בכלל מאושר. כך היה בעודי מהלך ברוטשילד בדרכי הביתה. הבנתי שאני שבוי של הגדרות, במקום לראות את התוכן אני נתפס לשטויות, ולא סתם שטויות, אלא מהסוג שקובע איך יראו החיים שלי. כמו אדם ששתה מים בטעמים בטמפרטורת החדר, הבנתי שאני בבעיה, אך הרוח האופטימית סירבה לנטוש אותי, אפילו חשבתי על סטיקר: "תבניות זה לעוגות". הרגשתי משוחרר מהשטחיות האינסופית שכלאה אותי ומלא בתקווה לעולם פנימי עשיר יותר, הרגשתי מאושר.

הגעתי הביתה, הפעלתי את המחשב, מחקתי תמונות לא מחמיאות בפייסבוק והלכתי לישון. טוב נו, לפחות כתבתי ביקורת לאתר.

תגובות

  • און התותח

    כתיבה משובחת, ממש קארי ברדשאו של קול הקמפוס. אגב, תבניות זה לא רק לעוגות; זה גם לשוקולד.

    מירי, 19-03-2008 05:00

  • סחתיין אונצ'ו

    כייף לקרוא.

    טל, 19-03-2008 08:27

  • התחלה מצויינת

    וזה באמת קארי... לפחות עכשיו הבנתי על מה דיברו מסביבי אתמול. מילים ומשפטים התחברו לי למשמעויות... שיהיה בהצלחה

    לא סוגרת ת'פה, 19-03-2008 16:36

  • סיקור מאוד שיטחי ויבש

    גרביץ, 20-03-2008 00:02

  • אל תתנו להם עטים

    כתיבה נוראית

    יום טוב, 21-03-2008 06:21

  • תודה!

    און, 21-03-2008 18:12

  • Owen,

    תובנות ממסיבות זה להיט. מאחל לך עוד כמה כאלה.

    אסף נסיך הפרברים, 13-04-2008 01:02