מגזין

אריקססססע'ומו

יוצר סוריאליסטי שמשלב דיסטורשנים, אתנו-פרקשנס אוריינטלי, מוסיקה בלקנית וג'אז. אורלי נקלר מכינה אתכם לקראת ביקורו של אשף הסגנונות ההונגרי אריק סומו בארץ

מאת אורלי נקלר. 07-01-2008

תגיות: Eric Sumo

אריקססססע'ומו

בכל מקום שבדקתי כתוב ש- My Rocky Mountain, אלבום הבכורה (והיחיד) של אריק סומו, יצא בסוף 2005. בגלל זה שאלתי את עצמי מה פתאום נזכרו בו עכשיו. נדמה לי שזה היה עוד הרבה קודם כשארז (שעבד אתי באחת מרשתות הדיסקים היותר גדולות והפחות חשובות) שם לי את הדיסק ביד. ככה זה כששיטת מיון הדיסקים שלך עובדת על פי אירועים מכוננים.

לפני כן עברתי על פניו פעם פעמיים שלוש והאזנתי לו דרך העטיפה. אם הייתי טיפוס מסתכן שקונה אלבומים בגלל הפרונט שלהם, סביר שהיה זה אחד ההימורים. קשה שלא להסתקרן לדעת מה מביא הסיני המזוקן המצויר והצבעוני שעל הקופסא אל תוך עולם המוסיקה שלנו.

כשאתה מוכר בדלפק של חנות מוסיקה אתה חושב פעמיים - שלוש לפני שאתה שם אלבום כלשהו ברקע. המוניטין שלך מוטל על הכף כמו גם אוזניהן הרגישות של הלקוחות ומספר שעות מדודות המאפשר מינון מוגבל של השמעה. בתוך כ ל השיקולים  ה כ ב ד י ם האלה (הבנתם שזה לא באמת, נכון?) מצאתי את עצמי מהמרת על השמעת הדיסק של אריק סומו בשעה 19:30 בערב ומגלה שהוא היה מתאים גם בארבע וגם בצהריים ואפילו בשלב פתיחת המשמרת. ואם נגזור את זה לשלב הבא אחרי שכבר אימצנו אותו לחיקנו ולקחנו אותו הביתה, הוא מתאים גם לקפה של הבוקר ולשנייה לפני שסוגרים את העיניים במנוחת הצהריים או כשקוראים ספר (ואולי גם קצת כשמזדיינים).  

נחזור להתחלה, זה השלב בו אני מספרת לכם ש- Erik Sumo Band הם הרכב הונגרי סמי-אלקטרוני מרתק המונה שבעה חברים הפעילים בעיקר בבודפשט. בראשם אריק סומו (שם הבמה של האלקטרונאי היוצר והמלחין Ambrus Tovish`azi),  שתי זמרות (ארזי קיס שגם שרה באלבום, אחת משחקניות האלקטרוניקה הידועות בהונגריה, תדגמן את הנציגות הנשית בהופעה הקרובה בארץ), גיטרה, בס, פרקשנס, על הכל מנצח סומו ממעלה הקלידים והסמפל מאשין.

בשעתו, האלבום שימש חוויה מתקנת לכל מי שחשב שמוסיקה כבר לא יכולה לאתגר את האוזניים המתורגלות שלו. אם נתייחס לאווירת האלבום כמו סלט פירות של סגנונות מוסיקליים, המתוק של הענבים השחורים מנצח על ה- feel הגרובי ועל הנשמה, החמצמצות של התפוז נוגעת בביטים השבורים שמתאחדים לרגע עם רכות השירה של הבננה ונשברים מחדש בתוך הג'אז/ נו-ג'אז של התפוחים.

אין באלבום רגע משעמם. גם כשהוא צולל איתך למטה אל המצולות ולתוך המערות האפורות, הוא מיד מסחרר אותך חזרה אל הקרקע ומשם אל השמיים ובחזרה לאדמה. ערבוב הסגנונות הופך את האלבום לייחודי ומעניין, אתה יודע שאם תפסיד אפילו שיר אחד לא תוכל לדעת מה היה (אלא אם תחזיר אחורה כמובן).

באתר הבית המוטרף של אריק סומו באנד מוגדר סומו כיוצר סוריאליסטי, אולי זו ההגדרה הטובה ביותר ליצירה המורכבת והמשתנה כל הזמן אך מלודית באותו זמן. חלק מהקטעים אינסטרומנטליים לגמרי, חלקם אפילו בג'יבריש. השירה מתוקה לפרקים, נשית או גברית ואז צורמת וגבוהה, לפעמים מהדהדת כאילו הוקלטה ברחצה פרטית בחדר האמבטיה. ההחלקה החופשית בין רוק דיסטורשנים לאתנו-פרקשנס אוריינטלי, מוסיקה בלקנית וג'אז נעים עוברת לסומו בשלום. במקום שזה ישמע כאוטי וחסר פשר זה בעיקר נשמע נעים מיוחד ומרענן רוב הזמן. מי אמר שלכאוס אין צבע?

פעם מזמן חשבתי שמדובר באלבום שיצא מבית "נינג'ה טיון", אך כשחפרתי לעומק הבנתי שטירוף כזה לא יכול להיות כבול בהפקה מצוחצחת עם כללי משחק ברורים ונעימות המושתתות ברובן על דאון טמפו סקסי להחריד. שלא תבינו לא נכון, כל זה קורה גם כאן. אבל מה שמיוחד פה, זה הייחוד עצמו שמבדיל את האלבום הזה מאינספור אלבומי אלקטרוניקה אחרים שיצאו בעשור האחרון, מבריק מתוך העטיפה החוצה, קורא לך לשמוע אותו כל פעם שמשעמם לך באוזן ואתה רוצה משהו חדש. (וחייבים רק לזכור שה"חדש" במוסיקה מתעדכן כל הזמן, מה שעושה את הסאונד של My Rocky Mountain למאזיניו כיום אולי קצת פחות מפתיע או מאתגר או מגוון, ואולי אפילו מעט מיושן. בכל זאת, האלבום יצא לפני כמעט 3 שנים).

אריק סומו באנד יופיעו בשישי הקרוב בבארבי תל אביב בשעה 22:00, לפני זה, הוא יתארח כן בקול הקמפוס בשעה 12:00. אם בא לכם להכיר או להיזכר באלבום נפלא מלפני למעלה משנתיים ואפילו לראות איך זה יהיה בלייב (בטוח משוגע!) אנחנו באותה סירה.

תגובות