מגזין

גיל ראסטה נפרד מ Lucky Dube

ביום חמישי נרצח אחד האומנים החשובים ביותר ביבשת אפריקה , פרפורמר מדהים וראסטה בלב ובנשמה . זמר נפלא , שכל מי ששמע אותו מייד זיהה בסגנון השירה שלו את ההשראה שקיבל מפיטר טוש .

מאת שירי פעמוני - אשל. 26-10-2007

תגיות: Lucky Dube

גיל ראסטה נפרד מ Lucky Dube

ביוהנסבורג נרצח ביום חמישי אחד האומנים החשובים ביותר ביבשת אפריקה ,  פרפורמר מדהים  וראסטה בלב ובנשמה . זמר נפלא , שכל מי ששמע אותו מייד זיהה בסגנון השירה שלו את ההשראה שקיבל מפיטר טוש .

עצוב , כואב הלב שכמו הגיבור שלו פיטר טוש , גם הוא נרצח בצורה השפלה ביותר , סתם , בעט ניסיון לגנוב ממנו את רכבו . הוא נרצח ביום חמישי בערב באחד הרחובות של העיר מוכת הפשע ,יוהנסבורג .

מול ילדיו הצעירים , בתו בת  ה-16 ובנו בן ה-15 , שניות לאחר שירדו ילדיו מהאוטו , מול ילדיו ההמומים , שלשה פושעים ירו לו בראש 4 כדורים מבלי לחשוב פעמיים מבלי שבכלל זיהו את מי הם רוצחים . לאקי דובה מת במקום והמכונית שאותם שודדים ניסו לגנוב המשיכה בנסיעה עוד כמה מטרים כשהוא כבר ללא רוח חיים , והתרסקה על עץ.

נעתקה נשימתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם ובאפריקה כששמעו על רציחתו.

העיניים דומעות כשעוברים על יותר מ-4000 מסרים (!)  שהתקבלו באתר של ה-BBC מכל קצוות העולם כולל מישראל . http://news.bbc.co.uk/2/hi/talking_point/7052937.stm

מאז יום שישי ועד היום,  שבת ,הכתבה על  הרצח של לאקי דאבה הוא האי מייל הכי נשלח מהאתר של ה-BBC !

כל כך מתסכל לעבור על אלפי ההודעות שהגיעו מכל רחבי העולם , אבל במיוחד על אלה מאפריקה . יבשת שסועה זה כבר נשמע באנאלי ,אבל כשקוראים את המסרים שהגיעו משחורים בכל העולם ובמיוחד מיבשת אפריקה , מבינים עד כמה מוסיקת הרגאיי היא דרך הבעה שנוגעת לליבו של כל אפריקאי .

אלפי התגובות שמתפרסמות על פני עשרות עמודים , קורעות את הלב. עד מתי , למה , שואלים כולם .

בדרום אפריקה נרצחים בממוצע 60 אנשים כל יום  , שחורים , לבנים , אין הבדל .

20.000 רציחות בשנה למדינה של 47 מיליון תושבים כשלדוגמה באנגליה , 61 מיליון תושבים , נרצחים 600 איש לשנה (ובאנגליה רוב הרציחות הם בכלל בין עבריינים וכנופיות ).

במדינה שלא מצליחה להתגבר על גל גואה של פשעים מחרידים ( כל כמה דקות אישה או נערה נאנסות בדרום אפריקה ) , לאקי דובה היה יכול להסתובב עם שומרי ראש . אבל הוא בחר לחיות את חייו כמו כולם . הוא רצה לשמש דוגמה אישית . לא לנקר עיניים ולא להתנהג ככוכב  החי הרחק מעמו .

הוא היה גיבור לאומי , כמו נלסון מנדלה . הוא היה  ראסטאמאן . בראיונות איתו , הוא מסביר שהוא ראסטאמאן למרות שהוא לא מאמין שהיילה סלאסי הוא אלוהים , שהוא לא מעשן מריחואנה  . בשבילו , מוסיקת הרגאיי , היא מוסיקת המאבק למען שיפור החיים של כולנו , מעין תרופה לכולנו . לא סתם הוא כעב את הגנגסטריזציה של הרגאיי  בג'מייקה שם הופיע וביקר מספר פעמים . כלי יום בארצו  צעירים מתוסכלים וחסרי חינוך ואהבה שופכים את דמם של אזרחים חפים מפשע . כל יום כנופיות אכזריות שהתקבצו מכל היבשת השחורה דווקא בדרום אפריקה העשירה והמסודרת יחסית , מנסים לשבש את חייהם של מיליונים .

דווקא דרום אפריקה שהצליחה להביא לסיום המשטר הגזעני של האפרטהייד ללא נקמות דם , ללא הרג מאסיבי של חפים מפשע , ללא סגירות חשבון בין השחורים שדוכאו לבין הלבנים , דווקא במדינה שהתברכה בלוחם החופש הנערץ ביותר בעולם כולו  , נלסון מנדלה , לא הצליחו השליטים החדשים של המדינה לצמצם את מימדי הפשע.

