מגזין

מגדל של כח

הטור השבועי בו גלית גרינר חופרת בתוך אלבומים שהיא אוהבת הפעם Urban Renewal של Tower Of Power

מאת גלית גרינר . 06-11-2007

תגיות: Tower Of Power

מגדל של כח

מגדל של כוח. טוב אז בתרגום לעברית זה לא נשמע הכי טוב, כמו הרבה דברים אחרים, אבל עדיין אפשר להבין שמדובר במשהו גבוה, מפוצץ בכוח ואנרגיה, הסופרמן שבמגדלים.

Urban Renewal הוא ללא ספק הסופרמן שבאלבומים של ההרכב, ואחד מהסופרמנים באלבומי הפאנק מסוגו. פאנק עוצמתי אותנטי כמו שכתוב בספר- תופים וכלי נשיפה קדימה פנה, מבלי להישאר בשוליים. 

כששומעים אלבום כזה לא מבינים למה עושים זאת אחרת. למה עושים משהו שמתיימר להיות פאנק ולא הדבר האמיתי. אז נכון שפאנק טהור ברוב המקרים רץ בין שני צבעים, שחור ולבן, או שאוהבים אותו או שלא, אבל כשהוא טוב זה שווה את הסיכון. שווה שיבחר בלבן מי שבאמת אוהב את הסגנון. אז נכון שיש גם את הצורך להתפרנס, למכור ולהצליח במובן המסחרי, אבל לפעמים, זה כל כך ברור שלא יכול להיות אחרת. 

לני וויליאמס, הקול שמוביל את ההרכב מוציא את כל הכוח מהריאות, הלב וכל איבר אפשרי, קול גבוה וגברי, גוספל שיושב בצורה כל כך מדויקת וצמודה על התופים וכלי הנשיפה. אין רגע לנשום, לא נחנק, חזק.

האלבום נפתח עם הקטע הכי כוחני בו, There Is Only So Much Oil In The Ground. כלי נשיפה שמובילים את השיר, כמו שוער שמוביל את הקבוצה, ומדליקים את וויליאמס, ללא הפסקה, מתעצמים ומעבירים ביקורת על משבר הנפט של שנות ה- 70'. וויליאמס, בתפקיד המטיף, קורא לשינוי חברתי עם כל מיתר בגרונו.

שאר האלבום ממשיך עם אותה להבת פאנק חזקה, אנרגיה נוזלת מכל הכיוונים, אנרגיה אינטואיטיבית שעושה מה שהיא מרגישה מבלי לחשוב אם זה ימכור או איך למתן את הצלילים הגבוהים. קטעים כמו Maybe It'll Rub Off, Give Me The Proof, (To Say The Least) You're The Most ו- I Believe In Myself.

באלבום גם קטעים רגועים, בלדות פאנק שמכילות את אותה אנרגיה ומתעלות אותה לכאב של לב שבור.

הקטע האהוב עלי, הקצר ביותר, מבוצע ע"י אמיליו קסטילו, שהרכיב את הלהקה ונושף בה בכל כוחו עם הסקסופון שלו. It's Not The Crime הוא קטע קצבי ואירוני, שמגולל במהרה את הערב שלפני. עישנתי ולא נתפסתי, מבחינתי לא ביצעתי עבירה, עישון שנבחן לפי מבחן התוצאה. אם לא נתפסת, הסטלה טובה יותר.

תגובות