מגזין

אחד כוכב שחור ועשרים אלבומי השנה של קול הקמפוס

הנה אנחנו נפרדים מ-2016, אז אחרי שהצבעתם והשפעתם הכל מאחורינו: קבלו את רשימת אלבומי השנה של מאזיני קול הקמפוס, והאזינו למשדר הסיכום החגיגי

מאת אורטל ניצחון. 30-12-2016

תגיות: אלבומי השנה, סיכום שנה, David Bowie, מצעד, אלבום השנה, דייויד בואי, Top 20, 2016, Blackstar

 

שנת 2016 עברה ותמה לה, אותה 2016 שדחפה אותנו להרגיש אי אילו רגשות, גרמה לנו לרצות לצעוק לשמיים "למה?? למה??" ומצד שני להגביר את הווליום באוזניות ולהשתגע מעוד אלבום מעולה שיצאו אחד אחרי השני. הרבה היפ-הופ, כמה קאמבקים, אלבומים שחיכינו להם בקוצר רוח, כאלה שהביעו מחאה וגם אלה שהעיפו לנו את המוח.

נכון, חווינו אובדנים והשנה הייתה מלאה בהרבה כאבי לב ואמנים גדולים וחשובים שהלכו ועזבו אותנו ושרפו לנו עד כדי כאב שצבט לנו בלב, אבל במבט לאחור ניתן רק לומר כי בעצם זו הייתה שנה מופלאה, עם כמות עצומה של מוזיקה חדשה מעולה ומבחר עצום של סגנונות שבעטו ונתנו לנו עוד נחמה. 

היו גם את אלה שכמעט ונכנסו לרשימה אך היו רחוקים פסיעה אחת מעשרים הגדולים, כמו מיצקי שפרצה השנה, צ'ארלס בראדלי ודה לה סול, אבל היו בעיקר אלה שאתם, מאזיני ומאזינות קול הקמפוס, בחרתם כאלבומי השנה, ואתמול התכנסנו באולפן למשדר הסיכום החגיגי המסורתי שלנו - שלוש שעות עם האלבומים הכי טובים של השנה המתוקה חמוצה הזו. אתם יכולים להאזין למשדר הסיכום שהגישו עדי נוי, ניר חסון, ברק הלר-חיון ועדי נוי, ו/או להמשיך לגולל למטה עם העכבר כי הכל כאן - הנה 20 אלבומי השנה שלכם:

 

20. Chance The Rapper - Coloring Book 

אל המקום ה-20 הגיע לו הראפר משיקגו שהוציא השנה מיקסטייפ לו חיכינו מאז הריליס הקודם Acid Rap. כבר בשמיעה ראשונה ניתן לזהות השפעות של ג'אז, גוספל וגם כמה נגיעות של סול ופופ - אותם שאב צ'אנס משלל האומנים הרבים המתארחים, ויצר אלבום מלא השראה ואופטימיות מדבקת, מה שהביא אותו להיות הנציג הראשון של ההיפ-הופ ברשימה הזאת.

 

19. Daughter - Not to Disappear 

הטריו הלונדוני שב השנה אלינו עם אלבום שני לאחר הצלחתו של אלבום הבכורה שלהם ''If You Leave' שיצא ב2013. בוגר יותר, אפל יותר, מלנכולי לרוב ומפתיע לא פחות, עם לחנים כואבים ורגשיים שמתהלכים בין כאב צרוף ואכזבה שורפת לאופטימיות ושלווה פנימית. אתם מיקמתם אותם במקום ה-19 במצעד.

 

 

18. Angel Olsen - My Woman

במקום ה-18 במצעד אפשר למצוא את יוצרת הפולק-רוק שגנבה את ליבנו, באלבום חדש שבו כל תו שלה חושף סיפור על געגוע, כמיהה והתאוששות, ובכך מציגה לנו את זווית ראייתה על אהבה -  כמבוך שאין ממנו יציאה, אלא רק דרך התבוננות פנימה, כפי שהיא חושפת לנו באלבום.

 


 17. ANOHNI - Hopelessness

פעם הכרתם אותה כאנת'וני הוגרטי מאנת'וני והג'ונסונס, ועם שם חדש וזהות חדשה היא יצאה השנה באלבום סולו ראשון תחת השם הזה ובו היא חושפת אותנו לאמת מרה ולכאב שהיא חווה באמריקה ובפנטזיות השקריות של הוליווד בקול חודר ומהפנט יחד. אנוני גורמת לנו להיכנס אל תוך ראשה ואל מחשבותיה, וכל ביט בו פועם בלב כשהיא משתפת אותנו בכל החוויות והדעות שלה. אתם שמרתם לה את המקום ה-17.

