מגזין

שוקולד מריר

"תודה לילדה עם האש, שהציתה בי מחדש את האמונה, על שהזכירה לי שהזמן זה לא רק מחוגים בשעון, והמחשבה יוצרת מציאות בכוח הרצון".

מאת מאור בוכניק. 18-03-2007
שוקולד מריר

זה נפתח ונסגר בתודה, במלוא מובן המילה שגם תחזור על עצמה. הרגשתי צורך חזק להודות, אחרת זה נראה כמו כפייות -טובה, כמו יריקה עסיסית לבאר ממנה שתית לרוויה.

תודה לך יקירתי על שנה מופלאה, תודה לך שהופעת אחרי שהפסקתי להאמין באהבה, תודה לך שבבואך העלית חיוך על פניי. תודה לך על העזרה בנחיתה הרכה בעיר גדולה, תודה לך על שהיית לי לשותפה, לבת-זוג, לאשת-סוד, לחברה ולנשמה תאומה. תודה לך על קיומך, תודה על זמנך שהקדשת, תודה על הסבלנות, תודה על המסירות, תודה על הדאגה, התמיכה והאנרגיה הטובה.

תודה על רכיבת הסוסים ביום-ההולדת, תודה על הימים ההם בכנרת, תודה על רגעי הקסם בשקיעות של פינת הרב קוק עם הטיילת. תודה על ימי שישי בשוק הכרמל, תודה על קציצות הפראסה, תודה על סקס שמיימי גם בלי הטנטרה, תודה על הלילה בראס-א-שטן, תודה על השבתות עם הנדנדה בצפון, תודה על הטיולים בפרדסים ובשדות, תודה על הפסטיבלים והמסיבות. תודה על הפרצופים המצחיקים שהוציאו ממני צחוק מתגלגל, תודה על ערבי היין- קטורת-נרות-ומאסיב אטאק, תודה לך שבסוף יום עבודה היית לי לממתק.

תודה על התובנות ורגעי ההארה, תודה לך שעזרת לי להבחין בין טוב לרע, תודה שעזרת לי לראות, תודה לך שגרמת לי להאמין בפייות. תודה לילדה עם האש, שהציתה בי מחדש את האמונה, על שהזכירה לי שהזמן זה לא רק מחוגים בשעון, והמחשבה יוצרת מציאות בכוח הרצון.

תודה שבאת, תודה שהיית, תודה שהלכת.

תודה לך שבלכתך הענקת לי את עצמי, תודה לך שבלכתך עזרת לי לפרוש כנפיים ושחררת אותי לחופשי. תודה לך שבלכתך עזרת לי לשבור את הקליפה ולפרוח, להתמקד במטרה ואת האמת הפנימית שלי להפוך למנטרה.

תודה לך שבלכתך, כבר אין בי ייסורים לגבי סיפוקך. תודה לך שבלכתך למדתי שיש גם זוגיות, תודה לך שבלכתך התפוגג בתוכי הארס שנקרא קנאות. תודה לך שבלכתך למדתי לשלב את הרוח בחומר, עם רגליים על הקרקע, אבל תמיד בתנועה. תודה לך שבלכתך אני מסתכל לעצמי בעיניים ויודע שעכשיו זה אני. תודה לך שבלכתך השלת ממני הררים של אגו, שאני כבר לא צריך.

תודה לך שבלכתך חיזקת לי את שליטתי העצמית, תודה לך שבלכתך הפסקתי לפחד והחזרת לי את השקט הפנימי. גילית לי את העוצמה שבשקט, כמו לפני סערה, כמו השקט שבא אחרי פצצה, כמו שקט בלב מדבר, כמו שקט של הרגע לפני הבריאה. שקט נטול דאגה, כזה שמקבל בברכה ומבין שגם לרגעים הקשים יש סיבה. גם על השיעור הזה, תודה.

אלפי תודות לך מותק, כי גם אלף סדנאות, סמים למכביר, הפסיכולוג של העיר, טיול לקצה העולם, שנתיים במנזר או שנתיים של רווקות בעיר ללא מוסר, לא היו עושים את זה. כי רק בלכתך הענקת לי מפתח, יחיד מסוגו למקום קסום ומרפא, הממלכה שלי, המעיין הבלתי נדלה. לפעמים זה חדר משחקים, לפעמים מערה עם מדורה, לפעמים קרחת יער, לפעמים בקתה על גבעה. למקום אין שם, אבל יש לו כתובת ומספר, כמוך, רק בגוף שלישי נסתר.

תודה.

תגובות

  • נשמע מוכר

    מקסים. כמו פיוט אשר איננו צריך להכביר במילים. כמו ממתק שמטבעו מתוק ותו לא. תודה, על התובנה שבמראה.

    מוריה, 20-03-2007 08:28

  • WOW

    אחת שמבינה, 20-03-2007 21:10

  • מדהים

    מדהים אין מילה אחרת מלתאר את העוצמה הרגשית הנובעת מן הכתוב פה. תודה.

    מור, 23-03-2007 03:05

  • על מה תודה על מה??

    בת זונה

    מיטל, 01-04-2007 22:58

  • נחמד מאד.

    por, 01-04-2007 23:04