מגזין

קבלו אותם - 20 אלבומי השנה של קול הקמפוס

בשבועות האחרונים בחרתם, דירגתם, הצבעתם והשפעתם, והנה אנחנו נפרדים מ-2015 - קבלו את רשימת אלבומי השנה של מאזיני קול הקמפוס, והאזינו למשדר הסיכום החגיגי

מאת אורטל ניצחון, רתם שרעבי. 01-01-2016

תגיות: סיכום שנה, מצעד, אלבום השנה, Top 20, 2015, Tame Imapala

 

שנת 2015 חלפה לה מלאה בכל טוב, ובשבועות האחרונים שלה בילו שדרני ועורכי קול הקמפוס בוויכוחים ודיונים, ובסופו של דבר צימצמו את הרשימה האינסופית של האלבומים שיצאו השנה ל-60 אלבומים שעברו לבחירת המאזינים. לאחר מכן הגיע תורכם, ואחרי שהצבעתם והשפעתם השארתם אותנו עם 20 הגדולים 2015.

אז היו כמה וכמה אלבומים חשובים שנשארו בחוץ, ונציין את אלה שהיו במרחק פסע מכניסה ל-20 הגדולים, כמו קורט וייל שהוציא השנה את אלבום הסולו השישי שלו שהספיק רק למקום ה-21, וגם הזוכה הטרי של פרס המרקיורי, בנג'מין קלמנטיין, נשאר מחוץ לרשימה עם אלבום הבכורה שלו, וכמוהו גם יות' לאגון, סאן לקס, פונד, צ'לסי וולף וביירות. אבל למה לדבר על מי שלא נכנס? אמש התכנסו הדר זילברשטיין, רודי קיסלר, שחר זלצמן ואסף בן-קרת באולפן לשלוש שעות עם 20 האלבומים הכי טובים של השנה לפי בחירת מאזיני קול הקמפוס, והייתה שם חגיגה אמיתית. אתם מוזמנים לעבור על הרשימה, להקשיב שוב ל-20 האלבומים הגדולים של השנה, ולהאזין למשדר החגיגי.


עם הרבה מולטי לאב וכמה ריקודים - רק תתנו לזה לקרות, הנה עשרים האלבומים שאתם בחרתם:

 

20. Beach House - Depression Cherry

לאחר שבשנת 2012 הם הגיעו עם אלבומם הרביעי למקום הרביעי במצעד שלנו, דואו הדרים-פופ הסוחף מבולטימור הוציא השנה שני אלבומים מלאים (!!), וזהו הראשון מביניהם, אשר ממשיך לחקור את העצב שבעונג אך עדיין בקו ובוייב מלנכולי וחולמני, אך מהודק ומדויק.


19. Low - Ones and Sixes 

אלבומה החדש של הלהקה הוותיקה (שאלבומה הראשון יצא ב-1994) גרם לכם להבין איך היא עדיין בסביבה, במקום ה-19 ליתר דיוק. בקצב קבוע, אטמוספירה מלנכולית וחדות אוזניהם של חברי ההרכב לפרטים קטנים - הם שכבשו אתכם והכניסו את עצמם למצעד שלנו.


18. Other Lives - Rituals 

במקום ה-18 בחרתם בחיים אחרים. ההרכב מאוקלהומה חזר השנה עם אלבום שלישי, מלא ציפייה ודינאמי, בו הם יוצאים מסטיגמת הרכב הפולק שהוצמדה להם ושולחים אתכם לחוויה ממימד אחר באלבום חדש ובועט. 


17. Julia Holter - Have You In My Wilderness 

האלבום הרביעי של הסינגר-סונגרייטרית מלוס אנג'לס, בו היא משלבת קצת אוונגרד וקצת קלאסיקה לצד שירה מצמררת. אלבום זה הביא להתפוצצות הכישרון שלה באולפן ההקלטות, וזהו כנראה התוצר השלם ביותר שהיא הפיצה עד כה. אתם הצבתם אותה במקום ה-17 במצעד.


