מגזין

נקמה מתוקה

את השנה החדשה העדיף אסף קפלן לקבל עם נשיקה מוסיקלית מ"נקמת הטרקטור", שסיפקו הופעת סילבסטר מלאת אימפרוביזציות והרמוניה

מאת אסף קפלן. 03-01-2008

תגיות: נקמת הטרקטור

נקמה מתוקה

אחת הסיבות שבגללן אני אוהב ללכת להופעות היא היציאה מהקונטקסט היומיומי, וככל שאני מרבה, הרי זה משובח. את נקמת הטרקטור יצא לי לראות הרבה בשנה שחלפה. לדעתי, זו אחת הלהקות המשובחות ביותר ברוק הישראלי, שנמצאת בשטח כבר יותר מ-15 שנה. בכל פעם שאני מגיע להופעה שלהם, הם עושים את זה אחרת. את השם שלהם, אגב, הם שאבו מתוך שיר של רמי פורטיס, שנגנז מהתקליט "סיפורים מהקופסא".

בשנה שחלפה הם רצו בעיקר עם ההופעה של "מטבח אקוסטי", אלבום הזהב שלהם שיצא ב-1996. הפעם, הם  החליטו לגוון לחשמלית תשוקתית בערב הסילבסטר, ואני החלטתי שבמקום נשיקת חצות (מה אני, סינדרלה?) אני אחגוג איתם, כי אם אני צריך להתנשק עם מישהו/משהו, אני מעדיף שזה יהיה  מוסיקלי.

העובדה שחברי הלהקה יוצרים גם מוסיקה למחזות ולסרטים מעניקה לכל שיר ושיר אימפרוביזציה משלו,  דבר הבא לידי ביטוי בכל  הופעה. המילה בנאלי לא קיימת בלקסיקון הצלילים של הטרקטורים. מעבר לאימפרוביזציית השירים, גם הכלים עצמם מקבלים את הכבוד הראוי וההרמוניה מרקיעה לגבהים חדשים בכל פעם.

ההופעה החשמלית התחלקה לשניים: לפני 2008 ואחרי 2008. גליה חי מתחילה לחמם ת'קהל עם הוויולה שלה, והנקמה מתחילה לרוץ. שירים מוכרים לצד כאלה שפחות, הפסקות מינוריות בין קטע לקטע, משיכת גיטרות, זוגות מתגפפים, דיאלוג מבריק בין הוויולה לתופים, קלידים, דיסטורשן, והמסיבה מתחילה.

בללי צורח, לוחש לקהל, גונח, ממלמל ומכה בבס בכל כוחו, רעש וצלצולים, ג'אמים מרקידים.אתנחתא קלה, איבוד כיוון קט, "מה עכשיו?", משתהה בללי ושואל את חברי הלהקה מה הקטע הבא, בטענה שאת רשימת השירים שמונחת על הרצפה מולו הוא לא מצליח לקרוא, מפאת גילו: "אנחנו כבר זקנים, לא רואים טוב".

מתקרבים לשעת חצות והלהקה מפסיקה לנגן, כוסות פלסטיק מלאות באלכוהול זול עוברות בקהל. בללי מחכה ומחכה עד שנמאס לו ופוצח בסולו אחרון לשנת 2007, שמניע את הקהל.חצות הלילה מגיע ובללי מברך את הקהל ואת הלבונטין לחיים!

החלק השני של המופע מתחיל בשיר "שקט" - ניגוד מוחלט למה שמתרחש על הבמה. הקצב מתגבר, הקהל מתחיל לרקוד ולקפץ. ויברציות מעולות לשנה החדשה.כשהשקט נגמר, הקהל כולו מצטרף לבללי ויחד עם "אפניים וספר", תמימות הילדות שאבדה כבר מזמן מציצה לה בפתח השנה החדשה.

משום מקום הוא חותך ל-Faust, שרק לפני מספר שבועות ראיתי אותם על אותה במה בדיוק. למרות שבללי זרק משהו עליהם כשהוא הרים את כוסית חצות, לא ציפיתי לזה. רק בשניה שהוא התחיל לשיר קלטתי במה מדובר. ההרגשה שליוותה אותי באותו רגע, היא שאני האדם היחידי בקהל שיודע מה מתרחש שם. בללי בביצוע מוזר, מעניין, אבל קצת תלוש מקונספט ההופעה, מעניק גרסה משלו לIt's a Rainy Day .

מהר מאוד הוא חוזר לשמיים שלו עם עפיפונים וחולות. עוד ג'אם לקראת סיום ומייד הקהל, שצמא לעוד טיפות שמפניה שתתסוס להם בפה, דורש עוד.

בהדרן, הוא עולה עם שרון קרלן, וכל החשמלי שהיה לאורך הופעה  נשבר. למרות שהיא לא בדיוק כוס האלכוהול שלי אני  נותן לה צ'אנס וזורם עם השקט שלה.

השקט מתפייד והדיסטורשן, הארכנות והסינתיסייזר של "אדון הסליחות", שבדרך כלל איתו הטרקטורים שולחים את הקהל הביתה, מכניס את הקהל לטראנס. אנשים רוקדים, שרים ושמחים. ככה צריך לקבל שנה חדשה - עם אנרגיות חשמליות בלייב . חצוצרה נשמעת מאחור ומפתיעה את הקהל, שמפנה מבטו לעמדת הסאונד מן, מחזיר מבט לבמה וממשיך לרקוד עד שמוציאים את התקע.

תגובות