מגזין

מה יש לך גברת לוין?

משהו קרה שם בראשון בלילה במרתף האפלולי בת"א, היה קר, היה חם ובעיקר היה ענוג

מאת חן ינוביץ'. 15-01-2008

תגיות: הדרה לוין ארדי

מה יש לך גברת לוין?

תוכנית ריאליטי חדשה הגיעה לעיר. "כוכב נולד האלטרנטיבי". על במת הלבונטין 7 בה נערכים האודישנים עולים המתמודדים בזה אחר זה. בפינות אחרות וחשוכות עומדים השאר. מימין זמרת תכולת עיניים מחזיקה גיטרה אקוסטית בביישנות, שלישייה אחרת נעה בחוסר סבלנות ליד הבר. בחור רזה מתאמן בשירה באנגלית והאחר עומד מאחור, מנקה את הטרומבון שלו ומלטף את הזקן. בעמדת השופטים המינימאלית, על כסא קטן מעץ, יושבת הדרה. לבחור הרזה היא אומרת שאם הוא לא היה כזה צעיר היא הייתה מתחתנת איתו, לתכולת העיניים היא מורה עם האצבע לכיוון הטרומבוניסט "כן חמודה, נכון שהוא יפה? יו וויל נבר אב הים, יו נואו", היא מתגרה. כשמגיעה תורה של השלישייה היא מציעה להם לוותר. היא אומנם אוהבת אורגזמות, אבל שלישייה תתקשה להכיל אותה לבדה. אחר כך עולה היפה לבמה. קוראים לו אבי. ביישן, עם קול מרגש וכן היא צדקה הוא באמת יפה. הדרה עולה גם היא לבמה, מצטרפת אליו ומתמקמת בעמדת הפסנתר, ורק אם אפשר טובה אחרונה, מן, שמישהו פליז יביא לה עוד יין אדום.

אני חוככת במחשבתי כיצד להגדיר את הדרה ושמא היא בכלל נכנסת לנישת ההגדרות. אני מניחה שיש בה קצת מהפוסט-מודרניות בעיקר בשילוב שהיא יוצרת בין ז'אנרים שונים (ראפ ובלוז) ובכך שהיא מתכתבת עם שירים אחרים, מלהטטת במילים, משתמשת בהפרזות מילוליות ונשמעת כמו מילון אנגלי-עברי-אנגלי. שוב ושוב במהלך המופע, היא מוכיחה באופן המשתמע משיריה, שהפאלוס מהווה חלק חשוב המניע את העונג והסבל בחייה. אבל לא רק הוא לבדו. הגלובליזציה חדרה אף היא ליצירת המוזיקלית של הדרה. אלבום אחד נולד בסקוטלנד, שיר אחר נכתב בארצות הברית ואחר כך היא בכלל שרה שיר אהבה לירושלים.

אני חייבת להתוודות שההכרות שלי עם החומרים של הדרה אינה עמוקה, מה שגרם לי להתחיל את ההופעה בספק מסוים. אני: זו שפיונה אפל הייתה עושה עליה בייביסיטר, הגנן שכרת את העצים בשיר של מיטשל, ושם אותם במוזיאון לעצים, עבד אצלי בגינה, הדיקציה של נטלי מרצ'נט גרמה לי להתמכרות ובת' אורטון להתענגות חשבתי שראיתי את הכול. אבל אז הגיעה גברת לוין. ואת גברת לוין קשה מעט להבין. כלומר שמבינים, מגלים שהכול סובב סביב הגברת, אבל היא כל כך שלמה עם עצמה ועם האומנות שלה, שזה בסדר.

היא לא צעירה (אבל נראית טוב יותר מכל בני גילה), היא אומנית בנשמה, היא עושה ראפינג יותר משהיא שרה, היא אוהבת את בוב דילן, היא עושה שימוש רב (רב מדי) במילה Man, היא חיברה שיר במיוחד לסייד קשוע, אח"כ היא נתנה לקהל לבחור את השירים שהיא תבצע (וזה בגלל שיש לה חוברת תווים עמוסה בחומרים), היא אוהבת יין אדום, היא משלבת בשיר אחד את בטהובן, גאולה של חמי רודנר, ו-"I Say A Little Pray For You" של אריתה פרנקלין, היא נעה על הגבול שבין הבוטה לכנה (כגון שימוש במילים מזדיינת,אורגזמה וסקס ללא הבחנה), היא שרה שיר התחזקות דתי, היא מודה להומואים "שלה" ולבסוף היא הסתכלה בשעון והודיעה לנו שיש לה עוד 5 דקות, שהיא נורא אוהבת את הלבונטין, ושחייבים לסיים.

משהו קרה שם בראשון בלילה במרתף האפלולי בת"א, היה קר, היה חם ובעיקר היה ענוג.

 yankee's bar של הדרה בהופעה.

הדרה לוין ארדי במופע פסנתר, יום ראשון 13.1, לבונטין 7 , ת"א

תגובות

  • נראה לי שהבנתי

    קשה להגדיר את הפרסונה הזו. היא לא המוסיקאית הכי מוכשרת בעולם, היא לא בוחלת בקלישאות והיא לא ממש מלוטשת. אבל ברגעים מסוימים יש בה משהו נורא נוגע, ואת זה אין להרבה מה"מוכשרים" האחרים. מת על הכתיבה שלך, תתעלמי מאנשים רעים.

    טל, 23-03-2008 01:05