הקיץ , בעט ביקור ביוהנסבורג  , הגעתי לסווטו ביום הולדתו של נלסון מנדלה . המדינה חגגה והאנשים חייכו . מרגש היה ללכת באותם רחובות שנראו על כל מסכי העולם בתקופת משטר האפרטהייד , רחובות בהם זרמו נהרות של דם של מפגינים , צעירים ומבוגרים שצעדו באומץ אדיר מול חיילים ושוטרים שקיבלו פקודה לירות בהם .

יוהנסבורג היא עיר מודרנית , בתנופת בניה עצומה , ומרשים מאוד לראות את כולם עובדים , בונים , מתקנים , משפצים .. כל בני שיחי במדינה  , הודו שהבעיה החמורה ביותר היא הפשע ורובם האשימו בפניי את המהגרים ואת הפליטים שמגיעים יום יום לדרום אפריקה . 4 מיליון פליטים מזימבבוואה השכנה ומיליונים אחרים מניגריה ומדינות אפריקאיות נוספות. הם קבלו על הקלות הבלתי נסבלת לדעתם לחדור ולהסתנן למדינתם וחלקם אף הביעו תקווה שתיבנה חומה "כמו בישראל " .

ביקור בתחנה המרכזית בכל עיר בעולם מלמד הרבה על התנהגותם ומצבם של התושבים המקומיים . בקינגסטון , ג'מייקה לדוגמה , האי - סדר חוגג , אין תורים מסודרים , אין סדרנים , אין כבוד לזקנים , כולם נדחפים בפראות למיניבוסים . ביוהנסבורג , אנשים עמדו בתורים מסודרים מאוד , ללא דחיפות , וחיכו לתורם לעלות לאוטובוסים שמחזירים אותם הביתה אחרי העבודה . הסדר המופתי , האנשים שנראו שמחים , שדיברו בינהם ,  היוו מעין תמונה מלאת אופטימיות של חברה אפריקאית מתקדמת ומתורבתת . סימן לשפיות , לכבוד הדדי . איך זה מסתדר עם האלימות המחרידה שגובה כל יום כ-60 קורבנות ? איך זה מסתדר עם החומות וחוטיי התיל , הגדרות המחושמלות  ושלטי האזהרה הבולטים בכל מתחם מגורים , המזהירים שישנם פה שומרים עם נשק המוכנים לירות בכל מי שינסה לחדור למתחם המוגן .

מאבטח בחברת אל על , חבר שלא ראיתי שנים , סיפר לי בשדה התעופה כשעמדתי לחזור לארץ , שזה המקום המסוכן ביותר שהיה בו מאז השירות הצבאי בשטחים . הוא בפירוש אמר לי שאין כל ערך לחיי אדם . שרוב הפושעים הם לא דרום אפריקאיים אלה מהגרים ממדינות שכנות . הוא סיפר לי שגם אחרי שוד של כמה ראנדים ( המטבע המקומי) השודדים יורים בכדי להרוג ולא להשאיר עדים בחיים.

ואנחנו מטיילים ברחובות יוהנסבורג , בסווטו , הלבנים היחידים הנראים ברחוב , בסוג של הכחשה ,...לא יכול להיות שכל כך מסוכן פה ... ואז בערב שומעים , כל ערב , על מקרים מחרידים של חטיפות , ירי , אונס שמתרחשים ממש פה , בעיר בה אנו נמצאים ובה 70% מהאוכלוסיה (!) מדווחים שחוו במשך חייהם לפחות תקיפה אלימה אחת , ברוב המקרים יותר מאחת  !

בתוך כל זה נלסון מנדלה מנסה להרגיע , להעביר מסר של שלום של אחדות ולאקי דובה כמוהו - לוחם חירות , ראסטה אוהב ואהוב , האומן היחיד עם אלפא בלונדי שמסוגל למלא אצטדיונים ביבשת . שניהם , אלפא בלונדי מחוף השנהב ראשון ואחריו לאקי דובה , בחרו ברגאיי הג'מייקני בכדי להביע את תקוותם לעתיד טוב יותר ליבשת ולאנושות כולה .

וכמובן שכשלאקי דובה הגיע לארץ במסגרת הביקור של פיטר גבראיל והוומאד (Womad  הוא פסטיבל של מוזיקת עולם )  , אף אחד פה בתקשורת לא מצא לנכון לציין שעומד להגיע אלינו כוכב גדול מיבשת אפריקה . התעלמו ממנו לגמרי והתרכזו בפיטר גבריאל .

לכן כשלאקי דובה הופיע בפארק הירקון , זה היה מול 200 איש . כן 200 איש ,לא יותר הגיעו לראות את האומנים מאפריקה שהביא איתו פיטר גבריאל . המופע נפתח ב-18:00 בערב וגם גורג' אוריאמה ( אוגנדה )  הופיע מול 200 איש . כעבור שעתיים, למופע - המשעמם - של פיטר גבריאל - כבר התמלא הפארק ב-20.000 איש !

