מגזין

המדבר של הממשי

האם הניסיון להגיע אל האידיאה הנצחית שהיא יצירת המקור התממש? גיל מטוס חזר מהופעה של "הדבשות", הלהקה הראשונה בעולם שעשתה ערב מחווה ל-Camel

מאת גיל מטוס. 20-01-2008

תגיות: גיל מטוס, רוק, מתקדם, פרוג, Camel, קאברים, ביקורת, סיקור הופעה, קאמל, הדבשות

המדבר של הממשי

הופעות "קאוורים" תמיד גוררות איתן את השאלה עד כמה צריך להיצמד ליצירת המקור? האם תפקיד ה"קאוור" הוא להביא את היצירה בצורה המדויקת ביותר, או שמא דווקא להתרחק כמה שאפשר מהביצוע המקורי ולפתח אותה לכיוונים שונים? ברוב המקרים, הדרישה או הציפייה מהאמן שמבצע את ה"קאוור" היא להמריא מעבר לגבולות היצירה המקורית ולהביא את עצמו דרכה כאילו היא שייכת לו, אך כשמדובר ב"רוק מתקדם", "פרוגרסיב רוק" או כל שם אחר לז'אנר הזה חוקי המשחק משתנים.

במקרים כאלה, המשימה היא להיצמד כמה שיותר למקור ולהפגין את רמת הדיוק האולטימטיבית, כמו זו שהוקלטה באולפן - בתנאי מעבדה. לפעמים נשאלת השאלה, מדוע קמים הרכבים שכל תכליתם היא לעמוד במשימה כה קשה שגובלת בעיסוק אובססיבי בחיקוי היצירה של האחר?

התשובה לכך נעוצה באופיו של הז'אנר. ברוק מתקדם הכללים תמיד היו נוקשים יותר, הקפדה על פרטים קטנים ועיסוק אובססיבי שלפעמים לא מאפשר חופש. זו הגדולה אך גם החולשה שלו. את התוצאות של תכונה זו ניתן לראות בהבדלים המהותיים בין היצירות שהוגשו על גבי אלבומים לבין ההופעות של הרכבי רוק מתקדם, שלפעמים אף גובלות באבסורד.

עבדכם הנאמן נכח בהופעה של אדריאן בלו באטלנטה (2005), גיטריסט אמריקאי שהיה חבר להקת קינג קרימזון מאז שנת 1981. בהופעה זו סיפר בלו בהקדמה לאחד משיריו, שלאחר שכתב אותו הבין בעצם, שכתב תפקיד לגיטרה אותו לא הצליח לנגן! לקח לו כמה שינויים ואימונים טובים עד שזה עבד.

מוזר, אך גם לא מפתיע. אחד הסיפורים היותר מפורסמים בהיסטוריה של הרוק המתקדם, הוא סולו הקלידים שפותח את השיר Firth of Fifth של להקת "ג'נסיס". ללא ספק, אחד מהקטעים המרשימים ביותר של הקלידן טוני באנקס. כל כך טוב, מדויק ומורכב עד שהוא התקשה לנגן אותו בהופעות ובסופו של דבר אף ויתר עליו.

אם כך, אין זה מפתיע שלהקות "קאוורים" רבות מרגישות צורך או שליחות להצליח בהופעות, היכן שהאמן נכשל או לא התאמץ בכלל, ולוקחות על עצמן את האתגר הגדול הזה. הניסיון להגיע אל האידיאה הנצחית שהיא יצירת המקור.

ביום חמישי, בפעם השלישית נכנסה להקת "הדבשות" לנעליה של להקת Camel בהופעה במועדון הקולטורה. "הדבשות" ניגנו את מיטב החומר של הגמל, בעיקר מהתקופה הקלאסית של ההרכב, שנות ה - 70, מהאלבומים: Camel , Mirage, The Snow Goose ו- Moonmadness.

אז איך זה התחיל? כפי שכותבים חברי הלהקה: "הכול התגבש כשיונתן דורון החל לדפוק את הראש בצג המחשב במוסד ההייטקי שבו הוא כלוא והחליט להגשים חלום רטוב ולנסות ליצור מופע מחווה ל"קאמל". הוא פרסם הודעות ולהפתעתו הרבה זכה להתעניינות רבה. להרכב הצטרפו יואב מירום - חבר להקת "הארנב הלבן" על הבס, דני אשכנזי -  חבר להקת "פולחן ערוך" על החשמלית, טל רובינשטיין -  שחקן במקצועו על התופים ודנה אייזן -  חלילנית יוצאת תזמורת צה"ל ומגניבה אמיתית".

