מגזין

מוח משוחרר מהגדרות

גלית גרינר אוהבת דברים בלי הגדרות, מנדריל לא מנסים להכנס לאף משבצת, הם פשוט עושים מוסיקה

מאת גלית גרינר . 13-12-2007
מוח משוחרר מהגדרות

המוח האנושי עובד בצורה מסוימת. הפיזיולוגיה של האדם לא מאפשרת לו לעבוד אחרת. אנחנו קולטים משהו בסביבה החיצונית באמצעות אחד מהחושים, מעבדים אותו, מזהים אותו ומתייחסים אליו כאל משהו ששייך לקבוצה מסוימת. משתמע מכך שאנחנו מתעסקים בחלוקה רוב שעות היממה וכאשר אנחנו פוגשים במשהו שאנחנו לא מזהים, כלומר לא מצליחים לקטלג אותו אנחנו מנסים לפתור את התעלומה באמצעות מנועי החיפוש החיים והממוחשבים שאנחנו מכירים.

אם המוח עובד בצורה כזו אין לנו הרבה מה לעשות. אנחנו לא יכולים לקלוט אחרת. כנראה שרוק זה רוק, פאנק זה פאנק, לטיני זה לטיני, אפריקאי זה אפריקאי וזהו. השאלה הנשאלת היא מי החליט על הכותרות של הקטגוריות ומדוע הסכמנו לקבלן כברירה היחידה.

לא שמדובר באיזושהי קונספירציה נראה לי שזה פשוט יותר מטעמי נוחות. הרבה יותר נוח לחברת תקליטים, חנות מוסיקה או לוחות מצעדים להשתמש בשמות ז'אנרים כאלה או אחרים כדי להגדיר את האמן שחתום, נשמע או נמכר אצלן (הרי מי ילך לקנות משהו שהוא לא יכול להגדיר).

האלבום של Mandrill מנסה לגרום למוח האנושי להבין שמצד אחד אנחנו חייבים לחלק אך מצד שני לא חייבים לקבל את הקטגוריות הקיימות. אפשר להוסיף משלנו או פשוט להרחיב את ההגדרה, ולא להתבלבל אם פתאום שומעים סולו של גיטרה חשמלית, שהוא אלמנט ברור מעולם הרוק, יחד עם להקה של שחורים ששרים יחד במעין מחוות גוספל. פשוט להוריד הילוך ולנסות להקשיב מבלי לתייג ואם אתה ממש חייבים אז תייגו תחת הז'אנר מנדריל.

האלבום נפתח עם Ape Is High, יש ללהקה איזה קטע לא ברור עם קופים, נשאיר את זה ככה. השיר פותח את האלבום עם המון עוצמה. ומבלי להגדיר יש בשיר רוק גרובי עם שירה משותפת של חברי הלהקה רוק גוספל פאנק סטייל. כל כמה שניות הסגנון משתנה, אלמנט אחד נעשה דומיננטי ומושך להגדרה כזו ואז אלמנט אחר מושך להגדרה שונה, והאמת שאפילו לשחק את המשחק ולנסות להגדיר כל כמה שניות מוסיף להגדרה.

הז'אנר מנדריל הוא כזה שהכל מותר, הכל משתנה לפי הרצון המיידי ונשמע טוב ומתאים. השינויים מהירים או איטיים, ברורים וקיצוניים או מתמשכים, מה שבטוח הכל נשמע ומרגיש שהם יודעים מה הם עושים וזורמים לפי הגדרה שהם ורק הם מכירים. בנוסף, אפשר לשחק בזמן ששומעים בלנחש Who Mandrill Is.

האלבום משמיע מכל הבא ליד בכזו עוצמה ובטחון כשהחוק היחידי- לשבור את כל החוקים. מקצבים לטיניים, אפריקאיים ג'אז והכל משובח, ישר מחנות המפעל.

הקטע השלישי באלבום שובר את כל הכלים ומכיל כמות מטורפת של עוצמה שחורה, קאנטרי, בלוז, רוק כבד וגם קצת פחות, חצוצרות שמושכות לצד אחד, בעזרתם של התופים ופתאום גיטרה וצרחות של זמר מגלומן שמושכות לצד אחר.  

Universal Rhythms משמיע דיאלוג בין שתי אחיות, ילדות קטנות שמתווכחות על ארוחת ערב. הגדולה יותר טוענת שהקטנה לא מסוגל ללעוס עוף עם שלוש השיניים הקטנטנות שיש לה בעוד הקטנה מתעקשת. אפילו ילדים יודעים לחלק. שלוש שיניים לא מספיק לאכילת בשר. ילדה, היי ילדה ושחקי את המשחק. פתאום, מוסיקת רקע מיסטית, קוסם הקצב מגיע, קוסם שבא לספר על הקצבים השונים בעולם, עפים ממקום למקום בשאיפה לחופש, כמו שיש בטבע, משקפים את האמת שהיום אנחנו מרשים לעצמנו רק לחלום. הקוסם נעלם והילדה חוזרת למציאות וטוענת שהקוסם מוזר.

אחרי שתקשיבו לאלבום נסו להשלים את המשפט  Mandrill Is...

תגובות