מגזין

עוד להיט

האלבום של שלישיית האחים ג'ובראן הוא ניצול מבריק של כל קשת הביטויים שמאפשר העוּד. גיל רוביו מסכם שנה במוזיקת עולם, ג'אז ושאר סגנונות

מאת גיל רוביו. 13-12-2007

תגיות: סיכום שנה, Balkan Beat Box, Kutiman, יסמין לוי, Trio Joubran, אבישי כהן, Malouma, Anat Fort, ענת כהן, The Imagined Village, Hazmat Modine

עוד להיט

יש משהו מעט ילדותי בניסיון לקבץ אסופה של אלבומים שהגורם המאחד ביניהם הוא בעיקר שנת הוצאתם לאור, אבל חילופי תאריכים זו הזדמנות טובה לפרוס את האלבומים שכיכבו אצלי יותר שעות בנגנים השונים ולאחד אותם לכדי רשימה.

גם אני הייתי שותף עד לאחרונה לתחושה שעל אף ריבוי האלבומים הטובים, לא נמצא ב-2007 "ה-אחד" שבלט כבר השנה, כזה שידחק הצידה אלבום וותיק יותר מ"רשימת כל-הזמנים" / "לקחת לאי בודד" / "להציל במקרה שריפה". ובכל זאת, כחודש וחצי לפני שההוא מבית לחם יחגוג 2008 חורפים, נפגשתי עם אלבום שטלטל וריגש אותי ולכן הוא מובא לפניכם בנפרד מיתר התשעה, העשירייה הפותחת של אלבומים השנה שלי.

האחד

Le Trio Joubran - Majaz  -Randana / Harmonia Mundi

העוד הוא כלי שתמיד מספר סיפור, בעיקר משום שהצליל שלו ממקם את השומע באופן בלתי אמצעי במקום גיאוגראפי. הגיאוגרפיה של האחים ג'ובראן, סמיר (34), וויסאם (24) ועדנאן (22) היא חלק בלתי נפרד מהאומנות שלהם, וכך גם ההקשר הפוליטי שנגזר ממנה. שלושתם האחים, במקור מנצרת המתגוררים כיום ברמאללה, נולדו לתוך משפחה מוזיקאלית וטיפחו קריירות של מבצעים ויוצרים ביחד ולחוד. עד לאחרונה היה סמיר ג'ובראן המוזיקאי הפלשתינאי היחיד שהופיע מחוץ לגבולות מולדתו ובשלוש השנים האחרונות התגבש הטריו המשפחתי להרכב יוצר הזוכה להכרה ולחשיפה, בעיקר באירופה ובארה"ב. "מאג'אז" (מטאפורה) הוא אלבומם השני של טריו נגני העוד הוירטואוזים,  הנשען על מסורות הנגינה ב'תאקסימים' ובסולמות המסורתיים, לצד שילוב של השפעות מהבלוז, הפלאמנקו ואפילו הרוק. הקטע הפותח את האלבום מציג את יכולת האחים "לדבר" בקול אחד, כששלושת העודים משמעים את הנושא הערום ביחד, ובונים אותו אט אט ליצירה מלאת כוח ועוצמה המשאירה אותך כמעט חסר אוויר. כל עשרת הקטעים שבאים אחריו מציגים לראווה את יכולת הביצוע, האלתור והפיוט שיש לג'ובראנים להציע. האלבום מטפס לשיאים חדשים של רגש תוך ניצול מבריק של כל קשת הביטויים שמאפשר העוד: לעיתים סוער וכוחני ולעיתים מפויס ומלא חמלה.

מעט מאוד אני יודע כישראלי על התחושות הכנות של בני העם איתו אנחנו נמצאים בסכסוך מתמיד. היכולת להזדהות אמיתית עם תחושות של כאב, צער או סבל בצד "שלהם" נחסמו תמיד על ידי שיקולים רציונאליים לכאורה. על פי רוב, נחשפתי לנציגיו הפוליטיים של הצד הפלשתינאי שהציגו תמיד מסרים "מעובדים" ומהוקצעים, אליהם לא קל להתחבר רגשית. והנה באים שלושה יוצרים צעירים, אלו שנולדו לתוך המציאות הנוכחית, ובאומנות שלהם הם מצליחים לייצג באוזניי את כל מה שמרבית קודמיהם כשלו בו. בקצת מעל 50 דקות, נפרסת תמונה שלמה של עוצמה ונחישות, גאווה ואושר לצד סבל, ניתוק ודיכוי. כל זאת, מבלי להגיד מילה אחת בודדה, אלא רק על ידי מוזיקה. "מאג'אז" הוא אלבום שלם ומעורר מחשבה, כמו כל יצירת אומנות שרוצה להגיד לנו משהו על הקיום שלנו. מטאפורה כובשת.

