מגזין

במערבולת הנשמה של דאפי

אנגליה מתמוגגת מהזמרות הלבנות ששרות כמו שחורות. קרן פרלה מצטרפת לחגיגה ומסמנת את דאפי בתור הכובשת הבאה

מאת קרן פרלה. 09-03-2008

תגיות: Duffy

במערבולת הנשמה של דאפי

כבר לפני כמה חודשים סימנתי לי את  דאפי כמי שאני מצפה בקוצר רוח לאלבום הבכורה שלה, עוד כשהוציאה את הסינגל הראשון שלה 'Rockferry', בלדה חמימה  שנפתחת בהדהוד חזק של פסנתר בחלל עור התוף ומקבלת הבנייה איטית של פריטות גיטרה,מקצב ושאר כלים חיים בניצוחו של המפיק ברנרד באטלר (אקס גיטרה לסווייד), עד לצווחת השיא של דאפי ואימרו אמן! מלבד הסאונד הכה סיקסטיזי עם טאץ' אפים קלים בסוף השיר שמזכירים  קאנטרי בסגנון הישן והטוב, לא יכולתי להתעלם מהנוכחות הווקאלית החזקה, שבחספוס שלה היה משהו שהזכיר לי את איימי ויינהאוס יקירתי.

אחרי שמיעה של הסינגל השני 'Mercy' , כבר הייתי בטוחה שזהו עוד חלק מפס הייצור של הזמרות הלבנות ששרות כמו שחורות וכובשות כל חלקה אפשרית בממלכה הבריטית(ואכן השבוע הסינגל 'Mercy' סוגר חודש בצמרת המצעד הבריטי ובצדק!) אבל הבס-ליין הרותח של הלהיט בסגנון הרטרו המקפיץ הזה לא השאיר לרגליים או לפלייליסט האישי שלי כל מקום לאדישות.

אז הבחורה החדשה שמשגעת את הממלכה היא וולשית בת 23, מעיירה קטנה ובית טוב שגדלה בעיקר על קלאסיקות סיקסטיז. בנעוריה התגלגלה בהרכבים מוסיקליים שונים,הייתה זמרת ברים אדומה, הוציאה מספר שירים תחת שמה המלא במסגרת פרויקט מקומי נשכח ואפילו השתתפה בכוכב נולד המקומי באזורה והגיעה עד למקום השני. סיפור הסינדרלה של הבחורה מהעיירה הוולשית הקטנה קיבל את תפנית השיא שלו כאשר הכירו לה בסוף 2004 את  ג'נט לי, אחת משני מקימי הלייבל  Rough Trade (פאלפ ובט' אורטון הם מתגליות הלייבל),ששמעה את הדמואים שלה, התלהבה והפכה להיות האמרגנית שלה. דאפי הוחתמה בלייבל  A&M, הוצמדה לבאטלר ומשם הקסם התחיל והעבודה על האלבום התגלגלה לה. מדובר באלבום פופ מושלם ויחד עם זאת ניכר שבבחירת החומרים היה ניסיון להישאר בקו מסוים שלאו דווקא נאמן לאוזן המיינסטרימית.

'Warwick Avenue' היא בלדה נעימה בעיבוד מינימליסטי יחסית שמשלבת נגיעות רכות של הבס ומיתרי אקוסטית לאורכו, פזמון קליט וכינורות ממיסים בסופה. בדומה ל'Rockferry' זהו עוד שיר שנשמע כשיר מסע של התגברות על משהו וניסיון לאזור כוח להמשיך הלאה בראש מורם. חשש שקשור למערכת יחסים, אפשר למצוא בשירים 'Serious' המתקתק ואחד מהיותר פופיים באלבום(שלא אהבתי בו  את קטע הדיבור החלוש והמתחנחן בתחילת השיר) ו'Scared' בעל המלודיה הכובשת והמקסימה שמכניס לאווירה תמימה-רומנטית שכזו.  לקטגוריה של השירים המראים את הפאן הנשי החזק במערכת יחסים, זה שמסוגל לקום ולעזוב בלי להסתכל לאחור אפשר להכניס את 'Stepping Stone' בעל הלחן הנוגה והמעולה ו- 'Delayed Devotion'  שמדגים במילותיו מרמור מהו:

"When I drop you boy/You'll need another toy/One that wont stand up for herself / When I knock you down/You'll need another town/When somebody's gonna talk to you/You just let me wait/Now it's too late/For you delayed delayed devotion...You can go to hell!"

'Hanging On Too Long' ו-  'Syrup & Honey' הם השירים הבלוזיים של האלבום והאחרון הוא על תקן המתריס והמפתה. משחקי הקול שלה והפריטות החדות של באטלר הופכים את השיר הקטן הזה (שבתחילתו אפשר לשמוע את הנשימות שלה)  לענקי בעיניי, כאשר דאפי מבקשת מהגבר שלה ש"ישרוף" עליה את מיטב זמנו, בליריקה שמתכתבת באופן מובהק עם מילות הלהיטים הגדולים של הפיפטיז והסיקסטיז-

Don't you be out all night long/Leaving me all alone/ Because I, I need your love/Don't you be spending everyday working away/ Because I'm waiting for you/ Listen to me, 1,2,3/ Baby, baby, baby spend your time on me

'Distant Dreamer' הוא פנינת האלבום, הוא נשמע כמו שיר שתמיד היה שם בחמישים שנה האחרונות והפך לסוג של המנון קלאסי. ההפקה המושלמת של באטלר, הביצוע, הלחן....אין מילים לתאר את ההנאה בהאזנה אליו וכמה חכם ונכון שהוא סוגר את האלבום.

בראיון לטיימז, אמר באטלר שחוסר ההיכרות של דאפי עם מוסיקה חדשה והחיים שלה מחוץ לעולם, כפי שהוא מוגדר במונחים של תעשיית המוסיקה, רק שיחק לטובתה והביא מישהי ששרה מהלב.

שמיעה של האלבום כולו מגלה שאכן יש בדאפי הרבה יותר מסתם השוואה לזמרות אחרות(וכנראה שבגלל זה החליטה לא להשתמש בשמה המלא-איימי דאפי, אלא רק בשם משפחתה-דאפי כשם הבמה). השילוב בין באטלר לסאונד בעל ניחוח הרטרו והקול המחוספס והעשיר שלה מבחינת הרגש והיכולות שלו יוצרים חווית האזנה מובטחת למי שלא סתם הייתה מקום שני(אדל שותפתה לתואר איימי ויינהאוס 2 ואוברייטד לגמרי לטעמי, במקום הראשון) ברשימת 'Sound of 2008' שהורכבה ע"י שדרני הבי בי סי.

 למיי ספייס של דאפי

לאתר הרשמי

תגובות

  • אחלה כתבה

    חן, 10-03-2008 22:19