מגזין

לשיר ללא מודעות עצמית

כמה פעמים קרה לכם שחשבתם שאתם טובים במשהו והתברר לכם שאתם ממש גרועים בו? רודי קיסלר צפה בסרט "פלורנס פוסטר ג'נקינס" וחזר עם שאלות על אמנות, חוסר מודעות ומקומה של אמת

מאת רודי קיסלר. 26-05-2016

תגיות: סרט, קולנוע, ביקורת סרט, מריל סטריפ, סימון הלברג, יו גראנט, Florence Foster Jenkins, פלורנס פוסטר ג'נקינס

 

כמה פעמים קרה לכם שחשבתם שאתם טובים במשהו והתברר לכם שאתם ממש גרועים בו? אם זה לא קרה לכם אז אולי הייתה לכם הזדמנות להיתקל במישהו כזה ולומר מאחורי גבו "הוא ממש גרוע בזה". אני יכול לחשוב על שלב האודישנים של כוכב נולד ככזה, אליו מגיעים המון אנשים שבטוחים ביכולתם לשיר עד שהם מקבלים את סטירת הלחי של חייהם כאשר זמרים מקצועיים אומרים להם שהם פשוט גרועים.

עכשיו תארו לכם מישהי שממש לא יודעת לשיר, חושבת שהיא שרה נפלא, אבל יש לה דבר שאין למתמודדים בכוכב נולד, כסף, הרבה כסף, בתוספת חוש נדבני. זהו סיפורה של פלורנס פוסטר ג'נקינס, שעובד לסרט בכיכובה של מריל סטריפ המצחיקה עד מאוד, שמשחקת נדבנית ניו-יורקית שבטוחה שהיא זמרת מלידה אך למעשה היא חסרת חוש מלודי וקצבי.

מלבד יכולות השירה העלובות של פלורנס, הבעיה החמורה יותר שלה היא שאין לה מי שיגיד לה שהיא גרועה. פלורנס, בת יחידה למשפחה מבוססת מאוד, הייתה אחת מן הנשים החזקות בסצנת המוזיקה של ניו-יורק בשנות הארבעים, בעיקר בזכות ירושה שמנה שאביה השאיר לה. היא ראתה את המוזיקה כדבר הכרחי לקיום האנושי ופיזרה כספים על מנת שמנצחים ומלחינים יוכלו ליצור מוזיקה. במובן מסוים היא היתה פטרונית של מוזיקאים בשנים הקשות של אמריקה בזמן מלחמת העולם השנייה. חדוות המוזיקה הייתה מה שאולי גם גרם לה לשרוד את מחלת העגבת למעלה מחמישים שנים.

אבל מה קורה שאישה עשירה מאוד מחליטה שהיא לא מסתפקת בנדבנות והאזנה למוזיקה ומחליטה לשיר בעצמה ללא מודעות לכך שהיא פשוט גרועה? מה עושים במקרה כזה? במקרה של פלורנס עמד לרשותה צוות של איש אחד (יו גראנט) ששמר עליה מפני הביקורות הרעות ובעיקר מן האמת, שוב על ידי שימוש בכסף שהיא שילמה לו. וכך פלורנס חייה לה בעולם פנטזיונרי בו היא זמרת סופרן מהוללת שהגיעה להופיע בקרנגי הול, הקרם דה לה קרם של אולמות ההופעות החיות, שמומן פעמים רבות על ידי לא אחרת מפלורנס עצמה. כל זאת עד לביקורת כנה וקטלנית שאולי, כפי שהסרט מרמז, הרגה אותה.

סרטו של סטיבן פרירס הבריטי הוותיק (פילומנה, יחסים מסוכנים) לקח את סיפורה יוצא הדופן של פלורנס ובאמצעותו שאל שאלות על טיבה של אמנות, חוסר מודעות ומקומה של אמת. הוא עשה זאת בצורה כיפית ומצחיקה בעזרתם של צי שחקנים מצוין שכולל מלבד אלו המוזכרים למעלה גם את סימון הלברג המצחיק והאנושי (המפץ הגדול), נינה אריאנדה ורבקה פרגוסון.

 

 

תגובות