מגזין

ובא-דו לציון גואל

גם ליאור שיינברגר היה בהופעה של אריקה באדו, האם זו היתה השכינה או עבודת תאורה משובחת

מאת ליאור שיינברגר. 04-02-2008

תגיות: Erykah Badu

ובא-דו לציון גואל

אז היא ניסתה להטיף נגד הכיבוש, היא אפילו טרחה לשים כאפיה בסוף ההופעה. כל זה נכון ועדיין, אז מה? גם רוג'ר ווטרס ניסה. בתקופה האחרונה כל אמן שמגיע לכאן מנסה, כולם רכובים על חמור לבן מגיעים על תקן המשיח התורן'HELLO TEL AVIV' הם צועקים, הקהל מריע. זו סוג של מנטרה קבועה ועדיין, שום דבר לא יכול לגרוע מההופעה המעולה שנתנה האחת והיחידה אריקה באדו ביום שבת האחרון בגני התערוכה.

בראשית הערב הגענו לאירוע אני ובן דודי שם פגשתי לא מעט חברים מוכרים, כולם חיכו בציפייה לתחילתו של מופע החימום תוך תהיות שונות ומשונות בקשר לדבר היחידי שיכול היה להעיב על האירוע: מומי 'שירו איתי !' לוי. אני עדיין לא מבין מה עבר למארגנים בראש כשהם הביאו אותו ולכן פשוט אתעלם מהתקרית המביכה הזו כי באמת שמלבד מיסטר לוי, מופע החימום יכול היה להחזיק כמה שעות טובות.

יוסי פיין הוא מכשף. בטוח לגמרי. כשהוא נוגע בבס שלו  הרצפה רועדת, התקרה זזה, העולם הופך להיות עטוף בגרוב טוב ומחמם וזה בדיוק מה שקורה בביתן 1. הוא זורם עם המוסיקה והיא זורמת איתו, הקהל שבוי ושותה את הצלילים בהנאה. שיא אחרי שיא וגל אחרי גל אני מרגיש את הקצב זורק אותי למקומות אחרים לגמרי. סאבו וקוטי עולים לבמה ונדמה שהערב לא יכול להיות טוב יותר, לשנייה וחצי כולם שוכחים את המנה העיקרית שלשמה התכנסו ומופע החימום הופך למופע המרכזי. קרולינה מגיעה חמושה בברדס וסטייל כמו שרק היא מסוגלת. כל הנוכחים בהאנגר זזים מצד לצד כשהטמפרטורה עולה עוד ועוד והקצב מתגבר בלי הפסקה. אני כבר מזמן לא כאן, תגיע אריקה באדו, לא תגיע אריקה באדו, מבחינתי שימשיכו שעות - העולם מחייך. כשהם יורדים ומשאירים את הקהל בהאנגר המום, עולים אפיקומן ווידו מסוליקו ונותנים סט חביב ביותר שמרקיד את כל אלה שעדיין בשוק ממה שהלך על הבמה...

ואז, בשעה 23:30 זה קורה. המנה העיקרית: צוות של זמרות ליווי ונגנים עולה לבמה. הם מתחילים לנגן והקהל שכולו דרוך כבר לא יכול לחכות יותר. אבל לדברים טובים צריך לחכות ואריקה באדו יודעת את זה. היא לא מתכוונת להאכיל את הקהל בכפית.חליל צד ממשיך לנגן, התופים הולמים ואז היא נכנסת. לאט לאט, בקצב שלה. גוש שיער ענקי (אני לא בטוח שזו פיאה ועדיין הייתי מוכן לשלם הרבה כסף כדי לראות אותה עושה 'האד בנגינג' במופע רוק), עם כל המאניירות שמאפיינות דיווה. היא מוזגת לעצמה כוס קפה / תה / מים. בזמנה הפנוי.

ניגשת למיקרופון ונותנת את ה- 'HELLO TEL AVIV' שכולם ציפו לו. הקהל מריע. היא אומרת כמה מילים ומתחילה לשיר. וכשהקול שלה סוחף את ההאנגר  אני מוכן להישבע שלרגע ראיתי את השכינה, או שאולי זו הייתה עבודת תאורה משובחת. כך או כך, שיר אחרי שיר היא סוחפת את הקהל אחריה כשהיא מבצעת שירים מתוך כל אלבומיה. אני מביט מידי פעם אל האנשים שמסביבי, כולם באופוריה מוחלטת, חלקם קופצים, חלקם רוקדים וחלקם פשוט עוצמים עיניים ומחייכים נותנים לאריקה באדו להעיף אותם למציאות אחרת של גרוב וקצב מעולם אחר. והיא לא עוצרת. קצת יותר משעתיים של הופעה שבה אנחנו מקבלים אותה על כל גווניה.

