מגזין

מי אתה מוטי פנאן?

קבוצת גוטל בוטל מוציאה את אלבום מופע החיים של מוטי פנאן ומעוררת בסער גמזו אחוות רמת גנים קדומה.

מאת סער גמזו. 18-03-2008

תגיות: גוטל בוטל

מי אתה מוטי פנאן?

מופע החיים של מוטי פנאן הוא יותר תמונה מאשר אלבום. זהו בעצם ניסיון ללכוד על גבי תקליטור את הרוח, ההוויה והאווירה שקבוצת גוטל בוטל מביאה אל הבמה. יש כאן רגע אחד קפוא בתולדות קבוצת גוטל בוטל ובאופרת הרוק המתגלגלת שנקראת "מופע החיים של מוטי פנאן". הקבוצה מריצה את המופע על במות תל אביב כבר כמה שנים ובחרה להנציח/ לתעד/ להעביר את הסיפור לאוזני אלו שלא פוקדים את אותן במות. גם המופע וגם הקבוצה משתנים עם הזמן כשהכח המניע מאחורי אותו שינוי הוא מאבק בלתי פוסק בין חברי הקבוצה, האלטר-אגו'ס שלהם ודמויות מעבודות אחרות שלהם. נתי אורנן, ראש הקבוצה, מביא אל הבמה את עצמו ומשתמש בה כדי ליצור מעין מטמורפוזה ריפואית לנפשו הדואבת. שלא תטעו לחשוב שיש כאן עצב או תוגה על המין האנושי. אורנן בוחר דווקא את הזווית ההזויה והמשעשעת דרך טקסטים מושחזים לקצה שנעים בין ציניות מתוחכמת (מוכרחים להיות שמח/ חייבים להתאזרח/ נשק כימי לפתח/ תנו לרגש לנצח") לביקורת שנונה בעטיפה עם סמיילי ("קזבלן עומד בפתח/ הוא גיבור סמל ראשון/ בוא עמוד זקוף יא אחמד/ נלמד אותך המנון").

הסיפור של הגיבור, מוטי פנאן, מוכר בטח גם לכם בשמות, מקומות וזמנים אחרים. פנאן הוא ראש שבט צופי רמת גן שנפשו יוצאת אל כותל, נערת בני עקיבא חסודה שלא מחזירה לו אהבה. אחרי שתרם את מיטב שנותיו למען ביטחון המדינה ("יש לי שתי ידיים מלאות/ באחת רובה שאוכל לירות/ ובשנייה ספוג/ שאוכל לספוג את מה שמתיז על הקיר") הוא עולה על מטוס שייקח אותו רחוק מרמת גן וכותל לשאנטי באבא לנד. שם הוא נפגש עם מקבץ אקלקטי של דמויות ("יש כאן את הגורו קוראים אותו צוזאבא/ ניקה לי קרבורטור יהיה לך כמו אבא") שמציגות את עצמו בפניו ואת שאנטי באבא לנד ("תמיד צריך לנסוע בכיוון החץ/ בשאנטיבאבאלנד 'תה לא חייב להתרחץ"). אחרי ההיכרות המפעימה עם צוזאבא פנאן מחליט להישאר בשאנטיבאבא למשך 8 שנים עד שהגעגועים לעיר הסביח ולנערתו החסודה, כותל, מחזירים אותו הביתה. הוא חוזר לרמת גן רק כדי לגלות שבעקבות צריכה מופרזת של עמבה, כותל נפגעה מוחית והיא כלל לא זוכרת אותו.

הניסיון להציג מופע שלם על גבי אלבום קצת לוקה בחסר כאן. למאזין אין את האפשרות לצבוע את הסיפור בויז'ואל הכל כך קריטי או בחלופת האנרגיות בין השחקנים על הבמה. התמונה לפעמים לא לגמרי ברורה ואני מצאתי את עצמי מתייחס פתאום לשירים בבודדת ולא כחלק ממכלול. דווקא כשזה קורה שמים לב עד כמה מהודק הסיפור של מוטי פנאן. החברים מכירים כבר לאורך זמן וממשיכים לגבש ולמקד את החומר מתהליך בלתי פוסק, אותו תהליך שמודפס בבירור על התמונה/ אלבום. כל השירים וקטעי המעבר מתוזמרים להפליא ומשוחקים לא פחות מאשר מנוגנים. העושר בכלים מאפשר מעברים בין אנרגיות מתפרצות ב"הכנרת", דרך קרקס צועני ב"המשל על השפן והקיפוד" ועד דרמה סוחטת דמעות בקטע הסיום - "יש לי עוד אויר".

יכול מאד להיות שגוטל בוטל ומוטי פנאן שלהם יהפכו לקאלט מטורף והדיסק יהפוך לפריט אספנים מבוקש ויכול להיות שהאלבום הוא בעצם הטעימה הראשונה מהדבר הזה שיריץ אתכם לחפש באתר שלהם את ההופעה הבאה. בכל מקרה לא תצטרכו להרחיק עד שאנטי באבא לנד כדי ללמוד על עצמכם. פנאן ישים לכם את המראה ישר בפרצוף.

ויש גם מוסר השכל: "אם אתה הומו, עדיף בעיר להתחנגל"

קבוצת גוטל בוטל - "מופע החיים של מוטי פנאן".

תגובות

  • נתי אורנן - גרוע ברמות על. (מה התחרפנתם ?)

    ימפולסקי, 21-03-2008 06:37

  • ימפולסקי, לכי תמכרי דגים

    גורי, 30-03-2008 09:41

  • ק.ג.ב שולטים

    הגוטל כן קובע!

    דנה, 30-03-2008 22:43

  • לרוץ ולקנות את הדיסק עכשיוו!!!

    מ ה פ כ ה

    אייל, 02-04-2008 12:12