מגזין

עיני מכשף

שי ברבלט חזר מכושף מספרד לאחר הופעת לייב של Ojos De Brujo, חויות, רגשות, תחושות ובעיקר מסע נפשי אל העבר.

מאת שי ברבלט. 05-11-2007

תגיות: Ojos De Brujo

עיני מכשף

לפני שנתיים יצאתי למסע הגדול שלי. אחד מהמורים החשובים שלי, אמר לי "נסה להשתמש בכל החושים שלך בדרך החדשה שלך, ותחייך. אל תפסיק לחייך". העצה הזאת הגיעה רגע לפני עלייה למטוס לתקופה ארוכה מאוד בחו"ל, שבמהלכה הדברים שלו לא יצאו לי מהראש. ניסיתי ליישם את ההנחיות ולהשתמש בכל חוש כדי להרגיש את מלוא החוויה ומלוא העוצמה שבה; טעמתי-היה חריף, הרחתי-היה משכר, מיששתי - חיבקתי , שמעתי - רקדתי, ראיתי-התאהבתי.

באותה תקופה טיילתי עם ונסה, אישה ספרדייה, שאחרי שטחנתי לה המון מוזיקה ישראלית בפול ווליום היא החליטה לשים לזה סוף וללמד אותי שיעור או שניים בספרדית. ההתמקדות הייתה בעיקר על פלמנקו מסורתי מדרום ספרד והרבה פלמנקו מודרני עם השפעות חדשות. בתת הז'אנר קוראים לזהNuevo Flamenco. לא הגענו להמון אומנים, אבל המעט שהיה לה, היה איכותי מאוד ותפס לי את האוזן. אחת מאותן להקות היו Ojos De Brujo - שפירושה עיני מכשף. להקה שלקחה את הפלמנקו המסורתי והוסיפה לו המון כלים וצלילים חדשים כמו הטאבלה והסיטאר ההודים, d.j  שמופקד על אומנות הסיבוב בפטיפון, דיג', קונגסים וכל פרקשן אפשרי מאפריקה והודו עם נגיעות ברזילאיות ודברים שהם אספו משיטוטיהם בעולם. המכשפים לקחו את הפלמנקו המסורתי שמאפיין את ספרד והלבישו עליו מעטפת קצבית וצעירה יותר, בשילוב עם היפ הופ ספרדי. ההאזנה להם סוחפת פנימה; קולה המחוספס של מרינה "la Canillas" הסולנית, צלילי הפלמנקו והמיקסים המוצלחים גורמים לך להתאהב ובעיקר לקום למחוא כפיים ולרקוע ברגליים.

הקיץ החלטתי שאני נוסע לבקר את ונסה ולספוג קצת תרבות ספרדית. באוטובוס מולנסיה לכיוון ברצלונה כש- Ojos De Brujo מלווים אותי באוזניות, הים הכחול מימין וההרים הירוקים משמאל, ונסה הודיעה לי שאנחנו מגיעים לברצלונה בדיוק לפסטיבל ה - La Merce 07, פסטיבל המתקיים פעם בשנה בעיר למשך שבוע ימים ובו חוגגים מעין יום הולדת לעיר ברצלונה. הפסטיבל מורכב מהופעות תיאטרון ומחול אך בעיקר מהרבה מוזיקה. מוזיקה לטינית עם הופעות פלמנקו ורומבה מספרד ומאמריקה הלטינית המלווים את האוזן בכל ימי הפסטיבל. בנוסף לכל הפיאסטה הצפויה, ונסה כשחיוך מרוח על שפתיה מודיעה לי שצפויה הופעה של Ojos De Brujo שתהיה פתוחה לקהל הרחב. החיוך עלה על פני והבנתי שאת החוויה הזאת אני לא אפסיד.

אחרי יומיים שהיו מהולים בהרבה אלכוהול, טאפסים ושיטוטים ברחובות ברצלונה עם סטודנטים מכל ארופה,  ונסה, חוזה ואנוכי עלינו על המטרו לכיוון ה-"forum", מתחם ענק הממוקם ליד הים ומכיל כמה במות מרכזיות. המטרו היה מפוצץ בבני נוער ספרדים מכל הגוונים; מאטליסטים לבושים בשחור, צעירים פקיסטנים והודים תושבי העיר, ספרדים שחזרו עכשיו ממסע ארוך במזרח והתגעגעו לצלילי הפלמנקו, בריטים, גרמנים ורבים וטובים. חוזה מסביר לי ש- Ojos De Brujo מצליחים להחזיר את הפלמנקו לבני הנוער הצעירים שחיים היום בברצלונה וחשופים יותר ל-P.Diddy מאשר לפלמנקו המסורתי המאפיין כל כך את ספרד.

