מגזין

נסיעת מבחן

ירון זהבי מצא את עצמו נוסע על שתי מכוניות שונות לחלוטין בערב אחד, הכל התרחש בתוך הלבונטין 7

מאת קול הקמפוס. 12-03-2008

תגיות: outer movement, קוביאשי פורצלן

נסיעת מבחן

מאת: ירון זהבי

גילוי נאות. זוהי הפעם הראשונה שאני כותב ביקורת מוסיקה. מאידך היות ודם פולני זורם בעורקיי כנראה שהביקורת מוטבעת בגנום שלי.

שתי הופעות שונות זו מזו ראיתי בלבונטין 7; שונות זו מזו כמו מזדה 3 חדשה ורכב אספנות. ההופעה הראשונה, להלן מזדה 3, הייתה של להקת outer movement. ההופעה הייתה מאוד מוקפדת, מתוכננת, הנגנים היו טובים אבל למעט הבלחות קטנות, להלן חזרה מליל הסדר שיכור בכביש 6 עם המזדה, נטולת כל רגש. אף לרגע לא הרגשתי שאני מצליח לראות איזשהו חלק באופי של הלהקה ושל חבריה. המוזיקה עצמה הייתה מושפעת מאוד מהביטלס והורכבה משתי גיטרות, בס ותופים כולם טובים אך שבלונים ורגילים. הטקסטים עצמם היו, באווירת הביטלמניה, באנגלית. הבעיה שביטלס יש רק אחת (וגם הם הבינו שזה נגמר) וטקסט אנגלי במבטא ישראלי הוא לעיתים לא מובן ולעיתים מגוחך. נראה כי חברי הלהקה הגיעו מאוד מוכנים. הם ידעו בדיוק את סדר השירים, את כל השטנצים ואת מיקומם וזו כנראה הבעיה. הם נראו מאוד סגורים ולא יצרו אינטראקציה אמיתית עם הקהל. לקראת הסוף הם השתחררו קצת מהאג'נדה הנוקשה אלא שזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. מצד שני נראה שללהקה יש גרעין מעריצים שמכיר את מילות השירים ונראה שאף נהנה מההופעה. ואגב, מזדה היא המכונית הנמכרת בישראל.

ואז הגיע רכב האספנות. כמו כל רכב אספנות גם קוביאשי פורצלן צברו קילומטרז' רב (הלהקה קיימת מ- 1997) ונאלצו להחליף חלקים במהלך הדרך והתוצאה פשוט מעולה.

ההופעה של קוביאשי היא מהנה ומבדרת בצורה בלתי רגילה (מתי לאחרונה הייתם בהופעה שנכחו בה 20 אנשים, כולל משפחות, וממש נהניתם?). חברי ההרכב מודעים לעצמם, לקהל, ולקיום האנושי (כהגדרתם ). אל תטעו, הם מוזיקאים מצוינים אלא שהאמת וההנאה שהם מספקים דוחקת את העובדה הזו הצידה. הדמות הדומיננטית בלהקה, שגיא זקס (תופים, גיטרות ושירה) הוא הבן האבוד של רמי פורטיס ורובן סלומון סולן להקת אטרף, וכך גם נשמעת המוזיקה שלהם. היא משלבת בין רוק לפאנק לאלקטרוני והכול עם חיוך ועם טקסטים משעשעים ושנונים. ההופעה, שהתחילה עם שיר שנורא הזכירה את "האשם תמיד", לא עמדה במקום. היו שם מקצבים שונים וטקסטים משונים שגורמים לך לזוז ולצחוק בו זמנית. היה שם יותם הקאסם והייתה אשקלון. הייתה שם דקת דומיה מדומיינת ושיחות על גופה של חני נחמיאס היו שם אנשים אמיתיים שעושים לך כיף ונותנים לך תחושה אמיתית, עם אופי. בדיוק כמו רכב אספנות.

תגובות