התשעה

Yasmin Levy - Mano Suave - Adama Music

אלבומה השלישי של יסמין לוי שראה אור השנה הוא ללא ספק הטוב שבהם. לוי חוזרת לפרש את מסורת שירת הלאדינו, עליה גדלה בילדותה בירושלים ואולם את ה"טוויסט" לאלבום החדש מוסיפה דווקא שהותה בתקופה האחרונה באירופה. האלבום הוקלט בלונדון והופק על ידי לוסי דורן המוערכת שהשכילה לשדך ללוי סוללה של נגנים נפלאים המעניקים לאלבום גיוון צלילי מבלי לפגוע באחידותו. שיר הנושא (ביצוע בספרדית ובערבית ל"יד ענוגה") בו מארחת יסמין את הדיווה נאטשה אטלס רק ממחיש את החירות האומנותית שלקחה לעצמה לוי בדרכה לכיבוש עוד פסגה בקריירה הבין-לאומית שלה. לא הגיעה השעה שיפרגנו לה גם כאן בבית?

Malouma - Nour  - Marab

בקולה של מאלומה ממאוריטניה המדברית מקופלים כל סודות היופי שיש לאפריקה להציע. "נור" הוא מייצג משכנע של שירי קודש מוסלמיים, שירי תפילה לשלום ולשלווה לצד שירים "חילוניים" המבטאים את מאבקה של מאלומה לשוויון ולקידום מעמד האישה בארצה. ההפקה באלבום לוקחת את כל המטען הזה למחוזות הנעים בין בלוז-גיטרות קורע לב ועד לצלילי אפרו-פופ עדכניים ממש כמו במאלי או סנגל. "יא-ראב" (כשם אחד השירים הטובים באלבום), כמה יופי.  

Anat Fort - A Long Story - ECM

אחרי שנרגעת ההתרגשות הראשונית מ"אלבום הג'אז הישראלי הראשון בחברת ECM" (לייבל הג'אז האירופאי הנחשב, ביתם המוזיקאלי של אגדות כמו קית' ג'ארת ויאן גרבארק) מתגלה אלבום של פסנתרנית ג'אז ומלחינה רגישה שהגיעה למקום המכובד הזה בזכות ולא בחסד. פורט מארחת בהקלטה את המתופף המהולל פול מושן, שניגן בעבר עם ביל אוונס המיתולוגי שמוסיף גם הוא מגע של איכות לאלבום. סיפור הקריירה של פורט רק מתחיל והוא כבר ארוך וטעון דיו כדי להוליד יצירות מענגות ומאתגרות כאחד ("As Two"  או "Chapter Two" הן דוגמאות נפלאות לכך).

Anat Cohen - Noir  -Anzic Records

כנראה שענת הוא שם טוב ליוצרות ג'אז ישראליות, כשם שאבישי (ע"ע) הוא מצוין ליוצרים. כהן שחררה השנה שני אלבומים הנושאים את שמה ונטלה חלק גם בהקלטות נוספות בלייבל אותו היא מנהלת למעשה בניו יורק. נגנית הסקסופון והקלרינט חברה ב"נויאר" למעבד עודד לב-ארי ואל לא פחות מ-18 נגנים המשתתפים בהקלטת האלבום.התוצאה כוללת עיבודים ליצירות ולסטנדרטים מארה"ב ומברזיל, מקום שענת אוהבת במיוחד ומוצא את ביטויו כמעט בכל ההקלטות שלה. עיתונאי הג'אז הנחשבים בעולם (ולא רק) מכתירים את ענת כאחת המבצעות והמלחינות הטובות במוזיקה כיום, ובצדק. אמרתי לכם.

Avishai Cohen - After The Big Rain - Anzic Records

שנה מצוינת הייתה גם לאחיה הצעיר של ענת, אבישי כהן (חצוצרה). עם הרכבו Third World Love ראה אור אלבומו הרביעי של ההרכב וכסולן שיחרר השנה אבישי את הראשון מבין שלושת אלבומי הסולו שלו, טרילוגיית "הגשם הגדול". ב"אחרי" כהן לוקח את מאזיניו למסע באפריקה, הפיזית והרוחנית, אליו מצטרף בין היתר ליונל לואקה, נגן גיטרת ניילון מבנין, שמוסיף צבע ייחודי להקלטה. זהו בסך הכול אלבום הסולו השני של החצוצרן הנמרץ וכבר ממהרים להחשיב את "אחרי הגשם הגדול" כאבן דרך משמעותית כמו אלבומיו המופתיים של מיילס דייויס המנוח. אחרי האזנה לקטעים כמו Gbede Temin, עם השירה ייחודית של לואקה וקלידי הפנדר הנוגים של ג'ייסון לינדנר, אני כבר לא יכול לחכות לשמוע מה קרה בזמן הגשם הגדול ולפניו.