 


 16. Woods - City Sun Eater In The River Of Light

למקום ה-16 הגיע לו האלבום התשיעי של הרכב הפולק-רוק הפסיכדלי האמריקני. הלחנים סוחפים, ויחד עם טקסטים הדנים במצבו העגום של העולם בו אנו נמצאים, הם מצליחים להכניס אותנו לאווירה אופטימית, מלאה באפשרויות, שמובילה אותם שלב אחד קדימה ומוציא מהם אסופה של שירים מדהימים.

 


 15.Ray LaMontagne - Ouroboros 

המקום ה-15 שייך לסינגר-סוגרייטר האמריקני שהוציא השנה אלבום שישי, הפעם בהפקתו של ג'ים ג'יימס, הזולג למחוזות הפסיכדליה, הרוק והבלוז, ונותן לו גוון רענן ומחוספס גם יחד שמבדיל אותו מהפולק הפשוט אליו היינו רגילים באלבומיו הקודמים. נועז יותר, אפל ומיסתורי, ובו מצליח למונטיין למתוח את קצה גבול היכולת של קולו האדיר, ומציג בפנינו אומן ורסטילי שלא מנסה לרצות אף אחד.

 


 14. Badbadnotgood - IV 

הרכב הג'אז היפ-הופ הקנדי באלבום רביעי, הגיע השנה למקום ה-14 בבחירות שלכם. עם ניחוח אלקטרוני בו הם מנסים דברים חדשים ובוגרים יותר, ומשתפים פעולה עם קולין סטטסון, סם הרינג ומיק ג'נקינס, ובעזרתו של לילנד וויטי, החבר הרביעי שהצטרף באלבום הנוכחי, הם הפכו להרכב משוחרר יותר וגמיש יותר מבעבר.

 

 

 13. Moderat - III

את מקום בר המצווה קיבל הטריו האלקטרוני שמורכב מאפאראט (סאשה רינג) והצמד מודסלקטור, אשר נפגשים לאלבום שלישי הסוגר את הטרילוגיה שלהם יחד, בו הם לוקחים את האלקטרוניקה האפלה שלהם צעד קדימה ומממלאים את אווירת הסול-אלקטרונית שלהם לחוויה בה אפשר לעצום עיניים ולברוח למקום טוב יותר.

 

 

 12. The Last Shadow Puppets - Everything You've Come To Expect

המקום ה-12 שייך לאלכס טרנר ומיילס קיין שחברו יחד לאלבום שני אחרי שמונה שנים, ובו הם מרחיבים את הסגנון שלהם ושוב מוציאים אסופה של שירים מעולים, מה שגורם לנו לרצות לבקש מהם שהאלבום הבא לא ייקח שמונה שנים, כי אצל טרנר כשזה טוב - זה כנראה מעולה.

 

 

 11. PJ Harvey - The Hope Six Demolition Project

אל המקום ה-11 הגיעה יוצרת הפולק-רוק הבריטית באלבום תשיעי המושפע כולו מרצונה הטהור לעורר את העניין החברתי ולא מפחדת להתערב במצב הפוליטי בעזרת מילים פשוטות ובאירועים שהיא מתארת באלבום שחוותה במסעיה בקוסובו, אפגניסטן ווושינגטון. מלאה בעוצמה ואמירות חשובות היא מערערת את המצב הקיים ומוכיחה שאי אפשר לדעת מה יהיה באלבום הבא.

 

 

 10. Michael Kiwanuka - Love & Hate

אלבומו השני של היוצר מוכשר מלונדון, שהופק על ידי דיינג'ר מאוס, מלא בסול ופולק משנות ה-60 וה-70, ואיתו אתם בחרתם לפתוח לנו את עשרת הגדולים. רווי ברגשות אותם מפזר קיוואנוקה לאורך כל האלבום ומשאיר לנו טעם מלנכולי, עצב תהומי וחיפוש שלווה פנימית, בזמן שהוא נוגע בכל הנקודות הכואבות לו לאורך האלבום בפשטות, עוצמות ואופטימיות שדורש יחס והאזנה קשובה, ומשאיר אותנו מלאי נחמה ורגיעה מחשבתית עם קול ייחודי וסוחף מההתחלה ועד הסוף. 