ההופעה נפתחה עם השיר שהכי נכון לפתוח איתו, אך גם זה שאתה הכי רוצה לשמור לסוף - Lady Fantasy. הוא יושב מצוין בפתיחה כי יש לו את האנרגיות המתאימות להכניס אותך פנימה, אך באותה המידה הוא גם יכול לחתום את ההדרן בצורה מושלמת. כך ש"הדבשות" בהחלט צריכים לשקול לנגן אותו פעמיים כי טוב.

המשך הערב היה מפגן מרשים ועוצמתי של החומרים הכי טובים של Camel כמו: Song Within a Song, Air Born, Freefall ו - Nimrodel. לאורך כל ההופעה הדבשות עמדו באתגר הגדול והגישו ביצועים מדויקים ליצירות. אחת הבחינות הטובות בהופעה מסוג זה היא להתבונן בקהל, ולבחון את ההתאמה בינו לבין הלהקה.

די מלחיץ להיות בנעליו של הגמל. אתה יודע שהקהל שלך, בין אם הוא מורכב ממוזיקאים או מחובבי "קאמל" שמעולם לא החזיקו כלי נגינה, שולט ביצירה על כל רזייה. הקהל יודע בדיוק מתי אמור להיכנס כל מעבר של התופים, יכול לזמזם ברמה מדויקת כל סולו גיטרה או חליל צד ויודע באיזה סאונד בדיוק אמורים להישמע הקלידים. כך שבכל תיבה אתה נמצא במעין בחינה.

אין ספק שהקהל בהופעה כזו מהווה סוג של נגן שישי, כזה שמחליף תפקידים ומנגן על הכול. בשיר אחד הוא עובר מהתופים, לגיטרה, לקלידים, לבס ולחליל. "הדבשות" לא אפשרו לו להתבלבל, או להגיע לסתירה בין מה שהוא שינן היטב בבית דרך האלבומים, למה שקרה על הבמה והעצימו את החוויה.

"הדבשות", אשר קשובים למעריצים, הוסיפו להופעה קצת מהחומרים המאוחרים יותר של "קאמל" במחרוזת (מדלי) ארוכה שכללה שירים מהאלבומים: Nude, Rain Dances ו -Breathless ולהדרן הגישו מחרוזת מפנקת של אמא אווזה, כזו שהשאירה טעם טוב. טעם של עוד.

מעניין לגלות ש"הדבשות" היא הלהקה הראשונה בעולם שעשתה ערב מחווה ל"קאמל", מה שייצר עניין בקרב חוגי מעריצים של הלהקה, שכבר קיבלה הזמנות להופיע בכמה מועדונים באירופה. מצבו הבריאותי של אנדרו לטימר מנהיג להקת "קאמל" מתדרדר בזמן האחרון, לטימר ששמע על הפרויקט של הדבשות, העביר להם מסר, שהפרויקט מרגש ומחמיא ביותר. אם הוא היה נוכח בערב הזה, הוא היה גאה לשמוע ולראות שהגמל שלו עוד צועד בגאווה. להקת "הדבשות" הביאה את הדבר האמיתי, ונכנסה פנימה, אל המדבר של הממשי.

גילוי נאות: הכתב וחברת ההרכב דנה אייזן, עונים לתואר "ידידים".

צילום: תמר סלוצקי

תגובות

  • 106 הכי פרוג שיש

    שלום יש לציין כי גיל לא היה לבדו ב'קולטורה' ערב ההופעה. גם כותב תגובה זו (מגיש התכנית 'קרפדה') וצוות התכנית 'שחארזדה' (תומר ואסף) נכחו, נהנו, ידעו את כל המעברים, כל הסולואים ובעיקר תמכו בהרכב שנותן כבוד לקהילה הפרוגרסיבית וללהקה שהיא עמוד תווך בז'אנר הזה. הגמל ממשיך לצעוד!!!

    דניאל רודשטיין, 21-01-2008 05:04

  • כמה טוב שאפשר ולא משנה באיזה דרך לחזור אחורה בזמן!

    זו פעם שנייה שנחתי בהופעה של ה"דבשות" והחוויה- כאילו עכשיו שנות ה-70 שבהם הדינוזארים עדיין קילפו מעליהם את קליפות הביצה. גיל יופי כתבה של כתבה!

    אסף קפלן, 21-01-2008 05:33

  • כתבה מעמיקה ומצוינת

    עמליה, 21-01-2008 06:21