מגזין

זהירות, נפיץ!

חיכינו הרבה זמן והנה הרכב הסקא הודסקא אקספלוסיב חגגו את השקת אלבום הבכורה שלהם. ליאור שיינברגר היה שם וחזר באופוריה

מאת ליאור שיינברגר. 27-01-2008

תגיות: Hoodska Explosive

זהירות, נפיץ!

ביום חמישי האחרון, 24 בינואר התכנסו לא מעט אנשים במועדון הקומפורט 13 בתל אביב כדי לחגוג יחד עם 'ההודסקא אקספלוסיב' את השקת האלבום החדש (והכפול) שלהם  the Misleading.בפעם הקודמת שנכחתי בקומפורט לקראת הופעה שבאמת ציפיתי לה, קיבלתי את רוטס מאנובה יחד עם MK בהופעה שהייתה לא פחות ממאכזבת, כך שהפעם הנמכתי ציפיות. בחיי שטעיתי. כל אותם אנשים שגדשו את המועדון בחמישי האחרון ואני ביניהם, קיבלו הופעה מעולה שהצליחה להשאיר יופי של רושם. מוסיקה עבורי היא כמו מסע בזמן כשכל צליל זורק אותי לתקופה אחרת בחיים. בדרך כלל, כשאני כבר שוקע עמוק בקצב, אני מטייל לי בין חוויות עבר, מנסה לאסוף רסיסי זיכרון שירכיבו לי תמונת מציאות שלמה. בחמישי האחרון המסע שלי התחיל עם הופעת החימום המעולה של האחים רמירז: עוזי פיינרמן הגיטריסט ("בום פם"), החצוצרן ספי ציזלינג (פאנקנשטיין), שחם אוחנה על הבס וקותי-מן על התופים. אחד החבר'ה שעמדו לידי פלט את התגובה הכי טובה למה שהלך שם: פאקינג וואו.

אם דיברנו על תקופות בזמן אז כשהחבר'ה לבית רמירז ניגנו מצאתי את עצמי מסתובב לי איפשהו ברחבי גרוב שנות ה-60-70 נותן לקצב המשובח להוביל אותי קדימה. כשקותי-מן על התופים דואג להזכיר לכולם שהוא זה שקובע את הקצב (בכלל, הבחור הצעיר הזה שחרר את השנה את אחד הדיסקים הכי מוצלחים שיצא לי לשמוע, ואם תחפשו קצת במגזין שלנו אז תוכלו למצוא סקירה נרחבת עליו). הקהל ממשיך לזרום למועדון עד לתפוסה מלאה. האחים רמירז מנגנים ושרים והקהל מחבק אותם באהבה. יופי של הרכב, אחלה מוסיקה עושים החבר'ה המוכשרים האלה. אני מזהה שער בזמן וקופץ דרכו חזרה למציאות הנוכחית כדי לקבל את חברי הודסקא אקספלוסיב שעולים לבמה. הקהל מריע ואני שוב נזרק בזמן. השנה: 2001, אני מוצא את עצמי תקוע בחדר צבאי ובו 6 מיטות כפולות קומה. במיטה משמאלי, אני רואה את ג'ונסון ישן כמו תינוק. במיטה מעליו, אני רואה את חגי יושב וכותב. 'מה אתה כותב שם ?' אני שואל אותו. 'מסכם את היום' הוא עונה. 'זה מכניס אותך לפרופורציות'. צודק, חשבתי לעצמי והבנתי שמדובר בבן אדם חכם. במהלך השנים שעברו עלינו מאז אותו אירוע למדתי להבין שמדובר לא רק בבן אדם חכם אלא גם ביוצר מוכשר ביותר ועל זה יכולים להעיד כל אותם האנשים שהאזינו בהנאה רבה לפרברים רפיוג'יז תנצב"ה וראו אותו בעמדת הבאסיסט.חזרה למציאות. ההודסקא אקספלוסיב נולדה לראשונה בקיץ 2004 בהסכם בין אריק מון המקעקע לחגי זהבי הבסיסט והסולן של ההודסקא - שיר תמורת קעקוע. שלוש שנים מאוחר יותר אותו שיר: "סקין ינק בסקא" הוא השיר שפותח את אלבום הבכורה הכפול. ההודסקא אקספלוסיב הם: חגי זהבי - קונטרבס, שירה, עדו בלאושטיין - תופים, יואב אלקיים - כלי הקשה, אלון שחם - סקסופונים, נמרוד טלמון - טרומבון, בני מטלון - גיטרה, אייל לייזרוביץ' - על הקלידים ולכל מי שרואה אותם מופיעים ברור לגמרי שלחבר'ה האלה יש רק מטרה אחת: לעשות שמח. ובאופן בכלל לא מפתיע, זה בדיוק מה שקורה.דמיינו רגע שאתם באים להופעה, על הבמה מצויים כל הכלים השגרתיים: תופים, גיטרות, מיקרופונים, קרנף. קרנף ?! כן, קרנף. לא סתם קרנף, אנחנו מדברים על קרנף אפור, גדול ועם קרן ענקית. בטוח לגמרי שתופעה שכזו תשאיר עליכם רושם לא ? אותו האפקט מצליח להשאיר עליי הקונטרבס. כלי כל כך עוצמתי וגדול שמפיק צלילים כל כך חזקים ונעימים לאוזן עד שכל העיניים באולם מתמקדות בו באופן אוטומטי.

