מגזין

חולים על האנרגיה

להקת "אנרגיה חולנית" מוציאה אלבום רביעי ולכבודה חיברנו תיאורית קונספירציה

מאת אביעד טובי. 03-03-2008

תגיות: אביעד טובי, אנרגיה חולנית

חולים על האנרגיה

אתם אולי לא יודעים את זה אבל גם אתם הייתם, או אפילו הנכם כעת, חברים בלהקת "אנרגיה חולנית". למעשה כמעט כל אדם בעולם, להוציא אולי את ננסי רייגן (שמעולם לא היה לה חוש קצב), היה מתישהו חבר בלהקה. ישנן תיאוריות-קשר למכביר שמנסות להוכיח כי הלהקה קיימת מקדמת דנא, מקיימת מוסדות וטקסים סודיים, אחראית לכל האירועים המשמעותיים בהיסטוריה והיו חברים בה אישים מפורסמים מכל העולם. ממשה רבנו, עבור דרך ישו, קונפוציוס, השכנה שלו, אריה פיין, קארין אופיר, אפרת כהן, שירה וילנסקי, יוליוס קיסר, אריאל קרס, אריאל תגר, אריאל זילבר, ג'ינגיס חאן, הבילויים, יובל קיינר, מיקי אנגל, אתאתורכ, גיל אלון, אליס די, נועם רותם, קארל מארקס, צ'ארלי מגירה, איתן רדושינסקי, תום מוכיח, דוד בן-גוריון, יסמין אבן, עקיבא נוף, יונתן גוטסמן, צ'ה גווארה, גלעד אחיטוב, שרית שצקי, רועי נדל, סימון דה-בובואר, א.ב. דן, ענאל יונס, מארק לזר, אל קפונה, סילבסטר סטאלונה וסימונה מדימונה, ועד אורטויה לאדנר - כולם עשו שם משהו. יש אפילו אגדה לפיה נאצר התקבל להרכב כאקורדיוניסט-מוביל בדיוק יומיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. אסטרו-פיסיקאים טוענים שלמעשה הלהקה הייתה צביר אנרגיה (חולנית) שכאשר התפוצץ, יצרו רסיסיו את היקום כולו. או לפחות חצי מלהקות האינדי של ישראל.

מכאן צפה ועולה השאלה המתבקשת: כיצד יתכן שלהקה ותיקה כל-כך, שכללה אין-ספור חברים מוכשרים, הוציאה רק ארבעה אלבומים ועוד פחות מכך - שירים מוכַּרים? הנה כמה השערות אפשריות: ככה זה. כשיש תחלופה גבוהה מדי של אנשים, יותר מדי כשרונות ויותר מדי סגנונות וכיוונים, יוצא שמרוב עצים לא רואים את היער. תראו איך גמרו ה"גלאקטיקוס". אפשר להניח גם שהלהקה הייתה אולי טובה במוזיקה אבל פחות טובה ביחצנות, ואולי באמת מדובר בלהקת "קאלט" שאינה פונה אל הקהל הרחב, כפי שהגדירו אותה פעם חבריה (זאת בעיה מפני שמי שמגדיר את עצמו כ"קאלט" לא יכול להיות כזה). כמובן שישנה תשובת המחץ: לא השמיעו אותם בגלגל"צ (פיהוק קל) ואפשר גם ליפול קצת לניו-אייג' ולומר שאולי אנרגיות הצ'י בין החברים היו חולניות, מה שהביא לסטגנציה במרידיאנים, אבל לכל להקה יש את הקצב שלה והזמן רק עזר לה להתבגר/ להתבשל/ להתגבש/ לגלות את האני האמיתי שלה/ את הילד הפנימי שבה/ את הצבע שהכי מגדיר אותה/ את הטאו שייטיב להועיל לה. עדיין רחוק מלספק, שכן מדובר בלהקה שמלווה אותנו ברקע, כמעט מבלי שנשים לב, כבר 16 שנים (!) ובינתיים התפקיד המרכזי שלה, כך זה נראה, הוא לגדל ולתת השראה ללהקות ויוצרים אחרים ופחות "להצליח" בעצמה. קצת כמו האלבום "מטאל משין מיוזיק" של לו ריד.

