מגזין

הלהקה שראתה הכל

רוני נגרי גילתה שללהקת רוקפור אין תאריך תפוגה; אולי היא אפילו על זמנית

מאת רוני נגרי. 24-02-2008

תגיות: רוקפור

הלהקה שראתה הכל

כמו נערה כעורה שקוראים לה יפית, כך גם רוקפור אוחזת בשם שאינו הולם אותה. אחרת איך תוכלו להסביר שהלהקה, על שמה מעורר האסוציאציות של עובש וריקבון, אחראית להופעה המרעננת ומעוררת התיאבון שנכחתי בה? (ואל תתנו לשמה הלועזי Rockfour להרוס לי את התיזה. בארץ הקודש מדברים עברית, תודה).

הופעה נדירה של רוקפור בברזילי, היא הזדמנות מצוינת לבלות קצת זמן איכות עם גיסי שיחיה. כבר הרבה זמן חשבתי שמגיע לו פסק זמן משגרת החיתולים שאופפת אותו לאחרונה, ונראה כאילו ההופעה הזו נועדה בדיוק בשביל זה: כמעט עשר שנים מפרידות בינינו, אבל המוזיקה הנצחית של רוקפור מגשרת על כל הפערים. כשמדובר בלהקה שמושפעת מענקים כמו הביטלס, פינק פלויד והקינקס - התוצאה היא מוזיקה על-זמנית מפעימה. כזו שחוצה גילאים.

למרות הכול, עזיבתו הדרמטית של סולן הלהקה אלי לולאי כמו מרחפת מעל הבמה הקטנה, יוצרת סימן שאלה: האם זה יהיה טוב כמו פעם? והתשובה היא כן, בכ' דגושה.

ברוך בן יצחק  (שדומה באופן חשוד לניק קייב) ממלא את תפקיד הסולן בכשרון רב, למרות שהדגש הוא על הסאונד המטורף והמילים. הביצוע ל-"כל כיוון" קצת אכזב אותי. היה בו משהו עדין מדיי, פרווה. אבל אחר כך, הם כיפרו על הכול בהופעה פסיכדלית מרגשת ושירים מצוינים מהאלבום האחרון "Memories of the never happened". אחד הדברים הבולטים בשירים כמו "לירות מרחוק" הוותיק ו"Half and Half" החדש הוא הניגוד המופלא בין הקול החלש משהו, העדין לעומת הסאונד "הקשה" הלא מתפשר. הרגשתי כאילו אני מתעופפת בחלל, נזרקת בין הסבנטיז לעכשיו, וחוזר חלילה.    

 

"האיש שראה הכול" העיר את כו-לם , ובאמת היה שם מגוון רב של אנשים: חיילים ענוגים, זוגות בני שלושים מחובקים וסטודנטים שכנראה באו לפרוק עול אחרי תקופת המבחנים העגומה (כמוני). שיר נוסף מהאלבום האחרון, עליו עמלו מ- 2004, הוא "Young Believer", עוד שילוב מוצלח של רוק אלטרנטיבי עם השפעות מורגשות של רדיוהד, ביצוע אדיר של יצירה מוזיקלית אמיצה ובועטת.

זה המקום להזכיר את מרק לזר, הבסיסט הגאוני של הלהקה. אם בעלה של אחותי לא היה נוכח, סביר להניח שהייתי פורצת בקריאות "מרק תעשה לי ילד" נואשות. פשוט לא ייאמן כמה אנרגיות יש לבן האנוש הזה. בהדרן הם שרו את "מכונת הזמן(המאה ה-21)" ואת "חור בלבנה" בביצוע הכי יפה ששמעתי עד כה. זה היה נשמע כמו הזיה מתמשכת, והסתיים בסולו גיטרות ארוך ומפנק במיוחד. אי אפשר היה להפסיק אותם וגיסי חייך ואמר ש"נראה כאילו אנחנו מפריעים להם". ברוך בן יצחק כמעט קרס בסוף על הבמה מרוב טירוף חושים, וההופעה הסתיימה. נשארנו שם עוד כמה רגעים כדי לעכל את החוויה המרגשת שעברנו. אחר כך הבטנו אחד בשני בעצב, בידיעה שצריך לחזור למציאות: מי להחלפת מצעים שעליהם פליטות, ומי למועדי ב' ביותר משלוש (!) בחינות.

תגובות

  • א-מ-ן

    גם אני הייתי בהופעה, הם היו ענקיים!!

    חיליק, 26-02-2008 09:04

  • אל-זמני!!! לא על זמני

    אור, 26-02-2008 20:03

  • על-זמני: שהוא מעל לזמן,שהוא קבוע ועומד לעולם (מתוך מילון אבן-שושן)

    רוני, 26-02-2008 20:25

  • כל מלה בסלע!

    רועי, 27-02-2008 02:07

  • רוני תעשי לי ילד

    אפילו שניים....

    אבנר, 24-05-2008 00:09