מגזין

בא לשכונה בחור חדש

ליאור שינברגר סוקר את 3 הסלאשרים הטובים בעולם ומפנה אתכם לכח הרשע העולה - לסלי ורנון - האיש מאחורי המסיכה

מאת ליאור שיינברגר. 16-09-2007
בא לשכונה בחור חדש

ניו זילנד. אי שם במעלה כביש מפותל באמצע הדרך לעיירה מבודדת באי הצפוני. כבר 5 שעות שלא ראינו אף רכב. כלום. 'איך זה יכול להיות שאין בדרכים האלה עוד אף אחד מלבדנו ?' אני שואל את אלון שממשיך לנהוג בלי לעצור. שי, שהצליח להירדם לכמה דקות, בדיוק מתעורר ובוהה בכוכבים שנשקפים אליו מבעד לגג השקוף. פרט לכוכבים שמצליחים להעיר פה ושם, החושך שולט. אף אחד לא שמע על תאורת כבישים בניו זילנד. 'תגיד, אז כמה סוטים אתה חושב שיש פה ?' שואל אותי אלון וממשיך בנהיגה. 'תראה, זה מאוד פשוט.. אנחנו מדברים על אוכלוסיה של 4 מיליון בני אדם, שיש להם 32 מיליון כבשים.. אני אמנם לא טוב במתמטיקה אבל בכל זאת, 8 כבשים לנפש זה בטח לא נתון סטטיסטי טוב כדי למנוע משכב בהמה'.. אני עונה לו ושי מתחיל לצחוק. ככה זה. 3 בחורים ישראלים אחרי צבא, דוהרים להם במיני וואן רעוע משנת 85 בלי דאגות על הראש כשיער עד מקיף אותנו מצד אחד ותהום עמוקה מהצד השני. אלון מנווט את הרכב בתנועות של אומן. 'תגיד, ראית כאן במקרה איזה ילד עם בנג'ו ?' אני שואל את אלון ומתחיל לצחוק, 'ממש לא בא לי לשחזר את 'נהר הפרא'. אלון מחייך וממשיך להוביל את הרכב ביד יציבה. רעש חזק קוטע את הצחוק. זוג פנסים קדמיים נדלקים פתאום ומאירים את חלקו האחורי של המיני ואן. אלון מסתנוור לחצי שניה, אבל מייד מתעשת ומגביר מהירות. הרכב החדש שהופיע יש מאין, לא מאט את הקצב, להיפך, הוא מגביר מהירות ומתחיל לדלוק אחרינו. 'מאיפה לעזאזל הוא הגיע ?' שואל אותי שי. אני עונה לו שאין לי מושג ושנינו מסתכלים על אלון שסוחט את הדוושה ולוקח עוד סיבוב. הרכב מתחיל לצפור לנו.

קחו נשימה עמוקה - אנחנו עוצרים לרגע את סיפור האימה האמיתי הזה (כן, נשבע לכם שזה באמת קרה). אז דיברנו על סיפורי אימה, או במקרה שלנו, סצינה שנראית כאילו נלקחה מסרט אימה וסרטי אימה ? הם המומחיות שלי. כש'עולמו של ויין' יצא לאקרנים, כבר אז הפתיעה אותי העובדה שלשחקן הראשי קראו מייק מאיירס ('אוסטין פאוורס' / 'שרק' / 'סאטרדיי נייט לייב'). 'איזה דפוקים, מלהקים לקומדיה את הרוצח מ-Halloween ('ליל המסיכות', זה נשמע פלצני בעברית ולכן מעתה ואילך פשוט נקרא לו 'הסרט שבו ג'יימי לי קרטיס צרחה כאילו אין מחר')' חשבתי לעצמי. ב-1978 אחד מגדולי במאי האימה, בחור חביב בשם ג'ון קרפנטר, כתב וביים את הקלאסיקה הזו, האמא והאבא של כל סרטי הסלאשרים (אמממ.. נתרגם את זה לעברית ונקרא למושג 'משספים' ? כנראה שלא), המספר את סיפורו של מייקל מאיירס, ילד בן 6 שדקר את אחותו הגדולה, אושפז לכמה שנים טובות במוסד פסיכיאטרי סגור, מצליח להימלט ממנו כמה ימים לפני 'ליל כל הקדושים', מצויד במסיכה לבנה וסכין גדול, הוא חוזר לעיירה בה גדל כדי לנקום בתושביה אבל יותר מהכל, למצוא את אחותו הקטנה לורי (שוב - 'הסרט שבו ג'יימי לי קרטיס צרחה כאילו אין מחר'). 'ליל המסיכות' הצליח במקום שסרטי אימה אחרים כשלו. שילוב נדיר בין אימה מתובלת בהמון הומור. למעשה, הסרט היה כל כך צפוי עד שבחלקים מסוימים ממנו הקהל פשוט דיבר על המרקע 'לא, נו.. אל תיכנסי לשם.. מפגרת.. מה את עושה ?? הוא מתחבא שם !' ועדיין, כל הקהל קפץ באימה משולבת בהנאה כשהסכין פילח את ליבה של אותה נערה שנייה וחצי אחר כך.

