מגזין

מתובל באמונה

רואי לוי מוצא את דרכו גם אחרי "שוטי הנבואה", עם פרויקטים מוסיקליים שמחברים התבוננות פנימית עם מקורות יהודיים והכול בזכות האמונה!

מאת אסף קפלן. 05-02-2008

תגיות: רואי לוי, שוטי הנבואה, פשוטי העם

מתובל באמונה

בתור אדם שגדל והתחנך על ערכים לאומיים דתיים, למדתי דבר אחד - הכל מתחיל ונגמר בבחירה, לא משנה אילו גלגולים ונחיתות, רכות כקשות, עוברים בחיים האלה, אין ספק שהבחירה מובילה אותנו לאותה נקודה. זו האמונה שלי, אני לא כופה אותה על אף אחד, וכמו רובנו גם אני נתקל לפעמים בסימני מאבק שמשאירים אותי עם תהיות תהומיות, אבל בסוף, תודה לאל, אני יוצא מזה.

אותה אמונה בתוספת צלילים, היא הדגש העיקרי ביצירתו של רואי לוי. רואי לוי, חבר להקת "שוטי הנבואה" ואחד מכותביה המרכזיים ("כל הילדים קופצים רוקדים", "ידיעה", "אין אני" ועוד רבים וטובים), ניזון מתבליני האמת ומהחיבור למקום, לזמן ולחיוביות.

המוסיקה של "שוטי הנבואה", שהתפרקו לצערי אשתקד, מאופיינת ומושפעת מהמקורות היהודיים ומחיבור אישי ומיוחד לרוחניות, שאליה יכול להתחבר כל אדם. האלבום השני של השוטים, "מחפשים את דורות", זיכה את לוי בפרס אקו"ם למלחין השנה (2004). שתי דוגמאות לחיבור המיוחד לרוחניות באות לידי ביטוי בשיר המפורסם "קול גלגל", שמילותיו מופיעות בספר "הזוהר הקדוש" ובפרשת "ויחי" ובשיר נוסף באלבום שעליו אחראי לוי - "אמונה".

אחרי הפירוק,  הוא   הוציא אלבום בשם "אהבת הארץ" יחד עם אשתו אסנת. שם האלבום מתאר את פעילותם האמנותית והאומנותית של השניים. רואי ואסנת בחרו בשם הזה מתוך הכרה ואמונה כי האהבה היא הכוח המניע את החיים על פני כוכב הלכת ארץ. כל שיר באלבום מביע הכרה זו מנקודת מבט מיוחדת.

את השוטה, שמסתכל על העולם מתוך עליצות מושלמת שבאי-אכפתיות, ראיתי לפני כשבוע ב"סבקוץ' מילגה", שחוץ  מלתת אווירה הודית ושאנטית לאלו שכיסופי הודו לא מרפים מהם, משמש  במה לאמנים שיעזרו לכם לעכל את מנת הטאלי במחירים מגוחכים. מוקף במעט אנשים, מצויד באקוסטית וחיוך שמפיץ אור, פותח לוי את ההופעה, לאחר קבלת אישור מהנוכחים במקום, עם "שיר המעלות". תוך כדי, הוא משחיל שירים של השוטים בגרסאות קצרצרות, המעלות בי תשוקה לרקוד, לפזז, לקפץ ולהרים את הידיים אל העננים. היופי של לוי כיוצר מתבטא בכך שהוא משדר משהו מאוד פשוט וקל. הוא שר על אמונה ומספר על כך שהוא חזר בתשובה לא מזמן. הוא יוצא נגד המהות החומרית של ערוצי הטלוויזיה  ומחבר את הכל לטיול בטבע שעושה ירוק בעיניים.

לקראת סוף ההופעה, לוי מעלה רעיון מעניין ביותר שמטרתו קירוב לבבות:  להקים בית כנסת שישלב נגינה על כלים שונים בזמן התפילות (לא בשבת כמובן). המקורות היהודיים  משמשים ללוי מקור בלתי נדלה בתור יוצר, המוסיקה שנוגנה בימים ההם מסקרנת אותו ומניעה אותו.

בימים אלה רואי לוי וגלעד ויטל-שמעון, גם הוא יוצא להקת "שוטי הנבואה", עובדים על אלבום משותף שנמצא בשלבי עריכה מתקדמים. השניים הם חברי ילדות וגרים כיום ביישוב קציר שמעל וואדי ערה. אבל דווקא החיבור שהניב את האלבום החל לקראת הפירוק של "שוטי הנבואה". שמו של הפרויקט המשותף הוא  "פשוטי העם". הבחירה בשם מרמזת כך נראה לי, על כך שהאלבום יביא, בדרך הייחודית שלהם, לחנים ומילים פורצי גבולות מהולים באמא אדמה ובאבא אלוהים.

צילום:משה מיקו דורון.

"פשוטי העם" באתר היפ 

תגובות

  • נופל לקלישאות

    עד כמה שיש בי הערכה רבה להרבה עקרונות רחוניים ויהודיים, לא ממש הבנתי איך יכולת הבחירה קשורה לעשייה המוזיקלית של רואי,ולצערי אתה נופל לכל מיני קלישאות של "אמא אדמה ואבא אלוהים"... - זה ממש מזכיר רוח-ניות כזאת שטחית למדיי....

    Ethan, 09-02-2008 21:44

  • לזה שחושב שאני נופל לקלישאות

    אני לא יודע אם אתה מכיר את החומרים של רואי לוי או לא .בכל מקרה יכולת הבחירה קשורה לכך, שרואי כאדם בחר ללכת בדרך מסויימת שמצויינת בכתבה בצורה ברורה והדרך הזו משפיעה על העשייה המוסיקלית.יש לשמוע ולכבד את הדרך הזו גם אתה חושב שהיא קליאשתית ואז לשפוט.אני חושב שהעשייה המוסיקלית שלו באה נטו מהלב ולא ממקום שטוח.

    אסף , 10-02-2008 07:49

  • כתבה יפה

    נעמה, 11-04-2008 21:44