16. Deerhunter - Fading Frontier 

אלבום מופת להרכב האינדי בראשו עומד ברדפורד קוקס, שלא מפחד לבקר את תרבות הפופ, עם מלא חום וכנות, וגם השפעות מאינקסס, REM וטום פטי. אתם אוהבים אותם תמיד והם מוצאים את עצמם במקום ה-16 לשנת 2015.


15. Alabama Shakes - Sound & Color 

אחרי ההתפוצצות באלבום הראשון לפני שלוש שנים, הרכב הרוק הייחודי מאלבאמה הוכיח שזו לא הייתה הצלחה חד פעמית, ואתם הצבתם אותו במקום ה-15 והמכובד עם טקסטים יותר קשים, מקצבים פחות קליטים והרבה יותר בלוז מרוק.


14. Mac DeMarco - Another One 

והמקום ה-14 הולך למיני-אלבום החדש מבית היוצר הקנדי מאק דמארקו, שהצליח לגעת בכולנו ולהותיר בכם תחושת יחד בכל הלבד הזה. את כל הפלא הזה הוא כתב בשבוע והקליט בשבוע וחצי לאחר מכן. רגוע ומלא רגש, והיחיד שהיה ברשימה גם בשנה שעברה.


13. Calexico - Edge of the Sun 

אלבום חדש להרכב שידוע בסגנון האקלקטי, ובו הם משתפים פעולה עם בן ברידוול (Band of Horses), סם בין (Iron & Wine), חוזה גוזלס ועוד רבים וטובים כל כך, שאף כיבדו אתנו שוב השנה בהופעות בישראל, מקבלים את הבאז ואת מספר המזל 13. 


12. Father John Misty - I Love You Honeybear 

עם אלבום שני תחת שם הבמה הזה, ג'וש טילמן הוכיח השנה שהוא לא צריך קולקטיב של מוזיקאים לצידו, והוציא את אחד האלבום המדוברים ביותר של 2015. לאחר שעבר חוויה פסיכדלית הוא כתב חומרים חושפניים ואישיים לאלבום וכבר בשיר הראשון בו ניתן לשים לב כי הוא ניחן בכישרון בו הוא מצליח לקחת תקופה או רגע משמעותי בחייו ופשוט פורט אותה ורבלית ומוזיקלית, יחד עם סאונד מהסבנטיז, אשר משתלבים לכדי יצירה אחת מופלאה.

 

11. Courtney Barnett - Sometimes I Sit And Think and Sometimes I Just Sit 

במקום ה-11 נוחתת הבחורה האוסטרלית המוכשרת עם אלבום הבכורה שהוציאה השנה, בו היא מחזירה בווייב לזמנים פשוטים יותר, מחוברת לרגשותיה אך לא שוקעת בעבר. בהרבה מגזינים נחשבים בעולם הגדירו אותה, בצדק כנראה, כפריצת השנה, ואתם הייתם מאוד קרובים להכניס אותה לעשירייה המובילה.


10. Blur - The Magic Whip 

את עשרת הגדולים של 2015 פותח אלבום הקאמבק של השנה, אלבום האיחוד של הרכב הבריט פופ, אחרי הפסקה של 12 שנים ארוכות. לסגנונם המובחן הוסיפו צלילי סינת' ואמביאנט שיצרו אלטרנטיב פסיי רוק וחדיש. שנה אחרי שאלבום הסולו הראשון של דיימון אלברן קטף את תואר אלבום השנה של קול הקמפוס, לאלבום החדש שלו יחד עם ההרכב בו התחיל את דרכו אתם נתתם ציון עשר.


9. Panda Bear - Panda Bear Meets The Grim Reaper 

את המקום התשיעי בעשירייה הראשונה הקדשתם לחבר להקת אנימל קולקטיב נוח לנוקס, עם אלבום הסולו החמישי שלו תחת השם "פנדה בר", בו הוא מחדד את השפעת קולו באחד האלבומים הפסיכדליים ביותר של השנה, שהצליח לסחוף אחריו את שדרני ועורכי התחנה מכל גווני הקשת.