 


 9.The Avalanches - Wildflower 

במקום התשיעי מיקמתם את האלבום השני להרכב האגדי מאוסטרליה, שהגיע אחרי 16 שנה של ציפייה מאז אלבום הבכורה המופתי שלהם. אלבום קאמבק בו הצליחו גם השנה לחזור ולהישאר עדכניים עם פסיכדליה, פחות היפ-הופ ועם הסימפולים הרבים ששזורים לאורך כולו, הוא בעצם אחד הדברים הכי כיפיים וקסומים שיצאו השנה.

 


 8. Bon Iver - 22, A Million

נסיך הדמעות ג'סטין ורנון באלבום שלישי שכל כך הרבה אנשים חיכו לו כל כך הרבה זמן, הגיע למצעד במקום השמיני. בון איבר חזר השנה עם מלודיות נוגעות ועגמומיות, ושוב הוא מוצא יופי גם בדברים כאובים, שואב את מי שלוחץ פליי כבר מהרגע הראשון - ואת מי שאהב אותו עוד קודם זה בטח לא אכזב.

 


 7. James Blake - The Colour In Anything

למקום השביעי בחרתם את האלבום השלישי של המפיק והיוצר האנגלי, הכולל גם שיתוף פעולה עם בן איבר, בו הוא חוקר ומתנסה בכובעיו הרבים; פסנתרן, אלקטרוני, סול ו-R'n'B שמכל אחד יש טעימה באלבום, יחד עם לחנים כואבים וקול ללא גבולות, מציג לנו בלייק אדם שברירי ואינטימי שמפיל לסתות בקטעים מסוימים ומלטף וכיפי בחלקו האחר, גרם לכם למקם אותו במקום השביעי, מורכב ומלוטש מתמיד. 

 


 6. Frank Ocean - Blonde

 פרנק אושן הוציא השנה סוף סוף את האלבום שחיכינו לו מאז Channel Orange, יום לאחר שחרור אלבומו הויזואלי -Endless, וחושף בפנינו R'n'B עמוק, מחשבות ורעיונות וקסם צרוף. הוא מצליח לצאת מעבר למשבצת הרגילה שלו וליצור סאונד משלו. הוא מוצא בפשטות, רעננות, עדינות, רגישות וכעס, ובקולו הייחודי והבוגר את כוחו של האלבום המופלא הזה. עם אנרגיה אדירה הפקה נועזת אתם מיקמתם אותו במקום השישי.

 

 

 

 5. Nick Cave & The Bad Seeds - Skeleton Tree

את החמישייה הפותחת בחרתם להתחיל עם ניק קייב והזרעים הרעים שלו שעדיין כאן. בעקבות מות בנו בן ה-15 בתאונת דרכים, שהתרחשה בזמן שעבד על האלבום, קיבלנו את אחד האלבומים הכי אפלים שלו, שאת תהליך עשייתו תיעד בסרט דוקומנטרי. עם לחנים כנים ודוקרים, תיאורים וחוויות של אובדן תהומי וכאב חודר, שכבר מהשיר הראשון אנחנו נזרקים חזרה לחוויות האישיות שלנו כשאיבדנו מישהו אהוב ונזכרים בתהליך שלקח לנו להתאושש ממנו. קייב משחרר את כל הרגשות וכל התחושות הפנימיות האפלות ומלאות האהבה והגעגוע שאופפות את המחשבה והלב של אבא שאיבד בן הממשיך ליצור עם כאב קשה מנשוא, ומספק לנו אחד האלבומים הכי יפים ואמיתיים שיצאו השנה.   

 


 4. A Tribe Called Quest - We Got It From Here... Thank You 4 Your Service 

18 שנה אחרי אלבומם האחרון, ולאחר מותו של פייף במרץ השנה לפני צאתו של האלבום, הטרייב חזרו עם אלבום פרידה בהפתעה, ורסטילי וסוגר מעגל, חמושים בהופעות אורח של קנדריק למר, אנדרסון פאק, אלטון ג'ון, אנדרה 3000 ועוד שלל תותחים אחרים, סימפולים שגורמים לראש להתעורר ורוחו של פייף שמורגשת באלבום כולו, הטרייב מצליחים להישאר מפתיעים, רלוונטים ועדכניים מעל כל שאר הרכבי ההיפ-הופ הצעירים יותר. אלבום פוליטי-חברתי וכיפי בו זמנית שלא בורח לגבולות הטפת המוסר ולקיטשיות אלא נשארים חשובים, מרעננים ומראים לכל השאר איך עושים את זה נכון. 

