מגזין

אצל דקלבאום בסלון

חן ינוביץ ונועה ברודצקי ביקרו את יעל דקלבאום בהופעה אינטימית במיוחד בשישי האחרון, כל צלע במשולש מתגלה כעולם ומלואו

מאת חן ינוביץ', נועה ברודצקי. 31-12-2007

תגיות: יעל דקלבאום

אצל דקלבאום בסלון

נועה: שמעתי הרבה על יעל, בעיקר בהקשר של ה"בנות נחמה". הגדרתי לא פעם ולא פעמיים את הבנות נחמה כ"צ'יטוס". טעים בהתחלה, נמאס אח"כ אבל אי אפשר להפסיק לאכול.לכן הלכתי להופעה שלה בחששות- הייתי בטוחה שהיא תהייה משהו מיוחד, מוזר, שאני לא אוהב.

חן: אני שמעתי קודם כל על קרולינה, אח"כ הגיעה דנה עדיני ואחריה יעל.  מוזר שדווקא יעל הגיעה אחרונה. אבל דברים טובים מגיעים בסוף והיה שווה לחכות.

נועה: יעל היא עוף מוזר באופן כללי, לא? אסוציאטיבית, שחקנית, בעלת חוש הומור עצמי בין המפותחים ששמעתי ובעלת יכולות ווקליות שלפעמים נשמעים כמו הופעה שלמה של מיומנה.

חן: לבושה בשעטנז של בדים שחורים מגובה בכובע שחור שישמש אותה לאורך ההופעה כפריט שניתן לשחק איתו אל מול ההמון שגדש את לבונטין. במונחי הלבונטין כמובן...

נועה: הלבוש היה בדיוק כמו הקהל: גם הוא תאם את הסצנה האלטרנטיבית התל אביבית.בתחילת ההופעה היה אפשר לחשוב שהיא מפוחדת, חסרת ביטחון. היה נדמה שהופעה באה לה בהפתעה מוחלטת. היא חיפשה חיזוקים מהקהל כאילו לא רק אנחנו צופים בה אלא גם היא בנו, בוחנת אותנו, ואולי כך זה היה. עמדה על טיבנו ועד כמה היא יכולה להרגיש בבית.

חן: ולאט לאט ככל שהזמן חלף,  היחסים החלו להיפתח ולהעמיק. הביישנות הפכה בטוחה, העמידה המתחבאת מאחורי הגיטרה האקוסטית הוכיחה שלהתחבאות הזו אין כל בסיס, ולקחה את יעל אל הפסנתר והמפוחית. מתבלבלת במילים אבל מרגישה בבית. כי בבית מקבלים אותך כמו שאתה והטעויות הן חלק מתהליך הצמיחה הקטן-גדול שהתחולל לו על הבמה.

נועה: זו החוויה האהובה עליי בהופעה. האמן פשוט אומר כל העולה על רוחו. הקהל מגיב אליו באינטימיות. פתאום יש שפה משותפת והומור פנימי. הייתה הרגשה שההופעה לא הייתה אירוע חד פעמי ב"חור קטן" בת"א, אלא משהו קבוע מעין מסורת שישי כמו ארוחות משפחתיות בבית.

חן: אבל לעתים הייתה הרגשה של יותר מדי. יותר מדי משחק, יותר מדי מניירות, יותר מדי שיתוף, יותר מדי סאונד, יותר מדי לקבל מיעל בזמן קצר. ואולי זה פשוט היה יותר מדי טוב בשביל להספיק לעכל ולהבין את הכוחות הבלתי נלאים שיוצאים מתוך הבחורה הקטנה ותכולת העיניים הזו.

נועה: לדעתי אם משהו נתקע בגרון זה לא רק כי הגישו לך ביסים גדולים מדיי. אולי פשוט התיבול לא לטעמך. בדיוק כמו שחן ציינה בסלחנות, הייתה הרגשה שהיא מסתתרת מאחורי תיבול מאסיבי של אפקטים קוליים. דווקא שהיא הייתה פשוטה, צלולה והשם ישמור שרה בעברית- אהבתי אותה ביותר.

חן: והשם שמר.אז תודה לשיעורי האנגלית שהעניקה לנו מערכת החינוך. ותודה לפירוק ברה"מ שגרם למושג  "עברית שפה קשה" להבהיר לנו שלימוד השפה שלנו קל בערך כמו להתקבל לתוכנית חילופי סטודנטים באוניברסיטת  טהרן.  אבל כל כך יפה היא השפה הזו.  וכל כך יפה הייתה השירה של יעל בעברית. שהרי אם הייתי רוצה הייתי מדלגת לי בין קטלוג התקליטים ומאזינה לג'וני מיטשל, ג'ניס ג'ופלין, אני דיפראנקו או פיונה אפל, והמקור כמו במקור מתחבר יותר לשפה, לשורשים ולרגש התרבותי. יתכן  והשירה של יעל באנגלית נובעת בחלקה מההשפעות של אלו המוזכרות מעלה. השפעה הכוללת בתוכה שילוב בין מיוזיקלס, בלוז ,בט מידלר (הגרסא של יעל ל"Long John Blues" היה אחד הקטעים המרנינים בהופעה), רוק נשי רך וקצת אלתורים סטייל אלביס.

נועה: שילוב של מיוחד נוטה להזוי הוא בגדר שילוב מנצח. שילוב של הומור עם טיפת עצבות הוא נעים לי. שילוב של חומרים זרים עם מקוריים הוא טוב. ושילוב של עוצמה עם חשש הוא מרגש.לא היו בהופעה מספיק שירים שימלאו דיסק, ההופעה לא הייתה חלקה ולא הייתה מעובדת וזו, גם בדיוק הסיבה ללכת אליה.

חן: נראה כי הבנות בחרו להציב את  השילוש המנצח בקדמת החשיבות, ודווקא בפירוק של השילוש הקדוש מתגלה עולם ומלואו בכל אחת ואחת מההבנות. מעניין יותר, עמוק יותר, רגוע יותר . השביל של יעל ארוך ומפותל והבחירות שלה יובילו את הדרך. וצפויה לה  דרך צלחה.

תגובות

  • הבחורה הזאת זה משהו מיוחד

    אין מילים. כבר שנה וחצי הולכת לכל הופעה שלה בת"א ולא נמאס, להיפך - רק רוצה עוד ועוד. ללא ספק, אחד הכשרונות הגדולים שיש לנו פה בארץ.

    מאיה, 31-12-2007 23:45

  • יעל דקלבאום

    קול א-ד-י-ר, עומק מוזיקלי, תנועה חופשית ווקאלית, השריית אווירה משכרת. הא פשוט גדולה, המון זמן ל יצא לי לראות כזאת יוצרת.

    מממ, 02-01-2008 05:29