מגזין

התגלות יום שישי

מוסיקה זה הסם הכי בטוח, כל עוד המזריק הוא אסף אבידן. אסף קפלן חזר מההופעה קצת אחרת בתאטרון תמונע

מאת אסף קפלן. 22-01-2008

תגיות: אסף אבידן

התגלות יום שישי

יום שישי בערב. אני מנתק את עצמי מכבלי המחשבות ומגיע לתמונע, בשביל לקבל את שבת המלכה באווירת קודש שעליה אחראי, חוץ מאלוהים, אסף אבידן. אם כבר אני מזכיר את הבורא אני רוצה להודות לו שגלגל לידי לפני כשבוע, באמצעות מתווכת מקסימה, את הדיסק הראשון של אסף אבידן - Now that you're leaving. את רוממות הרוח שאבידן מביא איתו לבמה, קיבלתי בצורה תמציתית דרך הדיסק. היצירה המקסימה שלו, הביאה איתה בשורת אושר למאגר המוסיקה המוחי שלי, כך שהגעתי כבר 'היפר' וזה רק עלה ועלה.

עברה תקופה ארוכה מאז שמצאתי את עצמי מתרגש ככה מסינגר - סונג רייטר. אבידן התחיל את הקריירה שלו לבד ורק בשלב מאוחר יותר התחיל לנגן עם הרכב "המוג'וס"; רן ניר, רועי פלד ויוני שלג. הפעם הוא הופיע במסגרת הפסטיבל "כמעט לבד" יחד עם הדס קליינמן שליוותה אותו על הצ'לו.

אבידן והמוגו'ס, שהשתתפו בתקופה האחרונה במיני פסטיבל שהתקיים בניו יורק וכלל 260 להקות צעירות, עומדים להוציא יחד אלבום שני בחודש הבא. בפסטיבל הם זכו לציון לשבח יחד עם 8 להקות נוספות, ואבידן הוחתם על חוזה פאבלשינג לדיסק הראשון שלו. האלבום, כמו ההופעות, יהיה בסגנון שבו אבידן יבצע לבדו חלק מהשירים. שירים בעלי גון אקוסטי יותר ושקט, שירים שהחשמלית לא מתלבשת עליהם כ"כ טוב, לצד קטעים עם שאר החברים.

אבידן מצליח ליצור שירים רק כשהוא עצוב. בשביל ליצור שיר הוא חייב גיטרה, שהיא כמו איבר בלתי נפרד שהופך את היצירות שלו לבלוזיות ועצובות, אך לא מעציבות. כבר מהרגע הראשון הוא מכשף את הקהל עם הקול הייחודי והמדהים שלו. את הכישוף המתוק שמרחף לו באוויר, ממשיכה הצ'לנית הדס קליינמן ומוסיפה למרקחה צבעים אחרים. לרוק הבלוזי והפולקי מגיחה המפוחית. עונג צרוף. הדינאמיקה בין אסף להדס כ"כ מדויקת, הוירטואוזיות נוטפת וסוחפת והריגוש הולך ומתגבר.

אי אפשר לעמוד בפני הנוכחות והכריזמטיות המתפרצת שלו על הבמה, הנגינה והקול של אסף פשוט ממכרים. אני לא חושב שאי פעם ראיתי מישהו שמתמסר באופן כל כך טוטאלי למילים ולמוזיקה שלו. מוזיקה טהורה, מוזיקה עם אנרגיות, מוזיקה עם אש. המוזיקה זועקת ואבידן עולה גבוה, יורד קצת, צורח, מהדהד, חודר לכל נקב בגוף ומסרב לעזוב. זעקות העצב האלה הופכות אותי למאושר. כל ההופעה היא שיא שנמשך ונמשך, קליינמן יורדת ועולה מהבמה לסירוגין אבל שהיא מכה על הצ'לו אני פשוט עף; אבידן רוקע ברגלו כמו עומד להתפרץ ולהתפוצץ ואני בשמיים.

תחושות דומות לאלה שחשתי בהופעה, עברו עליי בפעם הראשונה ששמעתי את המאסטר פיס של קינג קרימזון, In the court of the crimson king. יש משהו מאוד עצוב בדיסק הזה אבל האימפקט שהוא משאיר מעשיר אותי וגורם לי להיות מאושר. כמו הדיסק , כך גם המוזיקה של אבידן מעיפה אותך למעלה, גורמת לך לחשוב, להתמודד עם מציאות האהבה, עם הכאב, עם הטקסטים והסאב טקסטים של החיים, עם ההבנה שכל מה שאתה צריך זה להתנתק מהכול ולהתעטף ברוך מוזיקלי טהור שיגן עליך, יהפוך אותך לאדם טוב יותר ויגרום לך להגשים את עצמך.

לפני שאבידן יורד מהבמה הוא תופס אקוסטית - 12 מיתרים ומשחרר נשמת רוק אבודה עם צרחות ה"ביביי" שלו עד שכבר לא נותרות נשמות אבודות, כי כולן כבר הגיעו למנוחת עדן, יחד עם הבשורה של הזמר הענק הזה. אבידן עולה להדרן ומתלבט איזה שיר לבצע, הקהל צועק לו -your anchor , שיר משובח עם מילים נוגעות שייצא בדיסק השני. אבידן משיב שהוא ניגן את זה כבר ומחליט לבצע שיר אחר מהאלבום המתקרב- Weak.

נדהם ומאושר, אני נשאר בתיאטרון וזורם עם קרני פוסטל שעלתה אחרי אבידן ונתנה מופע הזוי מדי לטעמי, אבל את זה נשמור לפעם אחרת.

אסף אבידן בתאטרון תמונע, יום שישי 18/01/07

צילום: נעה מגר.

תגובות

  • הייתי שם - כל מילה אמת. פרפורמר אדיר, הלוואי היה שר גם בעברית,חסרים כאלה בארץ

    CatMan, 23-01-2008 03:31

  • מופע מדהים!!! ההרכב הכי חם שעובד היום בארץ

    עדי, 24-01-2008 23:29

  • באמת אחלה הופעה...

    לימור, 24-01-2008 23:40

  • גם אני הייתי שם. התאהבתי. כל מילה שכתובה נכונה!

    reut, 26-01-2008 05:46

  • ראיתי אותם אתמול בירושליים והיה ענק, כיף גדול, עצמה נהדרת. בהצלחה!!!

    מוטי, 26-01-2008 09:58