כשהגענו לפורום סבבו אותנו  חמשת אלפים צעירים ומבוגרים הפזורים בכל מקום. ההופעה מתחילה ו-Ojos De Brujo עולים בהרכב הכולל תשעה נגנים וביניהם d.j שנותן עבודה על הפטיפון פלוס ארבעה רקדני פלמנקו. ההופעה מתחילה עם שני גיטריסטים ורקדני הפלמנקו שרוקעים ברגליהם, אני מתחיל להרגיש כאילו אני בסצנה מתוך "וונגו" של טוני גאטליף, רק חסרים לי הנופים של דרום ספרד ואני מסודר. אחרי חמש דקות עולה לבמה מרינה,  סולנית ההרכב, וכמו דיווה עם ראסטות מוציאה מהגרון שלה צלילים שגורמים לכל הקהל להתחיל לנוע ולקפוץ בטרוף. אני עומד במקום קפוא, השערות סומרות בידיים, אני מתרגש ולא מסוגל לזוז. הסיטאר והטאבלות נכנסות ברקע ביחד עם הגיטרות וקורעות אותי מבפנים. הגרון מתחיל להיחנק, הדמעות רוצות לרדת, הזיכרונות מציפים אותי והמוזיקה מחזירה אותי אחורה אל תקופה דומה של אושר במסע, אנשים שונים, צבעים אחרים, ריחות חזקים. אני עומד שם מול הבמה מחייך והדמעות יורדות מעצמן שילוב של אושר ועצב למשמע השירים האלה שמוכרים לי כל כך מתקופה אחרת בחיי. חוזה מסתכל עלי מחייך ומבין, אני מחבק את ונסה, אנחנו מתקדמים קדימה מתחילים לרקוד, מרימים ידיים וצועקים מאושר. באותו הלילה הרגשתי בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שאני שוב משתמש בחושים שלי ובעיקר מחייך הרבה. 

אתר הבית:

http://www.ojosdebrujo.com/

קטע מתוך הופעה

  http://www.youtube.com/watch?v=_2obwOKQQPk

תגובות

  • אולה

    אולה אחי מזל טוב כתבה מרגשת מה עם עוד הופעות?

    חיים יפים, 06-11-2007 23:24

  • barcelona

    פרופסור; אתה מתקדם יפה!

    moshe, 07-11-2007 00:05

  • פשששש....

    אחלה כתבה...המשך כך רוחני קטן שלי, ותפסיק ללטוש עיניים !!!

    רוחני, 07-11-2007 00:12

  • ברל'ה, כבר אחרי הפיסקה הראשונה

    אתה עושה חשק לחבק אותך. ביוטיפול.

    בוכניק, 07-11-2007 03:04

  • אולה מימור

    שי תתחתן איתי

    kk, 07-11-2007 04:59

  • כייף של כתבה

    אפשר להשיג אלבום שלהם בארץ?

    נועה, 07-11-2007 06:01

  • viva la Espania

    ג'יבוטרו כול הכבוד, עושה חשק להיות שם ולטעום מקוקטייל החוויות שתארת, הכתבה קלילה וזורמת. אתה בכיוון הנכון אורי

    אורי, 07-11-2007 10:47

  • אחחא הכנס

    אני לא אשכח את היום בו באת אליי להזין את אוזניי עם הדיסק.הגעת אליי עייף ומיוזע מתחנת האוטובוס.תשוש ומרוט מהלימודים אך עם לפיד עגלגל וכסוף.נושא בשורה פוסט פלמנקואית.נזכרתי איך התרגשתי מהקטע השלישי אשר שימש אותי בעיקר במעברים בין תפריטים בפרו אבולושן 4...פתחת לי עולם חדש,התרגשתי. רק חסרים לי הנופים של דרום כצנלסון ואני מסודר. שרון מולדאבי שב חזק, נושפים לך בעורף !

    יונה ענבים, 07-11-2007 19:15

  • כמה שי כמה יופי

    קצת על תמימות, על מוזיקה שמרגשת עד דמעות ובעיקר על הטיול הזה שהשנים עוברות והזכרון משום מה לא... בתקווה לעוד מסעות עם אנשים,צבעים,אהבה,שיטוט אין סופי והרבה מוזיקה שיבנו לנו עוד פס-קול של זכרונות!

    ינוביץ, 08-11-2007 04:54

  • כתיבה חלשה לטעמי

    נראה שקצת שכחתם שהאתר לא מיועד למכריכם מהתחנה אלא לקהל הרחב. אפשר להשתדל יותר

    יואב, 08-11-2007 19:49

  • אהבה למוסיקה

    טוב לשמוע על דברים מעניינים כאלה. בטוח שפתחת לאנשים עוד בלוטת טעם. תמשיך ככה עם אהבה למוסיקה וסקרנות. אופיר

    אופיר, 12-11-2007 07:57

  • שי יא תותח

    אחלה כתבה בא לי לסוע לפסטיבל ממש!!!

    תום, 13-11-2007 03:03

  • איזה גבר רגיש ;)

    אתה ממש נשמע בחור מעניין ורגיש הייתי רוצה להכיר אותך יותר טוב... אפשר להזמין אותך לאיזה כוס קפה?

    אלמונית שמתמוגגת, 13-11-2007 03:06