מגזין

סרטים שרואים משם

הסרט " Twelve And Holding " מתאר את תקופת המעבר מילדות לבגרות, הגבול הכה דקיק בין שאננות ותמימות לבין פיכחון כואב.

מאת אסף בן-קרת. 25-03-2007

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם

נוער, נוער, נוער. מה לא נאמר על הנוער של היום – שהוא אלים, בלתי מרוסן וחסר מעצורים, מרושע, תובעני, אינטליגנטי מידי, שטחי, קולי ואפאטי. הנוער שלנו פורץ לבתים של זקנות ומכה, רוצח במועדונים, מרסס תלמידים בבתי ספר, מאבד את הבתולים בגיל צעיר, משתמש בסמים, נוסע על הכביש ללא רישיון בשכרות, וככל הנראה זהו קצה הקרחון. סוגיית הנוער האלים אינה סוגיה חדשה בקולנוע. סרטים כמו "בעל זבוב", "נערי הכרך" עם מרלון ברנדו, "מרד הנעורים" ו"קדמת עדן" עם ג'יימס דין, "התפוז המכני" של קובריק, "הבוגר" של ניקולס, "שביל הזעם" של מאליק, "ראסטי ג'יימס" של קופולה,"Battle Royal" היפני, וממש לאחרונה סרטים כמו "13", "Hard Candy" ו"אלפא דוג" מראים תמונה עגומה ופסימית של נוער משחית ורקוב. לרשימה זו מצטרף סרטו החדש של מייקל קווסטה, "  Twelve And Holding"

"בני שתים עשרה ומחזיקים מעמד" הנו שם מאוד מוצלח לסרט המתאר קיץ אחד בחייהם של שלושה מתבגרים בני 12 (שימו לב שככל שיש יותר סרטים העוסקים בנושא הנוער, הגיל שלהם יורד באופן מטריד ביותר). הסרט שלנו נפתח בסצנה מחרידה עם מותו של נער, שאיננו יודעים לקבוע בוודאות אם מדובר ברצח או בתאונה, אך המוות מכה בעוצמה בשלושת הגיבורים הקטנים שלנו. על אף ששלושת הגיבורים שלנו הם חברים טובים, מעטות הן הסצנות בהן הם משתתפים יחד. הסרט הזה מתמקד בשלושת הבתים והמשפחות של אותם ילדים, כל אחד וצרותיו הוא. רודי (קונור דונובן) איבד זה עתה את אחיו התאום. זהו האח הפחות מועדף, בעל סימן לידה אדום שמכסה מחצית מפניו, האאוטסיידר, השקט, המופנם והכועס. לאונרד (ג'סי קמצ'ו) הוא הנער השמן, בעל ביטחון עצמי ירוד, הורים שלא מעודדים אותו להשתנות אלא להמשיך לאכול ולא לעסוק בספורט. הצלע השלישית היא מאלי (זואי וויזנבאום), נערה יפייפיה, בת של פסיכולוגית, כמהה לתשומת לב ואהבה, בודדת, משועממת ומצוברחת. בקיץ הזה הם יחוו התנסויות שהרבה ילדים בגילם לא צריכים להתמודד עימן. התמודדות עם השכול, אהבה ראשונה ומעוותת, צמיחת שיער וסימנים ראשונים של מיניות, אובדן, נקמה, עצמאות, ותפקוד בתא משפחתי חונק והרוס.

"12 And Holding" הוא סרט עצוב. בניגוד לסרטים רבים מהזמן האחרון, הסרט הזה לא מנסה לזעזע. הוא לא מתריע אותנו מפני הסכנות אליהן ילדנו חשופים, אלא מגיש כתב אישום חמור נגד ההורים חסרי היכולת להתמודד עם צאצאיהם. הוריו של רודי, שאיבדו את בנם, שוקעים בעולם של אבל, מריבות, שתיקות מביכות, צער אצור והתעלמות כמעט מוחלטת שלא במתכוון מהבן ששרד. האם הפסיכולוגית של מאלי כועסת כל הזמן, משקיעה את מאמציה במטופלים, אך מתעלמת ממצוקות הבת, מרירה, נואשת ורבה ללא הפסקה עם אביה של הילדה, שעזב מזמן את הבית ולא נמצא בתמונה. הוריו של לאונרד, הם אנשים שמנים, חלשים, מצבם הכספי רחוק מלהיות מזהיר, והם מעניקים לבנם תחושה כי היותו שמן כמוהם היא לגיטימציה להפוך להיות כמוהם בגיל מבוגר יותר במקום לטפח את האישיות והאגו שלו.

מייקל קווסטה, הבמאי, אינו מעוניין ביצירת סרט נעורים, זהו סרט מבוגרים לכל דבר. הילדים כאן אינם קולים, אינם מודל להערצה, הם לא יפים במיוחד, לא חכמים מידי, סתם ילדי פרברים ממוצעים על סף המעבר מילדות לבגרות והגבול הכה דקיק בין שאננות ותמימות, לבין פיכחון כואב, שרק יגדל ויעצים בחייהם הבוגרים. שלושת הילדים שמשחקים בסרט לא יהפכו לכוכבים גדולים ומבוקשים (אחרי הכל באינדי אמריקאי עסקינן), אך הם מגלים הרבה מאוד בגרות, ולומדים על בשרם את מכאוביו של האדם הבוגר. סרט קטן צנוע ורגיש.

שחקנים: ליינוס רואץ', ג'יין אטקינס, אנבלה שיורה, ג'רמי ראנר (שחקנים בוגרים), קונור דונובן, ג'סי קמצ'ו וזואי וויזנבאום (שחקנים צעירים מאוד)

תגובות

  • מומלץ מאוד

    סרט מדהים

    חסוי, 29-07-2009 16:37