מגזין

החורף הזה לא תישארו לבד

תקראו לזה סנטימנטליות של חורף אבל החדש של windy & destiny גילה לסער גמזו שפופ זו לא מילה גסה

מאת סער גמזו. 08-11-2007

תגיות: Windy & Destiny

החורף הזה לא תישארו לבד

את words for such a riot שמעתי בפעם הראשונה באוטו. ברגע שהוא הגיע אלי פשוט לא הצלחתי להתאפק עד הבית. כבר המון זמן שאני ממתין לדיסק המלא של windy & destiny, בעצם מאז שפגשתי אותם בפעם הראשונה בדיסק האוסף הראשון של קול הקמפוס - "איפה השמש" (שמועות ממסדרונות התחנה מספרות על דיסק שני שמתבשל אבל לא שמעתם את זה ממני). חלק מהשירים כבר מוכרים מעמוד המייספייס אבל אני מחפש דווקא את אלו שאני עדיין לא מכיר. החלונות פתוחים והרוח מתערבבת במוזיקה, אולי קצת משבשת אותה. אז אני סוגר חלונות אבל עדיין משהו לא יושב לי כמו שצריך, משהו לא בסדר. הגעתי הביתה והכנסתי את הדיסק לקומפקט ופתאום הכל נשמע אחרת. עכשיו זה נכון.

אני חייב לברר מה גרם להבדל ומחפש את התשובה בחוברת. עוד לפני שפתחתי אותה אני מוצא רמז ענק שמתחיל לגלות לי את התעלומה. הדיסק כולו הוקלט בדירה קטנה בתל אביב במהלך החורף של 2006 ועד הקיץ האחרון. ואז מתגנבת ההבנה. הדיסק משדר בית. אוירה חמימה ונעימה שלא תמצאו בשום מקום בעולם פרט לזה שאתם קוראים לו "בית". אבל איך מכניסים בית לתוך דיסק?

windy & destiny הם למעשה מיכל ואמיר נוי. זוג מוזיקאים שהמוזיקה הפכה אותם גם לזוג בחיים. החומרים שמרכיבים את הדיסק הם בעצם סיפור החיים שלהם, וגם שלנו. יש בו את כל החומרים המוכרים. אהבה, חלומות, זיכרונות ואסקפיזם הזייתי. השירה מלטפת בגלים חמימים את קרקעית הבטן והאפקט שמולבש עליה (בדיוק במידה הנכונה, וזה לא קל!) הופך אותה לכמעט מלאכית. כל זה עטוף במוזיקה שוגייזית שמטיילת בין פסיכדליה לחלום וצובעת את השירה בצבעים פסטליים רכים.

השירים נעים על קו יחסית אחיד ורגוע אבל בנקודות מסוימות הקצב עולה, הגיטרה מתלכלכת ואתם מוזמנים לנענע את הראש יחד עם קטעים כמו in my melodies. עוד עשו לי את זה Mr. Gray ושיר הנושא שמחולק ל-2 וסוגר את הדיסק (אם תהיו סבלניים מחכה לכם הפתעה אחרי החלק השני).

הנקודה היחידה שלא חלקה לגמרי היא העריכה. משום מה הרגשתי כאילו סדר ההופעה של השירים בדיסק לא נותן לי להתמסר אליו בקלות. הפגם הקטן הזה, כמו הקיר עם הרטיבות או הבלטה הבולטת קיים כנראה בכל בית ו-words for such a riot הוא לא יוצא מן הכלל.

ועוד דבר אחד חשוב. תזמון. אוקטובר הישראלי השחון כאילו מנע מעצמו גשמים כדי לפרגן ל-words for such a riot עם תזמון מושלם. הטיפות הראשונות מתחילות להרטיב את החלון בזמן שהדיסק עושה סיבוב שני ואני מרגיש איתו כבר הרבה יותר בנוח. כאילו הוא תמיד היה שם. בחורף הקרוב פיתחו את החלון ותנו לפיה של W&D לפזר עליכם קצת מהאבקה הקסומה שלה. כבר הרבה זמן שפופ לא היה רצוי ומשמח כל כך.

תגובות