מגזין

איילון זה לא רק פקק

סער גמזו מאמין שהזיהום באיילון לא נמצא רק במימיו העכורים של הנחל אלא גם בנוף השיווקי המטריד שמאכלס את שולי הכביש. על רעש ויזואלי שמעתם?

מאת סער גמזו. 24-02-2008

תגיות: פוליטיקה

איילון זה לא רק פקק

בין אם אתם מודעים סביבתית או שהנכם עושים שימוש בדרך הבינעירונית הידועה בשם נתיבי איילון וודאי נתתם דעתכם לתופעת השילוט על גדות אותו עורק תחבורה. בחודשים האחרונים הנושא קיבל משנה תוקף וזכה להיכלל בסדר היום הציבורי כאשר מצד אחד ניצבים ארגונים סביבתיים ואקולוגיים ומנגד חברות הפרסום, המועצות המקומיות בתחומן מוצבים אותם שלטים והלוביסטים הפועלים בכנסת בשם המצדדים באותו פרסום. לאחר כעשור של בריונות ודריסה גסה של החוק מצד מפרסמים וחברות העוסקות בשילוט חוצות ובעקבות התערבות של גופים ירוקים קבע בית המחוקקים הישראלי כי אותו פרסום אסור ויש להסיר את השלטים המוצבים בצידי נתיבי איילון. החוק נכנס לתוקף החל ב-1 בינואר השנה אולם נהיר לכל כי זהו לא האקורד האחרון במנגינה הצורמת הזו.

ראשית הדיון נעוצה במושג "המרחב הציבורי" ובבעלות על אותו המרחב. החוק הישראלי נעדר הגדרה ברורה באשר למרחב הציבורי וייתכן כי כאן נעוץ אחד משורשי הדילמה. השאלות המהותיות שעולות כאן הן האם רשויות מקומיות או גופים פרטיים המחזיקים בשטחים שצמודים לנתיבי איילון רשאים לעשות בו שימוש ככל שעולה על רוחם? האם הצבתם של שלטי פרסומת ענקיים בשטחים אלה היא לגיטימית באיצטלה של חופש הביטוי וחופש העיסוק? היכולת להגדיר בצורה חד משמעית את המרחב הציבורי חמקמקה ומזמנת גורמים בעלי אינטרס (כלכלי) לנצל פרצה זו. ראוי לשאול בנקודה זו מי המרוויחים ומי הנפגעים בכדי לחדד את ההבחנה. המרוויחים העיקריים הן החברות שבבעלותן שלטי הפרסום והגופים מהן הן שוכרות את השטח שבו מוצב השלט. אלו גורפים סכומי עתק בהוצאה זעומה יחסית וזאת על בסיס חודשי. הנפגעים מן הסתם הם כל השאר. אותם נהגים התקועים בפקק האינסופי של עורק התחבורה הראשי של גוש דן ונאלצים לשזוף עיניהם בדגם החדש של מקרר אמריקני או מכונית אירופאית. הנוסעים ברכבת שאנוסים לראות מבעד לחלון את אופנת הקיץ הקרוב על גופותיהם מרוטשות הפוטושופ של דוגמניות מוכות רזון חולני. כל אלו הם בבחינת קהל שבוי שלא יכול לעשות בחירה מודעת באשר לחשיפה למתקפת המסרים הפרסומיים. בניגוד לעיתון, טלוויזיה או רדיו כאן אין לנו אפשרות לחמוק מהמסר. הוא נצרב לתוך תודעתנו כחלק מההפצצה הבלתי פוסקת שדורשת מאיתנו - קנו!

 

המפרסמים טוענים כי שלטי הפרסום מכסים נוף עירוני כעור ולמעשה מייפים את הדרך כך שפרט למידע עצמו שהם מעבירים הם גם משרתים מטרה אסתטית. האם ערכה של האסתטיקה הוא מוחלט וניתן לקבוע כי השלטים עדיפים על הנוף האורבני או על החלקות הפתוחות בצדי הכביש?

הרשויות טוענות כי הכסף שהן גובות עבור השכרת השטח חוזר אל האזרח בדמות שירותים קהילתיים ועירוניים. האם גם תושבי חולון שעושים שימוש בכביש נהנים מאותם שירותים קהילתיים שמספקת רמת השרון לתושביה תמורת דמי השכירות?

ח"כ מרציאנו, תומך נלהב בפרסום בנתיבי איילון, עושה כמיטב יכולתו כדי להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר את הצבת השלטים וזאת בטענה כי כך הוא מגן על תעסוקתם של כ-5000 עובדים המועסקים ע"י חברות הפרסום. הדאגה החברתית הכנה של מר מרציאנו הייתה יכולה להיות מובנת אם כתוצאה מהסרת השלטים היינו שומעים על פיטורים נרחבים בחברות הללו אך לא כך הם פני הדברים. הנתון הזה מלמד דווקא פרק עצוב נוסף בתולדות הקשר שבין הון ושלטון במדינת ישראל. שוב אנו מגלים כי בעלי ההון שעושים לעצמם לובי בבית המחוקקים דואגים לקדם אינטרסים כלכליים פרטיים גם אם משמעות הדבר היא פגיעה בציבור כולו. קומבינה.

נושא זה מעורר שאלות רבות נוספות כמו הסיכון הבטיחותי החמור שבשלטים עליו מצביעים משטרת ישראל וחוקרי תנועה, תמיכתה התמוהה של מפלגת ש"ס באותו פרסום המכיל בחלק גדול של המקרים "תועבה" כהגדרתם, הזלזול הבוטה של בעלי חברות הפרסום בחוק והעובדה כי 3 חודשים לאחר החלת החוק הם לא פעלו להסרת השילוט אלא רק כיסוהו כדי להבהיר שמדובר בעיכוב זמני בהשגת המטרה שלהם,  הפיכתם של בתי מגורים לשטח פרסום ואגב כך כליאתם של הדיירים בחוסר אור ואוויר תוך הבטחה לנשיאה בעלויות של שיפוץ הבניין (שמתארך עד אינסוף מטעמים ברורים) מצד חברת הפרסום, האדישות המקוממת של משרד התחבורה בכלל ושר התחבורה בפרט לנושא כולו, הכיבוש הקפיטליסטי האלים של הנוף והסביבה ועוד רשימה ארוכה ומרגיזה.

ואולי הנקודה המרכזית של הנושא היא בעצם המאבק של ענקים כלכליים מול האזרח הפשוט על האקולוגיה של המוח וזכות הציבור לא לדעת (ותודה לשרון קנטור על ההמשגה). המאבק על האפשרות שלנו לעצור, ולו למהלך הנסיעה בלבד, את שטף המסרים הפרסומיים ופשוט ליהנות מהדרך.

אנו בקול הקמפוס נקיים שיחה בנושא במסגרת התכנית "אוהב אותך אבל" ביום א' 24.2 בשעה 19:00. אתם מוזמנים להאזין ולהביע דעה. אצלנו, כרגיל, אין פרסומות.

התמונות לקוחות מעמודי הפליקר של cindy47452 ושל Texas to Mexico

תגובות

  • חולון-רמת-השרון

    אוהב את הדרך ולא את הנוף :) נוף מפלסטיק ושאריות טבע. חקויאק גמזו !

    ליריקס, 27-02-2008 00:28