 


3. Anderson Paak - Malibu

הסינגר-סונגרייטר והמפיק מהחוף המערבי הוציא השנה אלבום סולו, בנוסף לפרויקט השני שלו Nxworries שגם טיפח השנה, מלא בהשפעות של רוק, גוספל, היפ-הופ, ג'אז ופאנק לצד קולו המחוספס, הקולי והלא מתאמץ, ושיתופי פעולה עם BJ the Chicago Kid, The Free Nationals, The Game, Rapsody, ו- Schoolboy Q. הוא מתהלך בקלילות בין שירי האלבום המלודיים לקצביים יותר - על התפר בין היפ-הופ ו-R'n'B גרובי, לצד קטעי פאנק וג'אז מפתים שנותנים לו עומק ותחכום, בווייב של ג'יימס בראון, ונותן משמעות חדשה לגרוב מלא נשמה, שכולם יחד משתלבים לכדי יצירה אחת מופלאה, שאתם בחרתם להציב במקום השלישי לשנת 2016.

 


2. Radiohead - A Moon Shaped Pool

אל המקום השני הגיע לו האלבום התשיעי והמצופה להרכב הוותיק בהנהגתו של טום יורק. רדיוהד יצאו השנה עם אלבום חדש שמצליח שוב לעורר בנו רגש בתוך הלב הקר שלנו ומכניסים אותנו אל תוך ראשו המרתק והכובש של יורק, הנע מעבר לציניות ולקלישאות היומיומיות אל תוך האמת הפשוטה, התהיות והמחשבות הפנימיות שלו. האלבום זורק אותנו בין חלומות לסיוטים, מטראומה לחוויה חוץ גופית, אל תוך מבוך מורבידי של סימנים חסרי בהירות, מטראומה לחוויה חוץ גופית.

 אחד עשר שירים באלבום, שמצליח לגעת כבר מהשיר הראשון. אנו חווים מסע מכשף הכולל רגעים מרטיטים, עצימת עיניים וצלילה לתוך הלב והזיכרונות שלנו, דמעות שזולגות וכינורות שמעיפים את המחשבה לכל מיני כיוונים ורגעים אחרים בחיים, כשבסופו, אנחנו רק רוצים ללחוץ פליי שוב מההתחלה. זה היה קרוב, והקרב היה צמוד לכל אורך הדרך, אבל השנה רדיוהד יאלצו להסתפק במקום השני.

 


1David Bowie - Blackstar

והנה הוא - אלבום השנה שלכם - האגדה, הפנומן, הגדול מכולם עם האלבום ה-25 והאחרון שלו. בואי שחרר בתחילת השנה, יומיים לפני שהלך לעולמו, את אלבום הפרידה שלו. אלבום שתופס אותנו חזק כשהמילים נפגשות עם ההקשר המצמרר של המוות שלו, בו הוא לקח את התזמון והכתיבה הציורית ושיתף את העולם כשהוא נפרד מהעולם ומהחיים בכלל, עם כל המורשת האדירה שהשאיר אחריו. את האלבום הוא הקליט בזמן השלבים האחרונים של המחלה, כך שעד הרגע האחרון הוא התמסר למוזיקה ולרצון להיפרד בדרך הכי טובה שהכיר ומשאיר אותו צעד אחד לפני כולם, כמו תמיד.  

כמה רגעים לפני שעזב אותנו, קיבלנו בואי חדש עם הרכב חדש ושירים עם מבנה מורכב וסאונד ששורט את הלב. יהיה קשה להשוות אותו ליצירות המופת של בואי מתחילת שנות השבעים, וגם לנסיונות הבלתי פוסקות להמציא את המוזיקה מחדש בסוף העשור הזה ובעשורים שאחריו, אבל אין ספק שזהו האלבום הטוב ביותר שלו מזה שנים רבות, ואתם בחרתם בו כאלבום השנה שלכם לשנת 2016.

 


 

>> האזינו למשדר הסיכום החגיגי

 

תגובות