ב-31 באוגוסט השנה, יצא לאקרנים בארה"ב הסרט התשיעי בסדרה ונכנס למקום הראשון ברשימת שוברי הקופות עם 30.5 מיליון דולר בשבוע הראשון להקרנות. מי שאחראי לפרויקט הנוכחי הוא רוב זומבי, שיצר סרטי אימה לא רעים בעצמו ('בית 1000 הגופות' / 'דחויי השטן'). זומבי, ביים את הסרט הנוכחי כרימייק לסרט הראשון בסדרה וככל הנראה עמד בהבטחתו שלא לסטות מהתסריט המקורי של קרפנטר (ועדיין, אם לא צפיתם ב'ליל המסיכות' המקורי, רוצו ועשו זאת עכשיו - הוא בטוח יותר טוב מהחידוש). לא מתוכננת הקרנה מסודרת של הסרט בבתי הקולנוע בארץ בעתיד הקרוב, מה שקצת תמוה בעיני, אבל בדיוק בשביל זה הומצאו ספריות הוידאו (ורשת האינטרנט, אבל את זה לא שמעתם ממני).

ב-1980, שנתיים אחרי ההצלחה של קרפנטר, הצטרף לסרטי הסלאשרים כוכב חדש - ג'ייסון וורהיס, שטבע באגם המחנה-crystal lake (המכונה גם CAMP BLOOD) ושב מהמתים חמוש במסיכת הוקי לבנה וסכין גדול וחד. מדובר כמובן בסדרת 'יום שישי ה-13'. אין טעם לאזכר את הקלאסיקה הזו ביותר מכמה שורות, מדובר בסלאשר משובח, לתסריט אחראי ויקטור מילר ולבימוי שון ס. קניגהאם ואם תציצו מספיק טוב תוכלו לזהות את קווין בייקון מציץ אליכם מבעד למסך.

ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1984, יוצר ווס קרייבן, את הרוע האולטימטיבי בדמותו של פרדי קרוגר. כן, אנחנו מדברים על הבחור המחוטט והמצולק עם כפפת הסכינים שיתפוס אתכם בדיוק כשתעצמו את העיניים. גם כאן, קיבלנו שפע של אימה עמוסה בהומור. השחקן המעולה ג'וני דפ נתן כאן את טבילת האש הראשונה שלו על המסך ואילו רוברט אינגלנד (השחקן שמגלם את פרדי קרוגר), זכה להיחקק בזיכרון הקולקטיבי כבחור שהצליח לגרום להפרעות השינה הקשות ביותר בקרב בני נוער אי פעם. 'סיוט ברחוב אלם', כמו 'יום שישי ה-13' ו'ליל המסיכות' נכללים בכבוד רב בהיכל התהילה של הסלאשרים הגדולים באמת. מדובר בחלוצים שסללו את הדרך לסרטי אימה רבים טובים.

כאמור, סרט אימה טוב, צריך שיהיה בו גם הומור, ולא רק איברים מתעופפים לכל כיוון. בשנים האחרונות לא נחסכים מאיתנו תיאורים גרפיים מפורטים - החל מסרטים כמו סדרת 'המסור' שבאופן מפתיע דווקא ממש טובים) וכלה בסדרת סרטים כמו 'הוסטל' (הראשון היה דווקא בסדר, איכשהו.. השני היה פשוט גרוע.. תחסכו לעצמכם כמה שעות טובות ואל תצפו בו).

