מגזין

חשופים

בפעם השביעית יצא לדרך פסטיבל החשיפה הבינלאומית למוזיקה מקומית. ברי כהן היה שם וצפה בהופעות של קותימאן, Crunch 22, עדי אולמנסקי, OSOG ו-Aperco

מאת ברי כהן. 28-11-2016

תגיות: Kutiman, עדי אולמנסקי, קותימאן, OSOG, CRuNCH 22, Aperco, tune in, הופעות חיות, הופעה, סיקור הופעה

 

צילום: סתיו צורצילום: סתיו צור

מאז שנת 2010 מתקיים בכל שנה פסטיבל חשיפה בינלאומית למוזיקה מקומית ביוזמת מוסד המוזיקה הותיק "הצוללת הצהובה" ובשיתוף משרד החוץ המביא נציגי חברות תקליטים והפקות פסטיבלים מכל רחבי הגלובוס. השנה, בפעם השביעית שהפסטיבל מתקיים, נפרסות ההופעות על פני שבועיים בחלוקה לקטגוריות "ג'אז ומוזיקת עולם" שהחל בשבוע שעבר ו-"רוק ואינדי" שנפתח באופן רשמי בסוף השבוע האחרון

אז אחרי הנאומים, הצגת אורחי הכבוד מחו''ל והמתאבנים הגיע הזמן לתת למוזיקאים לעשות את שלהם. הראשונים לפתוח את הערב הם "קותימאן אורקסטרה", הרכב נגני העל בניצוחו של אופיר קותיאל אשר התחילו את הופעתם עם קטע אפרוביט חדש מרפרטואר מופעיו בחודשים האחרונים. האיכויות וצבעוניות המוזיקאים באורקסטרה גלויות לעין ולאוזני הקהל. קותימאן מנצח על ההרמוניה פרי יצירתו ונותן במה לסולואים ולהתבטאות הנגנים ביד חופשית. בהמשך הערב הם חיברו בין שני קטעי התקליט "Cheetah Guava- Space Casava" בהם צללו למחזות האפרו-פסיכדליה וסיימו עם קטע חדש נוסף וגרובי. זה לא סוד שהשנה החולפת הייתה שנת מפתח לקותימאן במיוחד בעקבות הסרט "Princess Shaw", שנה בה חדר לתודעה רחבה יותר בארץ ובחו''ל, אך עם זאת הוא בחר דווקא לבצע את המוזיקה שעוטפת אותו עכשיו, יצירתו העדכנית ביותר, גם אם הפחות צפויה. בעיני מהלך כזה הוא אמירה אמיתית וחזקה של "זה אנחנו, וזה מה שאנחנו עושים" מבלי לשים דגש על מחשבות כמו האם הנציגים הזרים יאהבו את הוויב החדש או לא.

 

צילום: סתיו צורצילום: סתיו צור

לאחר הפסקה של עשר דקות עלתה הבאה בתור, עדי אולמנסקי, על רקע שלט מואר עם שמה באנגלית ואווירה "טראפ\היפ-הופית", שנוצרה ע''י הביטים שנוגנו ממחשבים ניידים ומכונות תופים אלקטרוניות. עדי פתחה עם השיר "Pink pillz" המזוהה איתה מתחנות הרדיו הפופולריות והמשיכה עם עוד מספר משיריה, ואף קאבר ללהיט של I cant feel my face" The Weekend". על פניו הקהל הצעיר יותר נהנה מההופעה ופיזז על הרחבה אך חלק גדול מהנציגים הזרים העדיפו ללכת ולקשקש האחד עם השני במרפסת המועדון.

אין ספק שאת ההצגה הערב גנבו ובגדול הרכב הפולק רוק הצעיר והשונה בנוף המקומי "OSOG". את שירתם של אנשי החווה ושדות הכותנה שמעו כולם היטב כאשר ניגן ההרכב את "Medicine" מתוך אלבומם הראשון והמשיך לניגון היצירה הרומנטית "Wanted" מתוך אלבומם השני שיצא ממש לאחרונה. אי אפשר שלא לשים לב להופעתם החיצונית של נגני ההרכב, להתאמה המושלמת בנגינה, בקולות הרקע ואף בתנועות גופם - כל אלה יצרו חוויה קונספטואלית שהייתה לחלק מהחגיגה שגעשה הן על הבמה והן ברחבת המועדון. סולן הלהקה, אביטל תמיר, סולנה לשעבר של ענקית המטאל "בצפר" אימץ לעצמו דמות כה שונה ומיוחדת ומביא איכויות קוליות וכריזמה בימתית שלא פוסחת על אף אדם, אם ביצירות ההרכב ואם בשיח הרהוט בשפה האנגלית עם הקהל. "OSOG" פיצחו את השיטה לפולק לא סטנדרטי שנותן בראש, והכל באמצעות כלים אקוסטיים-מוגברים והרבה הרבה מיתרים.

 

צילום: סתיו צורצילום: סתיו צור

"Crunch 22" הרכב הגרוב-פסיכדלי המורכב מדי.ג'יי, מתופף וקלידן, עלו לקראת סוף הערב לבמת הצוללת ולקחו אותנו לתוך מסע קראנצ'י במיוחד העשוי חומרים חדשים וישנים. ההרכב אמנם מצומצם ומינימליסטי אך מעביר חוויה על-חושית על בסיס מקצבי גרוב חזקים, קלידים המתורגמים לחלליות ומשחקי סימפולים מתוך תקליטי הויניל יחד עם וידיאו-ארט על גבי כדורים נתלים, קירות הבמה ועל פני חברי ההרכב. אלה המכירים את קראנץ' רקדו בכל הכוח ושיתפו פעולה עם משחקי הסקראץ' של הדיג'יי ארז טודרס (בתמונה הראשית של הכתבה), בעוד שאר הקהל נראה מעט מהופנט ומופתע. בסיום הנאמבר חזר הדופק לקצב הנורמלי והתחלנו לעכל את היצירה האקספרימנטלית הזאת, זה מה שקורה שמשחקים ב"אליס בארץ הפלאות".

אחרונים וסוגרי הערב היו להקת "Aperco" אשר הוציאו אלבום בכורה בשם "The Battle" בשנה החולפת והופיעו במיטב מועדוני ארצנו, מספר תחנות רדיו, ואף חיממו את ענקית הרוק "Deep Purple" בהופעתם בישראל. "Aperco" מנגנים פרוגרסיב-רוק ואהדתם בקרב חובבי הז'אנר שנויה במחלוקת מכיוון וחומריהם לעתים דומים מדי ליצירות ההשראה שלהם, כך למשל הקטע איתו פתחו היה נשמע לאוזניי יותר מדי דומה ליצירה של להקת "Camel", והקטע השלישי אשר ניגנו היה מאוד "פינק-פלוידי" של סוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז.

מאירועי החשיפה הקודמים צמחו שת''פים בינלאומיים בהם אמנים ישראלים יצאו לטורים בארצות רחוקות, הופיעו בפסטיבלים שונים ומשונים ובמקרים אחרים אפילו הקליטו והפיצו אלבומים בחברות תקליטים זרות. פסטיבל שכזה וערב הפתיחה במיוחד צריך לייצג את מיטב היצירה המקומית אך העלה תהייה האם נעשו הבחירות הנכונות ביותר או שלא. מה שבטוח הוא שמקוריות היא שם המשחק ואיכות היא לא מילה גסה.

 

תגובות