מגזין

אימפריה

שב"ק ס' נתנו פיצוי על ההופעה ברעננה שנסגרה ע"י המשטרה, גל בלטמן היה שם ותקע בחצוצרה

מאת גל בלטמן. 23-02-2008

תגיות: שב"ק ס

אימפריה

בזמן האחרון רוב ההופעות שאליהן הלכתי היו חסרות אנרגיה או חסרות קהל וכתוצאה מכך חסרות אנרגיה. ההופעה של השב"ק ביום חמישי בערב לא חסרה את שני משתנים אלה. הקהל היה שופע וההופעה שארכה כשעתיים וחצי הרגישה כמו שעה. אין מה לעשות, מוזיקה מקפיצה בז'אנר שהאומן המופיע הוא לא רק בין פורצי הדרך בו אלא גם אחד המוצלחים (היחידים) בו עושה לי את זה. הכרתי את כל המילים של כל השירים וכך גם הקהל. האנרגיות שפוזרו בביתן משתוות בכיף להופעה שהיתה ברעננה וללא כל ספק גם אפשר להשוותן גם להופעות שראיתי בחו"ל. אין מה לעשות, לקהל הישראלי, במיוחד כזה שברובו עוד לא עבר את גיל תיכון, יש כח לקפוץ עם המוזיקה גם שלוש שעות.

אני אנסה להסביר למה כל כך נהנתי. שב"ק ס' עם כל הכבוד לנייג'ל האדמור הם ללא כל ספק חלוצי ההיפ הופ הישראלי השירה של מוקי, מירו, חמי ונימרוד רשף היא כוחנית ומהווה שילוב מוכר מאוד בין מוזיקה והווי ישראלי של ילדים סטלנים לבין הביט הFאנקי של הביסטי בויס והראפ הגנגסטרי של N.W.A (להלן ראו שירים כמו באים מיבנה = Stright Out of Compton). שילוב זה נעשה בעזרתם של פלומפי B ופילוני על הגיטרה, ג'יימס על התופים ודווידי על הבס.

ההופעה נפתחה כמו ההופעה ברעננה עם הקצב הוא המסר ואימפריה וכלל את כל הלהיטים שהפעם לא נקטעו על ידי המשטרה. יוסי פיין הגיע בהמשך לעזור במטאל עם שום דבר לא כבד מידי. פישי הבאמת גדול נתן בראש בשיאה של ההופעה עם פתיח פריסטייל לתתקעו בחצוצרה שהיה ללא כל ספק שיאה של ההופעה. ההופעה המשיכה בקצב הטוב עם מכופף הבננות שבסופו כמחווה להופעה שנקטעה באותו שיר ברעננה עלו שוטרים שניסו למנוע מג'יימס לחשוף את בננתו, שוטרים שהתגלו להפתעתנו כרקדנים (וואו איזה צחוקים!). כמו כן לכל אורך ההופעה שובצו שירים חדשים של הלהק, ושל חלוצי החלל (חמי ומירו) והבטחות לשירים חדשים. בהופעה גם נוגנו קטעים שלא היו בהופעה הקודמת כמו אססינים שלדעתי הוא אחד השירים הלא מוכרים היותר טובים שלהם. ההופעה הסתיימה עם הדרן של לא פחות מארבעה שירים והאחרון בניהם היה כולם מדברים על שלום של מוקי.

חייבים להרחיב קצת על הקהל. הקהל כאמור היה מורכב ברובו מצעירים בין גיל 16 לגיל צבא. למרות זאת הם ידעו את המילים לשירים אפילו יותר טוב ממני, שגדלתי על הלהקה. הם שרו עם כל שיר, שיתפו פעולה עם כל הפעלה מצד הלהקה ועשו רעש שלא יבייש אף קהל בחו"ל ולא משנה איזו להקה מופיעה. ראיתי את הבלקן ביט בוקס בשבת וראיתי את לני קרביץ בהופעה שהיו בה לפחות 100,000 אנשים בריו והאנרגיות בלילה הקודם היו גדולות פי אלף. אולי זו המיין-סטרימיות והלהיטים ואולי זה הגיל הממוצע של הקהל אבל ההרגשה הייתה קרובה לאקסטזה.

השילוב המנצח בין מוזיקה טובה שגדלתי עליה יחד עם הופעות אורח, שילוב בין להיטים לשירים חדשים או פחות מוכרים, קהל תומך והרבה עזרי מצב רוח (את הערק כבר הזכרתי, יש עוד דברים שאני לא זוכר כי הם הורסים את הזיכרון לטווח קצר) הפכו את ההופעה לערב באמת בלתי נשכח, אחת ההופעות היותר טובות שהייתי בהן בחיי (כן, גם בחו"ל) דוגמא לפרפורמרים ענקיים ששאר האומנים בארץ צריכים ללמוד מהם. הם אולי ביקשו את הקש אבל ממני הם מקבלים את כל הריספקט שאפשר. שופים, בופים, קטעים וסחתיין עמדו על הבמה ואני אמרתי אמן.

צילום: אור אלתרמן.

תגובות

  • חמי מס 1 לא יעזור

    דוד, 29-02-2008 05:34