ב-2006 יצא בארה"ב הסרט 'מאחורי המסיכה - עלייתו של לסלי ורנון' (Behind The Mask: The Rise Of Leslie Vernon) בבימויו של סקוט גלוסרמן. והסרט הזה, קוראים יקרים, הוא שהביא אותי לכתיבת המאסה הזו. מדובר, באוצר אמיתי. העובדה שהסרט הנ"ל לא הופץ בבתי הקולנוע בארץ היא פשע מחפיר, אבל לשמחתי הרבה הוא מופץ כאן על ידי שני גורמים. הראשון: ספריית הוידאו הטובה בארץ, אנחנו לא עושים פרסומת, לכן רק אציין ששמה מתחיל ב'אוזן', הסרט מופץ בדי וי די אזור 1 ומגיע בלי תרגום לעברית), הגורם הנוסף שמפיץ את הסרט המעולה הזה הם ערוצי הסרטים של הטלוויזיה בלוויין (כך התאפשר לי לצפות בסרט ואפילו מתורגם לעברית).מדובר באחד הסרטים הכי מצחיקים שצפיתי בהם בשנה האחרונה (אחרי ''HOT FUZZ ו'BORAT' ). אז איך מתקשרת קומדיה לכתבה על סרטי אימה ? בקלות. דמיינו שאתם חיים בעולם בו כוכבי הסלאשרים הגדולים קרי, חברינו הטובים מייקל, ג'ייסון ופרדי - באמת מתקיימים. עולם שמכיר את האגדות שמאחורי הדמויות הללו, מעריץ אותן ממרחק מהול באימה עמוקה. זה בדיוק העולם אליו לוקח אותנו 'מאחורי המסיכה' המציג בפנינו את הכוכב הבא, בקרב הסלאשרים - לסלי ורנון ! מדובר בסרט מוקומנטארי בו אנו מתלווים לצוות צילום המכין סרט דוקומנטארי על ורנון ומתעד אותו במהלך ההכנות הקפדניות לקראת מסע הרציחות הקרב ובא. אנו מתוודעים אל אישיותו המסקרנת ועוברים איתו את התהליכים המובילים לבניית האגדה שתהפוך אותו לרוצח הגדול הבא כשבדרך מתחילים להיטשטש להם גבולות המוסר כשהמציצנות של התקשורת לוקחת אותנו עמוק לתוך מסע אפל במטרה להבין את הלך מחשבתו של הרוצח. במהלך הסרט נשחטות כל הפרות הקדושות ונשברים כל החוקים והדפוסים המתקיימים בסלאשרים הגדולים והדבר הזה בדיוק מביא לסיטואציות הזויות במיוחד שמצליחות להצחיק: 'אז למה אתה לא תופס אותם כשהם מתחבאים בארון ?' שואלת במאית הסרט את ורנון. 'השתגעת ? יש לנו קוד אתי ! הארון הוא מקום קדוש, הוא מסמל רחם. כולנו חפים מפשע ברחם' עונה לה ורנון ברצינות תהומית וניגש להכין עוד מלכודת לקורבן הבא... אם אתם מחפשים סרט מצחיק באמת, טוסו לראות את הסרט המצחיק הזה, אני ממליץ עליו בחום. רק קחו בחשבון שהצפייה אינה מומלצת לבעלי עצבים חלשים. בכל זאת, מדובר במחווה לסלאשרים הגדולים (עם רוברט אנגלד בתפקיד אורח).

