מגזין

יש מה לתפוס

אבי ליבוביץ והאורקסטרה מצליחים לשלב בין הג'ז המסורתי לטמפרמנט ים תיכוני. ירון זהבי היה ונהנה

מאת קול הקמפוס. 13-03-2008

תגיות: אבי ליבוביץ' והאורקסטרה

יש מה לתפוס

 מאת: אסף פרידמן

היה משהו  מאוד מוזר בלראות את אבי ליבוביץ והאורקסטרה על כל 13 חבריה במרתף הקטן והחביב של לבונטין 7. אבל אחרי שמתרגלים זה דווקא די נחמד והודות לסאונד המעולה שהיה אתמול בערב זה אפילו כיף גדול.

 חבל שהופעה כזו מושכת אליה כל כך מעט אנשים (במקום נכחו כ  30 אנשים) וזאת כיוון שאבי ליבוביץ' הוא מאמני הג'ז הבולטים בארץ. הוא שהה יצר וניגן שנים רבות בחו"ל והיה ליוצר הג'ז הראשון שזכה בפרס ראש הממשלה. העבר העשיר כמו גם הפסון של הרכב שכולל תשעה כלי נשיפה, קלידן, מתופף וקונטרה בסיסט יצרו אצלי תחילה את הרושם שמולי ניצבת יפהפייה מבית טוב שמאוד מודעת לעצמה. היא מהפנטת אותך אבל היא לא שלך. וכך גם הייתה המוזיקה בהתחלה. היא הייתה מאוד מרשימה וקורנת אך סירבה להתמסר. מדי פעם היפהפייה עושה לעברך מחוות והו אז אתה נמס. פה סולו קלידים מעולה שמזכיר את צ'יק קוריאה, שם חצוצרה מיללת אבל אתה יודע שהיא לא תהיה שלך.

ואז קרה משהו. היפהפייה הניו יורקית שלנו עלתה על טיסה ללבנט. טרומבון אחד התחלף בקונכיות בגדלים שונים שנשמעו פשוט נפלא ואת הגיטרה החליף סאז ( כלי מיתר הנפוץ בטורקיה, אירן ובבלקן). כמו כל אישה בלבנט היפהפייה שלנו החליפה את הבלונד לשחור בוהק, השתזפה לה קצת וחשוב מכל הרחיבה קצת את האגן כדי שיהיה לנו מה לתפוס. ואכן היה מה לתפוס. האורקסטרה הפליאה בנגינת קטע מקורי וסוחף שנקרא זמבורה ששילב בין הג'ז הנפלא של חברי ההרכב לטמפרמנט הים תיכוני. בקטע הבא, גרוב קולז', חזרו הגיטרה והטרומבון. אלא שכמו כל ביקור בבית היפהפייה חזרה עם כמה קילוגרמים עודפים, וברוכים, והמוזיקה הייתה חיה ונדמה שמצאה את מקומה במרתף המחוספס. 

ההדרן היה עיבוד מעניין ומהנה לשיר, המעולה לכשעצמו, there there של Radiohead. כאן הייתה חלוקה ברורה יותר בין החטיבה הרוקיסטית, גיטרה. בס תופים. לחטיבת  כלי הנשיפה שבהחלט עשו כבוד לשיר.  

בקיצור לחובבי הג'ז וגם לכאלו שלא יש לכם הזדמנות נוספת  לראות את אבי לייבוביץ' והאורקסטרה ב 24 לחודש בלבונטין 7 מומלץ.

תגובות