היא יורדת לקהל, הוא מחבק אותה אליו, היא חוזרת לבמה ומבצעת עוד רצף של שירים מעולים וכך זה ממשיך עד הסיום וההדרן - אנרגיות מתפרצות עמוסות בוייב שאי אפשר להסביר במילים.אז היא ניסתה להטיף נגד הכיבוש , היא אפילו טרחה לשים כאפיה בסוף ההופעה. כל זה נכון ועדיין, אז מה ?קצת אחרי המופע פגשתי עוד חברים מוכרים, כששאלתי אותם מה הם חשבו על המופע הם ענו תשובה זהה לשלי: 'לא יכול לחשוב אחי, לא יכול לדבר אחי, אני באקסטזה וטוב לי'. לטעמי זה מסכם מצוין את הערב המעולה הזה.

תגובות

  • שני צדדים לחומה

    אני חייב להגיד שכל הטון הפוליטי שהתלווה למופע היה מבאס לגמרי. אני אוהב את אריקה באדו. היא מרגשת אותי, אבל היא לא מבינה בשיט בענייני הקונפליקט הישראלי-ערבי. רוב הפוליטיקאים הישראלים לא מבינים בשיט בענייני הקונפליקט הישראלי-ערבי. ולמען הגילוי הנאות אני חייב להודות שגם אני, במרוצת השנים גיליתי שאני לא מבין בשיט בענייני הקונפליקט הישראלי -ערבי. אפשר רק לסכם ולאמר שזו ארץ אוכלת יושביה, וכן הרבה אנטי-פאסטי. כאלה אנחנו. במסעותי בעולם, גיליתי שכמעט לכל אחד יש דיעה מוצקה על הקונפליקט שלנו. דייל אוויר היספאני אמר לי שיש לו הרבה חברים ישראלים אבל הוא נגד ה"ציונות". עניתי לו בנימוס שדעתו על הציונות מעניינת לי את התחת. "ציונות" היא מעין מילת קוד כזאת שמפעילה טריגר רדום של שינאה, אריקה היא אדם יפה. יש לה אג'נדה יפה. והיא נגועה באותה סוגסטיה עצמית מוכרת, שגורמת לבסוף לרתימת הרעיונות היפים לעגלה ריקה. עגלה שהצדקנות כבר עלתה בה על גדותיה ונשפכה בדרך. אחותי, יש לנו בעיות. לא אכחיש, אבל אין לנו עניין בתובנות המיובאות מה"שכונה" החצי מדומה שלך. גם אני גדלתי ב"שכונה". החלפתי כמה פעמים זהויות פוליטיות, חשבתי שאני קונה בינה ודעת, וגיליתי שלא. אחותי, את מדברת על האנשים האומללים מעבר לחומה. הכל עניין של פרספקטיבה. באותה מידה אפשר לראות גם אותנו כיצורים מוזרים שחיים בתוך כלוב, ממגנים עצמם לדעת, ושומעים את הנהמות המפחידות מעבר לגבול. אחותי, כאן הגבול הוא לא מטאפורי. לאיפה שלא תזיזי אותו, הוא יהתל בך וישאיר אותך עם הרבה צרות. אריקה, את לא מכירה אותי, אבל אני מכיר אותך. אני אוהב את המוסיקה שלך. אני משוכנע שהכוונות שלך טהורות, כי את אדם יפה, אבל בכנות, מה שיש לך להגיד על הקונפליקט הישראלי -ערבי, מעניין לי את התחת.

    ירון, 06-02-2008 04:29

  • שמח שהסכמת עם הדברים שכתבתי

    כמו שציינתי בתחילת הכתבה..הצהרות פוליטיות כאלה ואחרות, חלקן חדורות אמונה אך ריקות מתוכן או מהבנה גיאו-פוליטית של המצב, הפכו משום מה בשנים האחרונות לנחלת כלל האמנים הזרים שפוקדים את המדינה הקטנה שלנו..הטריק הוא לדעת לסנן את הפוליטיקה ולהתרכז במה שהם טובים בו: יצירת מוסיקה משובחת.

    שינברגר, 06-02-2008 11:59

  • mzFtwKUFMZl

    You have shed a ray of susnihne into the forum. Thanks!

    Teige, 21-08-2011 04:41