8. Bjork - Vulnicura 

"אלבום הפרידה" של האמנית האיסלנדית הוותיקה, שמסרבת להתפשר על אהבה ופגיעות הופכת קרביים, אשר זכה לביקורות חיוביות וגם התברג לו אל המקום השמיני לפי בחירת מאזיני קול הקמפוס.


7. Jamie xx - In Colour 

אחד האלבומים הכי מדוברים של השנה, לו חיכו כבר אחרי שהוציא אלבום רמיקיסים לגיל סקוט הרון. המפיק והמלחין הבריטי ג'יימי סמית', אחד מחברי ההרכב The xx, שיחרר אלבום בכורה לאחר חמש שנים של עבודה, ובו הוא משלב בין דאנס, גראז', האוס ורייב, יחד עם סמפלים מסדרות וסרטים בריטיים. תחת הלייבל Young Turks, סמית' הכישרוני מצליח לעורר תחושת נוסטלגיה ואת השראותיו והשפעותיו בצורה ייחודית וסוחפת ביצירת מוזיקה משילוב של שקט וסאונד. האלבום הזה פשוט Good Time ומצליח לגרום לכם להרגיש את המוזיקה מכל שיר באלבום, עד כדי כך שהצבתם אותו במקום השביעי לשנת 2015.


6. Patrick Watson - Love Songs For Robots 

אחד האמנים החשובים והמעניינים בסצנת האינדי חזר עם אלבום שישי לאחר שלוש שנים, בו אנו מקבלים עוד פיסה מאותו יופי גאוני שהמוזיקה של פטריק ווטסון תמיד ניחנה בו. עם אלבום מרגיע ונוגע, כואב וסוחף, יחד עם הפקה מלאה ומנופחת והכתיבה הקסומה של ווטסון, הוא תופס את האוזן ואת הלב ומצמיד אתכם חזק לרגעים, רצון לעצום עיניים ובריחה אל מקום טוב יותר. ווטסון תופס את המקום השישי ושולח אתכם לנסיעה קסומה.


5. Ibeyi - Ibeyi 

מהרכב אנונימי אל הצלחה בסינגל הראשון שלהן, צמד האחיות הצרפתיות-קובניות שיחררו השנה את אלבום הבכורה שלהן, בעירוב של נשמה עמוקה, מרקמים אפרו-קובניים מסורתיים ונגיעות של אלקטרוניקה.הן מצליחות בקולן הייחודי והניב האפרו-קובני החדש אותו הביאו עימן, לכבוש פסגה אחר פסגה ומגיעות אלינו, עם ייצוג נשי סוף סוף, בראש החמישייה הפותחת. 


4. Sufjan Stevens - Carrie and Lowell 

אלבום כואב החודר עם קולו הגבוה של האמן המצויד בגיטרה ופסנתר, סופיאן באלבום ללא דופי שחוזר לשורשים, מינימלי וחשוף, אינטימי, קטן, אנושי ועצוב, הסובב סביב יחסיו עם אמו המנוחה ויחסיהם המורכבים ונחשף בצורה הכי אינטימית וכואבת שלו. יחד עם זאת, שירי האלבום בעצם עטופים ומהווים מחילה ואהבה לנוכח העבר שלו. אתם התרגשתם והקדשתם לו את המקום הרביעי.


3. Kendrick Lamar - To Pimp a Butterfly 

עם ציפייה ענקית, הראפר הרבגוני קנדריק למאר, חזר עם אלבום שני, מגובה בחבורה פנומנאלית שנותנת לאלבום הרגשה חיה, נושמת וזורמת. אלבום אדיר וענק, מלא בכלים חיים ועמוס בהשפעות מהקולנוע,מהמוזיקה ובכלל התרבות השחורה, החל מנלסון מנדלה ועד נינה סימון. יחד עם אורחים כמו סנופ דוג וג'ורג' קלינטון לצד מפיקים כמו פליינג לוטוס ופארל - קנדריק שוזר מאסטרפיס שלא מפספס אף פינה במוזיקה השחורה לתולדותיה.  