ונחזור לסיפור האימה האמיתי שלי, אי שם בניו זילנד - עברנו עוד עיקול התהום נמצאת כעת משני צידי הדרך. אין אפשרות לעקוף, אין אפשרות לברוח. 'מה הוא רוצה קיבינימט ??' צועק אלון. אלוהים יודע על מי, בזמן שהרכב החדש ממשיך להגביר מהירות ולצפור, הוא ממש צמוד אלינו. אלון מבחין לפתע בשלט שמוריד לכולנו אבן מהלב - מסלול עקיפה לפניך. כעבור שתי דקות שנראות כמו נצח, נגלה לפנינו מסלול העקיפה, אלון סוטה אל משטח העצירה ובחריקת בלמים פראית עוצר את המיני וואן. הרכב החדש, טנדר, כך מסתבר לנו, עוצר גם הוא בחריקת בלמים עצבנית כשחלקו האחורי נמצא עכשיו מולנו. זרקור אישי מאיר ישירות עלינו. אנחנו מגלים 2 גברים חמושים ברובי ציד שעומדים ומביטים בנו מטווח אפס. אלון בוהה בי, אני בוהה בו חזרה, שי מתקפל במושב האחורי ועושה את עצמו נרדם.אחד הגברים החמושים, יורד מהטנדר וניגש לחלון המיני ואן. אני בוהה באלון, אלון בוהה בי חזרה. שנינו בוהים באדם החמוש. 'תגידו, הוא שואל, במבטא קיווי כבד ומשעשע, ראיתם כאן במקרה חזירי בר ? אני והחבר'ה שלי מנסים לצוד אותם כבר כמה שעות, הם נמשכים בדרך כלל לפנסים של רכבים כמו שלכם, פשוט, לא עוברים כאן הרבה רכבים בדרך כלל...' מיותר לציין שבעשר השניות שחלפו, מהרגע שהבחור ניגש לחלון ועד לרגע שבו הוא דיבר, כבר הספקתי לדמיין את כל חיי, כולל הכיתוב על המצבה ? לאחר שהקיווי החביב נענה בשלילה, אחרי שהודינו לו מקרב לב על ההזמנה לארוחת ערב איתו ועם חבריו הציידים ואחרי שכולנו צחקנו מהתקרית הזו שמביאה ישראלים לחוצים, להסיק באופן מיידי מסקנות חפוזות הנוגעות לביטחונם האישי, המשכנו הלאה בנסיעה, יודעים שיש לנו סיפור אחד משעשע לספר לנכדים בעתיד.עמוד ה-IMDB לסרט 'ליל המסיכות' (1978) - http://www.imdb.com/title/tt0077651עמוד ה-IMDB לסרט החדש בסדרת 'ליל המסיכות' (2007) - http://www.imdb.com/title/tt0373883עמוד ה-IMDB לסרט 'יום שישי ה-13' (1980) - http://www.imdb.com/title/tt0080761עמוד ה-IMDB לסרט 'סיוט ברחוב אלם' (1984) - http://www.imdb.com/title/tt0087800עמוד ה-IMDB לסרט 'מאחורי המסיכה' (2006) - http://www.imdb.com/title/tt0437857טריילר ל'מאחורי המסיכה' - http://-trailers.blogspot.com/2006/12/behind-maskthe-rise-of-leslie-vernon.html

תגובות

  • וואלה סרט טוב

    האיש מאחורי המסכה.....אבל המקור הוא-http://www.imdb.com/title/tt0103905/

    בן רדרס, 18-09-2007 08:00

  • לא לגמרי בטוח ש'איש נשך כלב' הוא המקור

    אבל אני בהחלט מסכים שיש דמיון ברעיון שעומד מאחורי שני הסרטים הללו.. אני עדיין חולק את הכבוד הראוי לאמריקאים שהביאו אלינו את הסלאשרים הגדולים שציינתי בתחילת הכתבה. במקרה של 'מאחורי המסיכה' לעומת 'איש נשך כלב' אני נוטה לחשוב שמדובר אולי במקרה בו מוחות גדולים פשוט חשבו על רעיון זהה.. ולמרות שאני חובב גדול של קולנוע זר באופן כללי ואפילו לאור העובדה ש'איש נשך כלב' בהחלט סרט טוב, עדיין יש לי בעיה מסוימת עם קולנוע בלגי...

    ליאור שינברגר, 19-09-2007 12:26

  • יש לך בעיה אם קולנוע בלגי?

    למה? איש הורג כלב זה סרט ענק...האמת אני לא מכיר יותר מדי קולנוע בלגי.....אההה ועוד המלצה חמה-BUMFIGHTS2-BUMLIFE סרט אמיתי ומגניב.

    בן, 20-09-2007 03:34

  • קולנוע בלגי הוא לא התגלמות השלמות.. אבל אני מאמין שהבעיה

    נעוצה בבלגים ולא בקולנוע.. זאת אומרת, בחייאת, כמה עוד עמים אתה מכיר שהסמל הלאומי שלהם הוא ילד משתין ?

    ליאור, 24-09-2007 07:46