The Imagined Village  - Real World

ארבע שנים שקד סיימון אמרסון (Afro-Celt Sound System) על הפרויקט השאפתני החדש "הכפר המדומיין". בהקלטת האלבום, שכולו מוזיקת פולק בריטית מסורתית בלבוש חדש ולעיתים גם נועז והרפתקני, נטלו חלק מוזיקאים רבים ומפתיעים: בילי בראג, פול וולר, שילה צ'אנדרה, Transeglobal  Underground ואחרים. התוצאה אכן מרתקת ודמיונית. כך למשל "באים" לכפר שירי עם נושנים במקצבים פקיסטאניים או אגדת הפולק של 'טאם לין' ההופכת לסיפור אורבאני מריר-מתוק בחסות המשורר האפריקאי בינג'מין זאפאניה (אחד השירים הטובים ששמעתי השנה).

Balkan Beat Box - Nu Med - Crammed Discs

ה-BBB ידעו היטב לא ליפול למלכודת "האלבום השני" ולהצליח להעביר את ה"Vibe" המטורף שיש להם בהופעות בכל העולם היישר ל"נו-מד". הדרך לעשות זאת מתחילה ונגמרת בכמות הכישרון שיש לחבורה הזו להציע ובהרחבה של הבליל שמרכיב את הצליל של הביט בוקס. המזרח התיכון החדש של BBB נשמע כמו מקום פאנקי, קצבי וסקסי שמציע לכל תושבי האזור (ישראל, יוון, לבנון, סוריה, מרוקו ועוד ועוד) לבוא ולקחת חלק בקרנבל הצבעוני שלהם. לאוזניים שלי זה נשמע אחלה של מקום שיביא לחברי ה-BBB לפחות אחד משלושת פרסי הרדיו היוקרתיים של ה-BBC להם הם מועמדים ב-2008. מילה שלי, זה מגיע להם "מין זאמן".

Hazmat Modine - Bahamut - Barbes

שני נגני מפוחיות בלוז מובילים את אחד מהרכבי ההופעות הכי נחשבים בניו יורק של היום. ווייד שומאן וראנדי וויינסטין נותנים את הטון ללהקה קופצנית ומיוחדת שהמוזיקה שלה נעה על הרצף המענג שבין בלוז טהור ועד בלו-גראס וסווינג. הוסיפו לזה גם כמה וכמה מוזיקאים המנגנים על כלים אקזוטיים מכל רחבי העולם (רומניה, הוואי, סיביר ועוד) וקיבלתם אלבום שהוא תענוג צרוף שלא מפסיק להפתיע בעושר שלו.

Kutiman - Kutiman - Melting Pot

צריך לשמוע כדי להבין את גודל הכישרון של היוצר הישראלי הצעיר הזה. האלבום השלם שלו מהדהד כמו כל כך הרבה דברים משובחים וטובים ובכל זאת הוא כל כולו קותימן. בזכות היכולות שלו לנגן על כמעט כל כלי אפשרי ולצד זה לארח מוזיקאים נפלאים לצידו הפך הדיסק הזה לדייר קבוע אצל כל מי שיש לו נשמה טובה וגרוב בלב. וחוץ מזה, הסולו טרומבון של יאיר סלוצקי ב"Music's Truly My World" הוא הברקה שלא שמעתי כמוה כבר המון זמן.

להשתתפות בבחירת אלבום השנה לחצו כאן

הניגוד בסאונד של דירהאנטר הופך אותם לאחד מאלבומי השנה של אמיר עטר

כמות חסרת תקדים של יצירה ישראלית באנגלית הפילה השנה את סער גמזו

מופע המחווה לנושאי המגבעת גרם לאיל דסקל להוריד את הכובע

טל בן ברוך נסחף עם קותימן

ברק חיימוביץ' אהב את רוברט ווייאט

חמישה שירים עשו לגלית גרינר את השנה

ההרמוניות של השינס המיסו את עידית נרקיס

איתמר שפריר אהב את איאן בראון

אורלי גונן על ההופעות של השנה

אסף בן קרת אהב את LCD סאונד סיסטם

לאתר וואלה!תרבות.

תגובות

  • גרוביו, את הדעות שלך תמיד חשוב וכייף לשמוע!

    מעריצה, 22-12-2007 06:11