מגזין

עזרה בציון

אמן האינדי עזרא פורמן הגיע להופעה אחת בישראל חמוש בחצאית וכיפה והצליח להוריד את הקהל על הברכיים. אופיר בלום היה שם והוא כבר מחכה לעונה השנייה

מאת אופיר בלום. 24-06-2016

תגיות: הופעה חיה, הופעה, ביקורת, Ezra Furman, ביקורת הופעה, עזרא פורמן

 

צילום: רון כהןצילום: רון כהן

שלוש-ארבע דקות לתוך ההופעה קלטתי את מה ההופעה של עזרא פורמן הזכירה לי. את הסדרה "וייניל", לניגוד ולחיוב. בניגוד לסדרה שהייתה מאוד מושקעת אבל מאכזבת עד כדי ביטול אחרי עונה אחת, עזרא נתן את כל מה שיש לו והשאיר את כל כולו על רצפת ה"בארבי". בדומה ל"ווייניל", עזרא פורמן נתן שואו שהוא כולו מחווה לגלאם, רוק'אנ'רול והרואין שיק. ורק למקרה שלא הייתי ברור אז אני לא מצפה לעונה שנייה של ווייניל, אני מאוד רוצה לראות את פורמן שוב אחרי שראיתי אותו בפעם הראשונה.

המקרה של פורמן קצת מורכב יותר מגלאם קלאסי. זה, ובכן, גלאם יהודי קלאסי. פורמן הוא יהודי אורתודקסי וקוויר. קונספט מרתק לצפייה בהופעה כמעט כמו שהוא קשה לעיכול. המשמעות הייתה שעל הבמה עלה בחור עם שיער כחול, לבוש בחצאית, גרביונים ו..כיפה. למרות שאחד הרגעים היותר טובים של הערב היה שפורמן אמר ש"תמיד הרגשתי מנודה כי אני יהודי וקוויר. אבל המקום הזה כל כך יהודי וגיי". בסופו של דבר לחלק הראשון משתי הזוויות האלה שמרכיבות את פורמן רק הראשונה באה באמת ליידי ביטוי במוזיקה. לא ממש ציפיתי לרוק'נ'רול חסידי וגם לא קיבלתי אותו. מה שקיבלתי הייתה הופעה מלאת אנרגיות שבאה בקונטרסט למה שקרה בזמן שפורמן לא שר.

צילום: רון כהןצילום: רון כהן

בזמן שהוא לא שר, הוא דיבר. וכשהוא דיבר היית צריך להקשיב ממש ממש טוב וששאר הקהל יהיה ממש בשקט כי עזרא, מסתבר, אוהב לדבר ממש בלחש. הדיבור החלוש שלו בין השירים היה מלא אהבה, כאב וביישנות. עד כדי כך שכשהציג את אחד השירים החדשים שהופיע איתם, Little Peace of Trash, הוא ציין שהוא "לא בטוח שהוא כל כך טוב". עד סוף השיר כל הקהל היה באטרף מהשיר, בייחוד מקטע הסקסופון המטורף שבו. זה לא מנע מפורמן לשאול את הקהל (ואת עצמו תוך כדי) למה אנשים בכלל עוקבים אחריו ואחרי המוזיקה שלו ואחרי רוק'נ'רול בכלל.

השיר שעזרא פתח איתו את ההופעה, Teddy I Am Ready, נשמע לי ממש כמו  Vicious של לו ריד, והשיר שאיתו הוא עלה להדרן (שלפניו הוא שאל את הקהל בביישנות אם הם באמת רוצים שהוא עוד ישיר) היה קאבר ל-Heroine של וולווט אנדרגראונד, שלמרבה הצער רוב האנשים בקהל לא הכירו, והיווה עוד אינדיקציה לחומרים מהם הוא מושפע. בין לבין הוא הוריד את כל הקהל לברכיים. אני מתכוון מילולית, בשיר האחרון הוא הוריד את הקהל לברכיים ואז אמר להם שההרגשה הזאת, הלחץ הזה שבו שהחומצות שריר שלך אומרות לגוף שאתה ממש ממש ממש צריך לקום עכשיו בזמן שאתה מתכופף, זה הגוף שלך אומר לשם זין על הכל. רוק'נ'רול ואנטי ממסדיות דרך תרגילי כושר, לא בדיוק מה שהיית מצפה, אבל מי יודע, אולי אם סקורסזה היה מסיים ככה את וויניל היינו יודעים מה עלה בגורל הנסטי ביטס.

אחרי ההופעה, כשהוא יצא לקהל, עזרא נראה עדיין מלא אנרגיה ודיי מופתע מתשומת הלב. מה שרק הדגיש את הקונטרסט בין מה שקורה כשהוא שר לבין מה קורה שהוא מדבר. האמת היא באמצע ועזרא הוא איפהשהו בין הפרסונה לבין האיש שממש אהב לדבר עם הקהל אחרי ההופעה. אם להיות כנה, את פורמן לא הכרתי ממש לפני ההופעה הזאת. עכשיו? עכשיו אני רוצה עונה שנייה שלו.

 

תגובות