כשההודסקא מנגנים הקהל מקפץ בהנאה באולם. בכנות? לא היה הרבה מקום לזוז באולם שהיה מלא עד אפס מקום ועדיין אנשים קיפצו להם למעלה ולמטה. שיר אחרי שיר, אני רואה פרצופים מחייכים בקהל ועל הבמה, כולם שמחים. האווירה הזו מדבקת, אני מסתכל על עלמת החן הביקורתית שהגיעה איתי להופעה, גם היא מחייכת ונעה מצד לצד נותנת את האישור הסופי לכך שההודסקא מסדרים לכולם אחלה ערב. אנחנו קופצים שנתיים אחורה - בדירה הישנה שלי, היה לשכנים שגרו בדירה מעליי מנהג משונה: בדיוק בין 3:00-4:00 בבוקר הם היו מחליטים שהגיע הזמן לנקות את הבית, ובדרך הזיזו את כל הרהיטים הלוך וחזור בדירה. עבדכם הנאמן היה מתעורר מהשינה זעוף וכעוס יודע שעוד יום נהרס לי בגלל הקקות מדירה 3. בסופו של דבר עברתי דירה.כשההודסקא מבצעים את 'משפחת אברהם יוצאת למלחמה' שמדבר בדיוק על זה:"תנו לנו לישון בשקט, בלי רעש של.. הזזת רהיטים כבדים", אני מבין שלכל אחד יש את משפחת אברהם הפרטית שלו ורוקע בקצב אחיד יחד עם שאר האנשים בקהל לצלילי ה'שמאל ימין שמאל'.בשלב מסויים יורדים חברי ההרכב מהבמה ובמקומם עולה תוכי שמתפקד גם כביט בוקס אנושי ועושה את העבודה לא רע בכלל על תקן הפוגה קומית. כשהוא יורד מהבמה וחברי ההודסקא עולים שנית, כולם כבר מבינים שזה הולך להיות ערב מוצלח במיוחד. לא חסרו אורחים בהופעה המעולה הזו, בשלב מסוים עולה MC גוגה מ'לוס כפרוס' ומצטרף לחבר'ה של ההודסקא במרתון המוסיקאלי שעושה שמח, יש משהו בפלואו המטורף שלו שמצליח לגרום לי לקפוץ בלי הפסקה, למרות שמהשירה שלו אני מצליח להבין בקושי שתי מילים, עדיין האיש גאון. החצוצרות מקבלות חיזוק נוסף כשיינון פרץ מ'זבולון דאב סיסטם' מצטרף גם הוא ללב העניינים ומוסיף את הקסם שלו לתערובת הגרוב הזו. החבר'ה מהפרברים רפיוג'יז לא מפקירים חברים וכך אנחנו מקבלים את חגי יחד עם נועה פארן שעולה לבמה בדואט מעולה ומקפיץ. כשגד ברוך (גם הוא מהרפיוג'יז), עולה לבמה ונותן בראש, אני רואה איך כל יושבי הפרברים ואזור חיוג 08 מפגינים נוכחות. "רק שלא יוריד את החולצה" אני אומר לעלמת החן שלצידי, אך מאוחר מידי, בנוהל, לזכר ימים עברו, החולצה יורדת והקצב ממשיך.לסיכומו של עניין זה היה אחד הערבים הטובים שנכחתי בהם, הקצב השתולל, המחוגים בשעון הסתובבו במהירות בלתי מוגבלת קדימה ואחורה זורקים אותי בין תקופות שונות וסימני דרך שעברתי במציאות הזו שאנחנו קוראים לה חיים והכול בתענוג בלתי פוסק ואווירה מחשמלת כמו שרק ההודסקא אקספלוסיב יכולים לייצר. הגבילו אותי ל-600 מילה בסיקור הזה, אבל כבר מזמן חרגתי מהכמות שהוקצבה לי. למעשה, יכולתי לסכם את ההופעה הזו ב-6 מילים: הרכב משובח, בת זונה של הופעה.לאתר הבית של ההודסקא

תגובות