למרות הסברה ש"אנרגיה חולנית" הוקמה כבר בימי בית שני, ממצאים ארכיאולוגים קובעים כי היא נוסדה בראשית שנות ה- 1990'ס לצד אותן להקות "רוק ישראלי", שאפיינו את אותה תקופה וחלקן יוליד, לימים, את הזבל-המרכזי של היום. אלא שכבר אז היא נחשבה לילדה "מיוחדת" (גַ^ג) שניסתה לעשות משהו יוצא-דופן ובניגוד ללהקות אינסטנט בעלות שפיות זמנית ביותר, האנרגיה הייתה אמנם חולנית אבל פרמננטית. הרבה לפני שחברי "אינפקציה" אימצו את הבית-חולים-גהה-שיק שלהם, כבר התרוצצו אריה פיין, אורטויה לאדנר והסולנית קארין אופיר (והיא לא הסולנית האחרונה בלהקה שתככב בטלנובלות) במרתפי איכילוב התחובים, כשהם מצלמים קליפים תיאטרליים לשירים מתוך האלבום השני, "הבלט הבלתי גמור", שממש כמו אלבום הבכורה, "קומדיה של סיוטים", כלל מוזיקת פופ-פסיכדלי לצד טקסטים עבריים ב- ר' מתגלגלת, שעסקו בטירוף והזיות, סרטים וחלומות. למרות שהייתה זאת תקופת פריחתן של חברות התקליטים הגדולות, האלבום יצא לאור, כמו כל האלבומים שיבואו אחריו, על-ידי "התקליט חיפה" - אותה חנות תקליטים חלוצית שהקים דב זעירא (אבא של ניצן) ב- 63' והוציאה עד אז תקליטים לאמנים כמו אפי נצר ואילן ואילנית.

לאחר תום הצילומים באיכילוב המשיכו חברי הלהקה להסתובב עם התלבושות והאיפור בערך עד 1999 ואז שינו כיוון לחלוטין. את הסינתיסייזרים החליף ציוד "חם" כמו אורגנים מקוריים מהסבנטיז וסרטי-הקלטה אנלוגיים, והלוק הכללי של הלהקה החל להיראות כמו הסט של "אוסטין פאוורס 2". החברים המשיכו להתחלף סביב הגרעין הקשה פיין-לאדנר ובראשית שנות האלפיים השתלבה הלהקה בתחיית הרוק הנוספת, שנמשכת עד היום. אלא שבניגוד לניינטיז, בגלגול החדש כבר למדו בישראל לנגן, לכתוב שירים, להפיק ואפילו לשיר באנגלית. מגמת ההשפעות הכללית החלה לעבור מאמנים כמו "פינק פלויד" ושלום חנוך לכיוון ה"רמונ'ס" ו"סוניק יות'". רדיו-סטודנטים מסוים בתל-אביב החל לאמץ קו אלטרנטיבי ואמיר שור וכנופיית ה"פטיפון" שלו קראו לחזור אל התקליטים ולנגן Pאנק בכל הכח. זה בדיוק מה שעשתה "אנרגיה חולנית" ואם נשוב לתיאוריות הקשר, הרי שהכל תוכנן למעשה על-ידה. יגאל עמיר, כך אומרים, היה סוכן של הלהקה (נגן צ'מבלו בהכשרתו), שנשלח לחסל את רבין כדי שברדיו יפסיקו להשמיע דיסטורשן. כך באה אל קיצה סצנת הרוק של שנות ה- 90' וכשהתעוררה שוב - נותרה בשטח רק "אנרגיה חולנית".