הוא מערבב בין המון זאנרים, ומוזיקה מלאת רבדים, מופקת ומוקפדת לעילא ובו זמנית משוחררת, הוא לוקח את הפאנק, הסול, הגרוב, האר-אנד-בי וגם את הג'אז והביטים לכדי יצירה אחת מעולה ומלאת תשבוחות. יש שקראו לו Voice of a generation - הוא מעביר לנו את המסר והחזון שלו עד הסוף, ומפנק אותנו במגוון ועומס של מחשבות, תובנות, ביקורות, ושאלות על התרבות השחורה, על חופש, שיחרור, ומשמעות ולא מחביא אף מחשבה מהמאזין בצד השני. ככזה, הוא מתפקד כדובר של אותה תרבות ב-2015.

האלבום שזכה במקום הראשון במגזינים רבים מסביב לעולם נוחת אצלנו במקום השלישי.


2. Unknown Mortal Orchestra - Multi-Love 

ההרכב הניו-זילנדי בהנהגתו של רובן נילסון, יחד עם הבסיסט ג'ק פורטריט והמתופף ריילי גירי, התקרב השנה לסאונד פופי עם שימוש נרחב יותר בסינתיסייזרים, מבלי לוותר על אווירת הפופ הפסיכדלית שעוטפת את יצירתם, והפכו מלהקת אינדי קטנה שהתפוצצה השנה עם אלבום מגוון וצבעוני, גיטרות מעורבבות בתופים, בס קופצני והמנון רפיטטיבי - כך שניתן להרגיש כי בכל רגע באלבום הזה כי דחוסים כל כך הרבה אלמנטים סוחפים ומדבקים.

זהו אחד האלבומים האישיים של נילסון המוכשר והכנה שעלה כמה דרגות בהפקה מאלבומו הקודם. הוא מגיש בו טקסטים נוגעים ופרטיים ומנגיש אותם לקהל הרחב. שיר הנושא מדבר בגלוי על פוליאמוריה, ומספר על מערכת היחסים המשולשת שלו - שכמעט פירקה לו את הנישואים וחשפה אותו לחלוטין, כך שבאופן מפתיע לגמרי הופכת אותו להיות אחד שקל להזדהות איתו.

אחרי הופעה מוצלחת בארץ, וסינגל מדבק שלא יוצא מהראש, אתם הצבתם את התזמורת במקום השני והכסוף.


1. Tame Impala - Currents 

קבלו אותו - אלבום השנה של קול הקמפוס - אחד מהרכבי הפסיכדליה הגדולים שיצאו מאוסטרליה, והמשמעותיים בגל החדש של הפסיכדליה בשנים האחרונות. קווין פרקר, המוח והלב מאחורי טיים אימפלה, הפך מנציג הדור החדש של הרוק הפסיכדלי לנביא הדור החדש של הפופ\דיסקו-הפסיכדלי לאחר השינוי הגדול שביצע באלבום הזה. פרקר ישב במשך זמן רב והוכיח לעולם עד כמה הפרפקציוניזם משתלם אחרי שהקליט את כל הכלים לבד בביתו לצד הטקסטים הנוגעים אותם כתב על הפרידה שלו מבת זוגתו, אך בחר לכתוב את המילים מנקודת מבטו של מי שסיים את מערכת היחסים, ולאו דווקא של זה שלבו נשבר.

ההרכב חובק אלבום שלישי ומדבק, עם השפעות ברורות של דיסקו מהסבנטיז וחדשנות עתידנית ושונה מהותית ממה שהתרגלנו לשמוע מהם עד היום. הם עזבו את הגיטרות, אימצו לחיקם בחום את הסינתיסייזר וזלגו אל הפופ. בהופעות אף ניתן לחוות את הגיוון והחופש היצירתי של הלהקה על הבמה, להבדיל מהאלבום, שנכתב והופק בצורה מושלמת ומדויקת.  

עם ביקורות משבחות, שירים קליטים, אווירת דיסקו וסאונד חדש שמגיע ממקום אמנותי וטהור - אלבום כל כך מוצלח, שדובר עליו רבות, עד כדי כך שאתם לא פחדתם לברוח הצידה, והצבתם אותו במקום הראשון לשנת 2015.

.

>> האזינו למשדר הסיכום החגיגי

 

 

תגובות