כך שהביקור של לאקי דובה עבר פה אצלנו באדישות גמורה . לא אשכח את ההופעה המדהימה שלו פה בארץ ובפסטיבל הרגאיי הגדול בהולנד . הוא היה כל כל מדהים עם ההרכב שלו , ההופעה הייתה כזו נפלאה שפשוט לא יכולתי להישאר לראות עוד הופעות אחריו  כי זה היה שיא . המיזוג של המוזיקה עם  הריקודים של כל ההרכב על הבמה , האנרגיה החיובית , האהבה , פשוט השאירו רושם אדיר . בהולנד 20.000 איש הריעו לו דקות ארוכות , בארץ בפארק הירקון , 200 איש הסתכלו עליו באדישות , הם סה"כ הגיעו מוקדם לפארק  לתפוס מקום בכדי לראות מקרוב .... את ...פיטר גבריאל ...!

דרך הגב , פיטר גבריאל ממש התאכזב קשות וסיפר שזו המדינה היחידה שבה הופיע עם ה-WOMAD  ושאותם אומנים נהדרים שהביא איתו לא זכו לשום חשיפה ולטיפת כבוד מהקהל .

פיטר גבריאל לא באגו טריפ , ומקדיש את חייו לחשיפה של אומנים מכל מיני תרבויות . הכיצד מישהו שאוהב אותי ומכבד אותי , הוא שאל , לא מכבד את האומנים שהבאתי איתי ולא מגיע לראות אותם ? אכזבה עצומה הוא ספג מהביקור בארץ .  

ונכון גם הפעם אף אחד לא יכתוב עליו בעיתונות שלנו , בדיוק מה שקרה עם פלה קוטי כשמת ואף עורך מוזיקלי לא מצא לנכון להשמיע אותו אצלנו .

בזכות שדרנים צעירים כמו שירי פעמוני בקול הקמפוס 106 ואחרים, המוסיקה האפריקאית נשמעת אצלנו סוף סוף אבל עדיין אנחנו חיים באגוצנטריות לבנה מאכזבת .

מישהו שומע שמנגנים פה ביום ירושלים את אחד השירים היפים שנכתבו אי פעם על העיר :  " ירושלים " של אלפא בלונדי ? מישהו שמע פעם ברדיו את השיר המרגש מאוד של אלפא בלונדי " יצחק רבין " . שיר שאלמנתו , לאה ביקשה שאמסור לאלפא בלונדי  אישית שזה השיר המרגש ביותר שנכתב על בעלה .

למישהו איכפת פה שאלפא בלונדי האומן הכי גדול של יבשת אפריקה , אוהב אותנו , שר עלינו , ושר בעברית בכל מדינה מוסלמית בה הוא מופיע ?

האם אלפא בלונדי יזכה לראות את הנשיא שלנו אם יגיע לביקור ? לא נראה לי  .

למרות שהוא מוכר ונערץ על ידי יבשת שלמה , באותו סדר גודל של ברוס ספרינגסטין בארה"ב ,  כך הוא באפריקה ,  עורך מוסף לא יפנה עמוד אחד בכדי לכתוב עליו , ואף אישיות מוכרת או גורם רשמי במדינה לא יעשה שום מאמץ בכדי להיפגש איתו .

אפריקה כל כך קרובה אלינו , אבל בכתבה קטנטנה  ב"ידיעות אחרונות" הביעו שגרירי ישראל באפריקה תרעומת וכעס על חוסר הרצינות של משרד החוץ בכל הנוגע ליבשת שבה רוב התושבים מעריצים ואוהבים את ישראל .

בחזרה ללוקי דאבה : אדם שהבין את הרגאיי באופן העמוק ביותר : תרופה לחברה האנושית , מסר מוזיקלי הומאני אבל גם מהפכני , מוזיקה שיכולה ללכד ולפתוח את הלב ולקרב אנשים .

הוא התאהב ברגאי הג'מייקני ונעשה לשגריר רגאיי בכל העולם כשהמשמעות של מוזיקת רגאיי בשבילו היא להעביר מסר בכדי לבנות עולם וחברה טובה יותר .

הוא הוציא 21 אלבומים שנמכרו במיליוני עותקים . הוא הקול של יבשת אפריקה והוא נרצח .

האלבום החדש והאחרון שלו נקרא : Respect  - מילה אחת , פשוטה שאומרת כל כך הרבה .

איבדנו השנה את Joseph Hill  הזמר של Culture ועכשיו את  Lucky Dube ......

שתי דמויות אנושיות שנתנו את חייהם למוסיקה ועשו טוב למיליוני אנשים בעולם !

גיל ראסטה

האתר של ה-BBC :

http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/7052050.stm

600 כתבות על הרצח באינטרנט - Google News  :

http://news.google.com/news?sourceid=navclient&ie=UTF-8&rlz=1T4GZHZ_enIL243IL243&q=lucky+dube+reggae&um=1&ncl=1122345495&sa=X&oi=news_result&resnum=1&ct=more-results&cd=1

האתר של Lucky Dube  :

http://www.luckydubemusic.com/

Guil Bonstein

www.reggae.co.il

www.myspace.com/guilbonstein

תגובות

  • sad day

    anoni, 31-10-2007 02:25