מגזין

חתול שחור חתול שחור

אמיר קוסטריצה הגיע עם להקתו ה"לא מעשנים" לסיבוב הופעות בארץ כחלק מסיבוב הופעות בחו"ל , ניר אביבי וגלית להב היו שם

מאת ניר אביבי. 18-12-2007

תגיות: Emir Kusturica

חתול שחור חתול שחור

הגעתי להיכל התרבות נרגש ונרעש, שמעתי כל כך הרבה על קוסטריצה ולהקתו, ועוד אחרי ההופעה האחרונה שהייתה בה של מארש דונדורמה נוצר בי החשק העז לחוות חוויה דומה לזו שחוויתי בלבונטין המעושן:שכרון חושים, הנאה צרופה, ובעיקר להתמסר. לא ידעתי שאני בעצם נכנס לאירוויזיון שנערך בבוסניה בשנת 67.

ההופעה בהיכל התרבות נערכה ביום שני בשעה 8 וחצי התחילה בלהקת חימום של חברה צעירים חלקם חובשי כיפה שהכריזו שהם עושים - מוסיקה יהודית מזרח אירופאית- טוב, אם להשוות את המוסיקה למטבח היהודי לרגע אחד, אז הם קרפלך מיובש מסדר הפסח של שנה שעברה , ואילו מוסיקה יהודית מזרח אירופאית אמיתית (אם יש דבר כזה בכלל) היא הגולש ההונגרי המשובח שמגישים בקפה בתיה. שאלתי את עצמי אם מישהו בכלל בחן אותם לפני שהם עלו להופיע, אם יש איזשהו גוף מסנן שמונע מלהקות החימום לעלות סתם כך על הבמה. ואם הם היו אמורים להכניס אותי לאווירה ולחמם את ישבני לפני ההופעה של קוסטריצה הם עשו בדיוק את ההיפך וגרמו לי לרצות לברוח כל עוד אני יכול. לא ידעתי שבהמשך הערב אני עוד יתגעגע אליהם.

אחרי שחבורת הכלייזמרים הכושלת במשך חצי שעה עד ארבעים דקות פשוט הורידה לי כל חשק להישאר במופע, קוסטריצה וההרכב שלו עלו לבמה , הכל נראה מבטיח - הרכב של 8 נגנים : תופים, אקורדיוניסט, סקסופוניסט , טובה, שתי גיטרות חשמליות, גיטרה בס, כינור, וזמר גוצון שנותן הופעה די טובה ודואג להצחיק ולבדר, נכון נשמע כמו משהו שירטיט לנו את הגוף ? נכון נראה כמו משהו שיעשה רק טוב ? ובכן , כבר אחרי הקטע השני הבנתי איפה אני נמצא : הייתי באירוויזיון הבלקני, זו לא הייתה מוסיקה צוענית , זו לא הייתה המוסיקה מהבלקן לה ציפיתי. המוסיקה לא מתוחכמת ועשירה כמו סרטי של קוסטריצה, אין בה את היופי של הכוכבת הבלונדינית והיפה לעמות הסבתא המכוערת,את הניגוד בין היפה והמכוער, אין שמחת חיים והבנה קוסמת שלהם כמו בחתול שחור חתול לבן, לא ולא, ההופעה הזאת נשמעה כמו 99 FM של בוסניה, אוסף של צילילם בלתי מובן וחוזר על עצמו, זה היה מביך , המופע כולו הרגיש לי כמו אוסף של צרחות עילגות אל תוך המיקרופון וחבורה של נגנים שעושים הרבה רעש בלי הרבה כוונות.

הדבר היחידי שהיה חביב בעיניי בהופעה הזאת הוא המתח שחוויתי כאשר הסולן הגוצון ניסה את מזלו וקפץ על בני הישיבות שרקדו ליד הבמה ונראו גם כיחידים שנהנו ממנו ומהופעתו המביכה, ברגע מסויים ממש פחדתי לחייו עד שראיתי אותו חוזר לבמה בריא ושלם וממשיך לשיר, אח"כ המתח המשיך כאשר הוא המשיך במסעו לטמטום הקהל בזמזומים שנשמעים הישר ממצעד הפזמונים הסלובקי בעודו פוסע על המעקה שביציע וכאן ממש חוויתי סערת רגשות עזה וחששתי שיפול. מדי פעם הוא הזמין בחורה או שתיים לבמה ורקד איתם קצת,הם לא רצו אותו - הם רצו את קוסטריצה, למה ? טוב כי הוא נראה חתיך ולקח על עצמו את תפקיד נגן הגיטרה היפה והאדיש, אבל אותי הוא לא קנה.

