מגזין

איך הוא שר

ברק חיון הלך לראות את רמי פורטיס והמון אורחים במופע שלושים שנה לאלבום "פלונטר" בבארבי

מאת ברק הלר חיון. 12-01-2008

תגיות: רמי פורטיס

איך הוא שר

הי, אני ברק. אני המבקר שלכם להערב. או לזמן שאתם קוראים את כל העניין שרשום פה. כשאתה בא להופעה אתה רואה הופעה. מופע של רמי פורטיס והרבה אורחים שבאים להתארח ולתת כבוד ל"פלונטר". אלבום הבכורה של רמי פורטיס שיצא לפני 30 שנה. מה שקורה על הבמה הוא לאו דווקא מה שמשפיע על ההרגשה שלך באותו ערב. נגיד פגישה מוצלחת לפני ההופעה שנותנת לך המון השראה. ושיכרות קלה שבאה עם המשקה ששתית באותה פגישה. והכרטיס שניסית להשיג לחברה שלך לאותה הופעה ולא הצלחת. זה מוריד לך מהמצב רוח נניח. וזה שבגיל 18 שזה היה כבר לפני 12 שנה בחופשה הראשונה מהצבא עצרת בתחנה מרכזית וקנית בכסף שקיבלת כמקדמה מצבא הגנה לישראל את אלבום ההופעה של פורטיסחרוף שנקרא "כשהגיטרה מנסרת את הלילה" ושמעת איזה 1000 פעם. זה משפיע על התחושה שלך כשאתה רואה את פורטיס על הבמה. וזה שאת פלונטר קנית בקלטת ב10 שקלים וטחנת גם. אהבת את האלבום מאוד וזה משפיע על איך שאתה רואה את ההופעה כי היא לזכרו אז שרים את כל השירים מהאלבום. שאתה מכיר בעל פה.

אז אתה הקורא, או אני ברק מעכשיו, נכנס לבארבי אחרי כל הבלגן שהתרחש ביקום לפני זה. והבארבי מפוצץ רצח אבל אתה עומד בפינה לצד הבמה רואה מצוין ונורא קר שם. זה משפיע על החוויה. ופספסת או אני פספסתי שני שירים. "דבש" ו"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי". שעשו משינה וביט 69. אורי מור שהיה בלהקת בייב על הבמה. הוא גם ארגן את הערב אבל זה קשור לתודות ופחות לשירה שלו עכשיו ספציפית. ואתה שומע את "היא קלקלה את כולם" בזמן שאתה ממתין לבירה. נשמע טוב. אבל זה לא פורטיס זה רק גרסת כיסוי לפורטיס. על כל מה שזה אומר. ויואב קוטנר שגם יש לו הרבה קשר לעבר וההשכלה המוזיקלית שלך על הבמה. מספר כמה סיפורים פורטיסיים וכל פעם מציג את האמן הבא. אני/אתה מתחילים להבין שמה שיהיה בשעה הקרובה זה בעצם מופע שהוא גרסת כיסוי לפלונטר. אמנים שונים כשכל אחד עושה שיר. ואתה/אני במחשבות כלליות. סוג של מדיטציה מחשבתית בזמן שהמופע ממול מתגלגל. בין המתגלגלים שלומי שבן בביצוע ג'אזי ל"למדי אותי הלילה" שנשמע על הכיפק. ומלכת הפלקט בביצוע ל"April Fools" רוקנרולי ומהיר.  ואז לוס קפרוס עושים את "שמש לך מצפים" בצורה סקא-ית וכיפית. ופחות מפריע שהקול הנפלא של פורטיס לא נשמע אלא קול אחר. כי זה מרגיש משהו אחר מהרגיל שאתה מכיר, ושם באחר פורטיס פחות חסר. ואז אתה חושב שאולי פשוט אתה מתרגל לקונספט : גרסאות כיסוי שתמיד יהיו יותר מעניינות מאשר מרגשות. ואז אתה כבר נכנס לזה עם נקמת הטרקטור שעושים את "אינקובטור". שיר למשל שהוא פורטיס. בעיקר פורטיס זה העניין בו. אבל הביצוע שנשמע כמו מטאל איטי וכבד מעניין. לאללה. אבל הטה טה טה טה של פורטיס עצמו עדיין חסר. וקרוזנשטרן  ופרחוד על הבמה עם קלרינט, באס ואקורדיון עושים את "אין לי זמן להיות עצוב" לוקחים את זה לכיוון הזוי כל כך, גם מבחינת הסולן, ואתה נסחף. למחשבה על זה שפעם קראו לזה פאנק ומוסיקלית מהמבט של היום פלונטר זה בכלל לא פאנק. אבל גישתית אם לצטט את קוטנר, ותחושתית אם לצטט מחשבה אקראית מהראש שלך. זה פאנק. או פאנק ישראלי בעצם.

