מגזין

אנטי גלובליזציה

האלבום הפוליטי הראשון בטראנס החזיר לאלינור כרמי את התקווה לשנת 2007

מאת אלינור כרמי. 30-12-2007

תגיות: אלבומים, טראנס, XENOMORPH

אנטי גלובליזציה

את XENOMORPH גיליתי בשנת 2003 עם צאת אלבומו השני Qlipoth והתאהבתי. עם עבר של מוזיקה גותית ואינדסטריאל המוזיקה שמארק פטריק הברלינאי רקח תחת ידיו המנוסות הצליחה להפוך אותי למכורה אליה. פטריק הוא בין חלוצי ז'אנר הטראנס האפל שתפס את הכינוי Darkpsy והחל ליצור טראנס משנת 1996. בתקופה ההיא, סוף שנות התשעים, כאשר הטראנס היה בעיקר מלודי ושמח (הנקרא כיום Goa Trance) המוזיקה שלו לא התקבלה בברכה, וזכתה לגינויים ולקריאות כי זהו לא טראנס, ושטראנס לא אמור לפנות לצדדים האפלים כי אם לצדדים האופטימיים, וכמובן כל מיני האשמות כי מוזיקה כזו יכולה לגרום לטריפ רע. כמובן שהאשמות מסוג זה, מסצנה שהיא בעצמה נרדפת ונקראת בשמות גנאי כאלה או אחרים ודוגלת בפתיחות והשתחררות מקונוונציות, היווה סוג של פרדוקס וסתירה עצמית. למרות כל אלה, המשיך מארק בדרכו עד שבמספר שנים האחרונות צבר ז'אנר הדארק תאוצה וכמו פטריות אחרי מונסון בהודו צצו יותר ויותר אמנים ולייבלים של הז'אנר. אבל ככל שמתרבת המוזיקה כך קשה יותר למצוא אמנים טובים, שמתבלטים ומשאירים חותם במה שנשאר מהזיכרון שלי.

4 שנים חיכיתי בציפייה אחרי האלבום, ו- Demagoguery Of The Obscurants לא אכזב. זהו ללא ספק אלבום הטראנס הראשון שנוגע באופן ישיר ובוטה בביקורת פוליטית וחברתית נוקבת וישירה המוקדשת לקונספירציות של בעלי הממון והתאגידים וכמובן הממשלות הפועלות מאחורי גבינו, ומחולק לארבע שלבים: 1) מניפולציה, 2) גלובליזציה, 3) התגלות, 4) השמדה. הקונספט של האלבום יוצא דופן בז'אנר הטראנס, במיוחד משום שהטראנס, למרות הביקורת כלפי החברה והממסד, מעולם לא ניגש לנושא באופן ביקורתי מובהק. לפחות לא במוזיקה, ולעיתים נדירות המחאה התבטאה במוזיקה עצמה. עובדה זו קשורה ללא ספק לכך שהטראנס לא מאמין ולא מעוניין לקחת חלק בפוליטיקה, ומתוך בחירה נשאר מחוץ למשחק הפוליטי. וכך נוצר סוג של אי מבודד, TAZ אם תרצו. אבל פטריק, שכבר באלבומו השני Qlipoth הראה את הצדדים האפלים של הקבלה (לאחר חצי שנה שגר בפלורנטין... בחיי!) תמיד התבלט בעיסוק מעמיק וחשיבה בכל אלבום בדקדקנות של ייקי אמיתי עד הפרט האחרון. המעורבות שלו עם קונספירציות החלה לאחר קריסת מגדלי התאומים כאשר הוא החל לחשוד שמשהו רקוב בממלכת בוש. חדור אידיאולוגיה שיחרר פטריק השנה טראק בחינם באתר שלו הנקרא 911 Inside Job, עם סימפולים מכל מיני סרטונים שמראים את הסיפור האמיתי (לטענתם) של מבצע התאומים. לאחר אין ספור דחיות, ובחישה חוזרת של האלבום, הוא יצא באוקטובר 2007. כל האזנה לאלבום של XENOMORPH שואבת אותך לסיפור המחולק לפרקים כשבכול אחד מהם אתה נסחף למערבולת של חושים ובעיקר לאטמוספרה של בית קברות סטייל באפי כשכולם היו על אל אס די.