ב- 2003 הוציאה הלהקה את "Made in Pathephone", שהוקלט לייב-טו-טייפ בַּמועדון הקטן והמחוספס, כשמאחורי הקונסולה ישב המנהיג המופרע של להקת "מונו אדיקטד אסיד מן" בעבר ו"מונוטוניקס" בהווה, עמי שלֵו. אלא ש"שלֵו" הוא מעולם לא היה וגם לא המוזיקה שהוציא תחת ידו ולכן באלבום הזה נזנח הפופ ברובו לטובת מוזיקת סרף משובחת ופּאנק מכסח, הטקסטים נכתבו באנגלית (לעצמם הם קראו "The Energy Sickers") ואת תפקיד הסולניות נטלו עתה אפרת כהן ואליס די. ההופעות המשיכו להיות קרקס מרובה משתתפים, כשיונתן גוטסמן מקרין על הלהקה סרטוני 8 ו- 16 מ"מ סטייל אנדי וורהול וה"וולווט אנדרגראונד". הכיוון הזה כבר התחיל להשתנות באלבום הרביעי, "A Mazing Grease", שיצא כבר בשנה שעברה אך שוחרר לחנויות רק לפני שבועיים. גם אותו הקליט שלֵו וגם בו ניתן למצוא שירי פאנק וסרף קצרים כמו באלבום הקודם, אבל לא רק. ישנן גם יצירות מורכבות וארוכות, שמשלבות ומדלגות בין סגנונות שונים, אולי כדי ללמד שהשינויים וההתפתחויות שעוברת הלהקה אינם פוסקים לרגע ואולי, טוענת תיאוריה נוספת, השינוי נבע ממותו הפתאומי של אריה פיין בתאונת-דרכים והחלפתו בכפיל של פול מק'ארתני. כאן הסולנית העיקרית היא ענַאֵל יונס ולמרות שהטקסטים, שעדיין כתובים באנגלית, הושפעו בחלקם מסרטים של דייויד לינץ', השירים יכולים להשתלב יופי בפסי-הקול של טרנטינו. את שמם, אגב, הם שינו הפעם ל- "The Energya Psychotronics" ויש בסיס להנחה שבאלבום הבא הם ישנו אותו ל- "The Free Energy Masons". זהו האלבום הטוב והרציני ביותר של "אנרגיה חולנית", עד כמה שאפשר לקחת את ההיפים הצבעוניים האלה ברצינות, והלהקה הצליחה ליצור סאונד שהפך לחותמת ייחודית משלה הודות לאורגן החשמלי של פיין יחד עם המטאלפון (מה זה בעברית? קסילופון באמוק?!) והצרחות של לאדנר. מי שמחפש היכן נזרעו רבים מהאנסמבלים, הקולקטיבים והקבוצות למיניהם שמלאו את מדפי ה"אינדי הישראלי" ואת תיקיות הסולסיק בזמן האחרון אולי ימצא את התשובה, או חלק ממנה, ב"אנרגיה חולנית".

סביר להניח שחידת הלהקה הנצחית, שלעולם אינה נשארת בהרכב קבוע, מעדיפה סולניות/שחקניות, לא חתמה בחברת תקליטים ישראלית גדולה, מרבה לשנות סגנונות ומסרבת בעקשנות להיעזר בציוד הקלטה ונגינה בן-זמננו - לעולם לא תיפתר. המסתוריות האופפת את "אנרגיה חולנית" עוד תוסיף כנראה לטפח תיאוריות קונספירציה אשר ימשיכו להלהיב את דמיונם של חובבי הז'אנר. בינתיים כדאי להקשיב לאלבומים שלה. הרי במוקדם או במאוחר - כולנו נהפוך לחלק ממנה.

אנרגיה חולנית - A Mazing Grease, התקליט 2007

מידע נוסף על הלהקה באתר HippyColors

אנרגיה חולנית באתר מומה

תגובות

  • אחלה קונספירציה שבעולם !

    לאון, 04-03-2008 21:52

  • לא יכולת לנסח את ההיסטוריה שלהם יותר טוב

    אני אישית מכיר אישית שלושה חברי להקה לשעבר (שאגב לא מכירים אחד את השני) ועוד שניים שסירבו להזמנה לנגן.

    גזורי, 05-03-2008 09:10