קוסטריצה ניסה לעשות קצת שמח והביא לארץ הקודש קצת נונסנס מוסיקלי, אבל בחיית קוסטריצה, יש לנו מספיק הומור אינפנטילי וטיפשי כאן, אין צורך לשלם 250 ש"ח בשביל לראות את זה, במוסף7 לילות בכמה עמודים האחרונים אפשר בקלות למצוא תחליף זול וטיפשי הרבה יותר ,בשפה שנבין, ומבלי שנרגיש מטופשים ומנוצלים.

גלית להב מעדיפה להצטרף לקופים במחקרים של מכון ויצמן מאשר לעבור את חווית ההופעה של קוסטריצה בשנית

"יש הופעה של אמיר קוסטוריצה בארץ", הודיעה לי אימי נרגשות, ואני כדרכי בקודש, חיפשתי איך להשביע את גאוותה האימהית והשגתי כרטיס להופעה. אולם כבר בשלב מוקדם של ההופעה התחיל לי פלאש-בק של נסיעות משפחתיות ארוכות למשפחה בעמק יזרעאל, כשהדיסק באוטו מנגן שירים יוגוסלביים, רומניים וצ'כוסלובקים, בעוד אני מתחננת במושב האחורי להוריי שיעבירו את הסיוט הזה למשהו יותר סביל, אפילו כמו הרדיו האזורי. בעודי מתעוררת מהזיכרון הנורא ומנערת את הראש למציאות הקשה עברה לי רק שאלה בראש: "על מה לעזאזל חשבת? להקשיב לטעם של אמא שלך במוזיקה זה כמו לירות לעצמך ברגל".

את ההופעה החלה להקת החימום Oy Division שנגנה מוזיקה מזרח-אירופאית ושרה ביידיש רהוטה. האולם החל להתמלא אנשים נרגשים וחברי הדיוויזיה הכליזמרית, שסיימה לחמם את הקהל ובעיקר את המזג הרע שלי, ירדה אחרי 8 שירים מתישים מהבמה.

האורות מתעמעמים ועולים לבמה חברי להקת No Smoking Orchestra. כולנו נרגשים ומחכים להשביע את רעבוננו למוזיקה איכותית לפחות כמו הסרטים של קוסטוריצה, וראו זה פלא: אכזבה. הלהקה החלה את הופעתה עם ניצוץ של אופטימיות: הנגינה בוצעה בצורה מקצועית ביותר, והזמר, נלי קרז'ליץ', שר בקול יוצא מהכלל והתנענע כאילו הוא משחק במחזמר: גדוש תנועות והבעות שהזמינו אותי להיכנס לאווירה המיוחדת, רק שהאווירה הזו מיצתה את עצמה אחרי 5 שירים. ריקודיו הלא ברורים של קרז'ליץ' הפכו למגוחכים יותר ויותר וחשיפת ישבנו הלבנבן בשלב מסוים שברה לי את הסבלנות לחתיכות קטנות של מרמור. המוזיקה נשמעה כמו מוזיקת חתונות לטבית מסורתית (בשלב הטעימות) והמוטיבים הקרקסים שחברי הלהקה יצרו במהלך ההופעה לא הצליח להסוות את המיאוס שנגינתם התמקמה לה יפה בתוכו.

אני חייבת לציין שמכיוון שמדובר בהופעה הראשונה שאני מסקרת לאתר, סקרתי את ההופעה בצורה פרטנית, לפחות בהתחלה: רשמתי לעצמי את שמות השירים, מילות מפתח וחיכיתי כל פעם לשיר הבא לראות אלו תחושות הוא יעלה בי. כשהבנתי שהתחושה היחידה שעולה בי היא למעשה בחילה, שמתי את העט שלי חזרה בתיק, חפנתי את ראשי בין כפות ידיי וספרתי את הדקות. לפחות הבייני"שים שרקדו להם בתחילת הבמה נהנו (אבל מתי בעצם הם לא נהנים?).

תגובות

  • מעולה. פשוט מעולה

    טוטסי, 19-12-2007 04:56

  • יותר כיף ברגע שקמים מהכסא

    אני מאוד נהניתי כמו גם כל האנשים אשר מילאו את כל המדרגות של היכל התרבות לא מבינים איך אפשר לשבת בהופעה מלאה אנרגיה טובה ומקפיצה.. שטות ונונסנס בהחלט אבל מהסוג שמוציא אותך מזיע ומבסוט...

    נוגה, 19-12-2007 15:42