מגזין

גיטרה במכונת כביסה

מלכת הפלקט הזכירו לברק חיון איך הוא אוהב את הגיטרה בס תופים שלו

מאת ברק הלר חיון. 02-02-2008

תגיות: מלכת הפלקט

גיטרה במכונת כביסה

מאיפה להתחיל? תיאטרון תמונע רחוב שונצינו מעט לפני חצות יום שישי. בחוץ ליד הפיצוציה צעירים בני העדה האתיופית שותים בירה. מהאוכלוסיות המקופחות של ישראל. ויש הרבה כאלו. בכניסה לתיאטרון משתרך לו תור באורך בינוני שמתקדם באיטיות. אנחנו בפנים. האירוע המדובר? הופעה של להקת מלכת הפלקט. להקה שהתחילה את דרכה אי שם בסוף שנות ה90 של העשור הקודם. בזמנים שהייתי משקיע בעיקר בים ובשתיית בירה בפרילנד. וחלק מהזמן לצערי התבזבז על ללכת לצבא במדים. אני שואל את עצמי אם היום הייתי מתגייס.

אז מלכת הפלקט הוציאו את דיסק הבכורה שלהם שנקרא אהההם "מלכת הפלקט" בשנת 1999. מה שאני זוכר ממנו זה בעיקר את השיר "את לא יודעת" הנפלא שהורדתי במפ3 מהאתר של הלייבל fact באופן חוקי (!) ושמעתי רבות. בינתיים עברו שנים רבות ומלכת הפלקט נעלמה. מעיני לפחות. והנה בשנת 2007 חזרה אלינו מלכת הפלקט עם אלבום חדש ששמו "אח יפני". והם בפלייליסט של גלגל"צ וחלק מהם ב"מטרופולין" שהם באמאמא של הפלייליסט של גלגל"צ והם מופיעים ואנחנו הולכים.

אז האולם נטול שולחנות וצ'יפס וגם נטול ריח סיגריות שללא מעשן פארש שכמוני זה בא בטוב. ואז עולה הרכב שאת שמו לא קלטתי של הסולן של man alive ג'יימי הליסדיין ושל אחשלו. הם עושים קאנטרי רוק כזה. אם תיקחו את המוזיקה של מוגוואי ותשימו במדיח כלים תקבלו תוצאה שונה לחלוטין. שתי גיטרות אקוסטיות קולות שמחזיקים הופעה בקלות וכמה שירים נוגים עם סולואי גיטרה כשג'יימי מתרחק מעט אחורה כשהוא דופק את הסולו. לא כוס הבורבון שלי אבל יש להם המון כישרון והקול של ג'ימי נפלא.

ואז בלי הרבה שהות מיותרת עולים לבמה חברי מלכת הפלקט. המון גיטרות על הבמה וחברי מלכת הפלקט. הסולן והגיטריסט ברק גביזון שמחליף גיטרה כל כמה שירים כי הן מכוונות אחרת וכל שיר נכתב בכיוון אחר. זה הוא אמר. רועי דותן על הבס וקולות וכמו שחברה שלי אומרת, הוא ממש חמוד. אמיתי אשר על הגיטרה הנוספת וטל מילר על התופים. "את לא יודעת" מתחיל את ההופעה והקול של ברק גביזון פשוט מעיף אותך גבוה. גם כל השאר שרים מרגש, מה שעוזר כשהם עושים קולות. הגיטרות נעות בין מלודיה נעימה לרעש מקרטע. קחו את המוזיקה של סוניק יות ושימו אותה במכונת כביסה ויכול מאוד להיות שתקבלו משהו דומה. אבל שונה. עוד שיר בשם חלקים מהלב ואז מקבלים את גירסת הכיסוי לגשם של מאיר בנאי. הקול של גביזון הוא אכן אחד הקולות הטובים ששמעתי לאחרונה. פה אני שואל את עצמי אם להיכנס שוב לחפירות הפילוסופיות המפגרות שלי שאני נוהג לכתוב עליהן. ואני לוקח החלטה לעשות את זה כאן ובקצרה.

קול, גיטרה, מכת תוף. אלו דברים שלמרות הבנאליות שלהם אתה מבחין בקלות מתי בשבילך זה זה ומתי לא. שמעתי את פווארוטי ואת גרג דאלי ואת פורטיס ואת קים דיל ובכל זאת, קול נהדר עושה לך את זה. כאילו הרוק הזה לעומת הטקנו ההוא. כשחבר שלי נניח ע' עומד אי שם ליד הים בבולגריה ולוחץ על כפתורים במכונה מוזרה ומה שיוצא ממנה גורם לי לרקוד. זה גם כישרוני אבל מה אגיד? איך הוא יודע ללחוץ על כל הכפתורים הללו! וואו!. לעומת זאת קל להגיד, איך שהם מנגנים על הגיטרות ואיך שהוא שר, וואו!. רות סוף בלבול מוח.

עוד כמה שירים ומלכת הפלקט שעל הבמה מגיעים לביצוע של השלגאר הגדול "מיליון פעם". למרות ששמעתי אותו מיליון פעם זה שיר כל כך יפה. ועוד המון גיטרות מתחלפות ואיתן השירים וזה נותן בראש. איפשהו לקראת הסוף בא "אח יפני" ועוד שיר והם יורדים אחרי משהו כמו שעה על הבמה. תוך שנייה הם שוב על הבמה לעוד שני שירים רועשים ומענגים. הלך הרוח המדיטטבי שנכנסתי אליו מקבל שינוי צורה של נחיתה לקראת סיום. הם יורדים ומכריזים שאם נמחא כפיים הם יחזרו שוב. אז עשינו את זה והם עשו את זה והיו עוד מחיאות כפיים סוערות והנה זה נגמר. חבל.

 מלכת הפלקט, תיאטרון תמונע,  1 לפברואר 2008.

החלל של מלכת הפלקט.

תגובות