בשלב הראשון של האלבום מחזיר אותנו פטריק לשנת 1776 שבה החלו לפעול ה-Illuminati שלאחר מכן זכו לשמות כמו "הבונים החופשיים" ולשלל תיאוריות קונספירציה מגוונות. בטראק השני, הנקרא Capitalistic Inflirtaion, שר פטריק ומאשים את המונופולים, הבנקים ותעשיית הנשק שמטרתם היחידה היא להרוויח וכמובן את המדיה בהצגת מציאות מעוותת המשרתת את ההגמוניה, עם לחן שמזכיר קצת את להקת Evils Toy הגרמנייה משנות התשעים של EBM ואינדסטריאל. בטראק השלישי והאחרון בשלב זה הוא מציג את השעבוד למוצרים וכיצד אנו תלויים בחפצים ובכסף. בשלב השני פטריק דן בצדדים השליליים של הגלובליזציה (בניגוד לצדדים החיוביים שהם חלק מהגורמים להתפתחות סצנת הטראנס) ובשחיתות של הממשלות המתחפשות לדמוקרטיות אך למעשה רק רודפות בצע ושליטה ולכן קורא לטראק הרביעי שלו Totalitarian Democracy עם צלילי גיטרות מטאליסטיות שיגרמו לכל מאזין לרוץ לפוגו קשה עם מנהל הבנק או חבר הכנסת הקרוב לביתו. הטראק הבא, שגם הוא רווי שירה, Secret Satanic Hierarchy הולך לכיוון גותי עם פעמוני כנסייה ושירה נוסח Wumpscut כשגם כאן הביקורת הינה על מושכי החוטים מאחורי הקלעים כשבין השורות ניתן לראות גם חוסר אהדה לדת . בחלק השלישי הפותח בטראק Econimic Sabotage מאשים פטריק את הבנקים ביצירת אינפלציה מנופחת ועידוד אשראי וממשיך עד למלחמת העולם השלישית בטראק מספר 9.

עם עבר עשיר בתור זמר, קלידן, גיטריסט ובאסיסט משורר ומלחין בלהקות מטאל ואינדסטריאל, משלב מארק באלבום זה את הכישורים הללו, מתבל עם כישורי סאונד משובחים ומוסיף שירה מתכתית היוצרת פיוז'ן של טראנס ואינדסטריאל. פטריק, מבין חלוצי גישת ה-DIY, ביצע לבדו את כל העבודה על האלבום; מכתיבתו, עיצוב העטיפה, מאסטרינג וכמובן שיחרר אותו בלייבל שפתח במיוחד בשבילו Gnostic בכדי להימנע מהתכתיבים המגבילים של הלייבלים.

על העטיפה ניתן לראות את מטה הרשע של ההגמוניה הנסתרת מעינינו ובעטיפה הפנימית אנו רואים פרצופים של אנשים ספציפיים כמו אחמדינג'אד, סטאלין וחברים שכאלה ופרצוף הינשוף הזכור לי מאד מטווין פיקס של דייויד לינץ', אך כאן קשורים להערצה של חברי הIlluminati של היצור הלילי הרואה הכול. השלב האחרון והרביעי מסתיים עם טראק הנקרא Nuclear Winter והוא קטע איטי של מוסיקה קלאסית מצמררת המשאירה סוף עגום ופאטאליסטי למצב העולם, נקווה שהוא לא צודק.

האלבום הזה ללא ספק ייכנס להיכל התהילה של האלבומים שהשפיעו עלי, וכך הוא יוכל להצטרף לכל שאר האלבומים של XENOMORPH שכבר נמצאים שם.

תגובות