"מתחיל מצחיק נמשך מייגע והופך מהפנט". מדבר על הביצוע של פרחוד ואולי בכלל. על ההופעה. או על הקיום עצמו. ועל "מחפש את עצמי" שעושים קוואמי והחלבות. לא בשבילי אבל בטח בשביל מישהו אחר. נגיד אתה. בשבילי סחרחרה ססגונית שמתחילה בהיפ הופ, עוברת לדאנסהול ומשם בפניה מפתיעה לראפ-קור ומטאל. ושוב זה מעניין. ממש מעניין. מיסטר באנגל זה שם שעולה לראש משום מה. וכנסית השכל עושה ביצוע כבד ובלוזי ל"המוות אינו מחוסר עבודה". לד זפלין זה שם שעולה לראש כאן. וזה בגלל הדיבור עליה בזמן האחרון עם מופע האיחוד של לד זפלין או שזה קשור ישירות לביצוע של אלמליח וחבר מרעיו?

אתה ואני והם או אתה או אני או הם, או משהו, מצפה לפורטיס שיעלה כבר. ויחד עם להקת מים חמים שזה חיים רומנו שאומרים שהגיטרה שלו עשתה את פלונטר (ההם מתחילת הפיסקה אומרים?). רגע ברחתי. מים חיים זה גם הגיטריסט נטי ויסמן, המתופף יוסי בוזין והבסיסט דייויד גרייבס. אז על הבמה עם הפורטיס הם עושים את "המוות אינו מחוסר עבודה" ושיר באנגלית שאתה לא בטוח שאתה מכיר. ו"רד מעל מסך הטלויזיה שלי" והופה הקול של פורטיס שם ואתה מבין איזה קול מדהים וכמה אתה צריך אותו. ואתה מבין שאתה מזיין את השכל בכל כך הרבה מילים. שבטח אף אחד כבר לא עוקב אחריך חוץ מעצמך עוד כמה דקות כשתעשה הגהה. ואתה, יומיים אחרי ההופעה הנ"ל ויום אחרי קריוקי הזוי ומאכזב בסה"כ לרמונס. אתה, בזמן הכתיבה לוקח החלטה לרוץ הלאה ולגאול אותך בהגהה. לספר מהר מה היה ולגמור את זה. לספר שאחרי שמיים חיים יורדים עולים ברי סחרוף, גיל סמטנה, יובל שפריר ועוד שם שפספסת ואין לך כוח לחפש אותו באינטרנט. ואז עם הלהקה העכשווית שלו פורטיס מרביץ בך חזק. בין המכות "הדור הזה", "על המשמרת" מהאחרון המשותף של פורטיסחרוף וגם "חדשות מהירח" ושיר לזכר ז'אן ז'ק גולדברג שנפטר והיה מתופף דגול. מרגש אותך ומזכיר לך מותות אחרים, לא קשורים.  ומתישהו ברי ירד מהבמה בתהליך הזה. ושיר חדש, משהו עם טקסי ושמות רחובות בתל אביב נשמע פורטיס כל כך, שזה טוב. ועוד שיר חדש. בום, "אינקובטור" כשפורטיס עושה את הטה טה טה טה. ו"חצי אוטומטי" והקהל משתגע. פורטיס משוגע?

"את לא טובה" ואתה נזכר כמה אתה אוהב את האלבום "שוטר פושע והענק הלוחש". ואין קץ לילדות. וזה נגמר. ארוך ומייגע ומענין ומרגש.

תגובות

  • זה

    כתוב כל כך טוב, אז קראתי את זה פעמיים, אני כל כך לא מסכים עם הפרטים שכתובים אז שכתבתי טת התגובה - פעמיים. אבל אני יכול לומר, אתה היית שם, אני הייתי פעמיים. השנייה הייתה יותר טובה. העיקר שיש את פורטיס. משוגע.

    טוב, 14-01-2008 13:35