מגזין

עוד חוזר הניגון

נדמה שגם ב-2014 היה הרטרו מאפיין מרכזי במוזיקה הפופולרית בכלל ובאינדי-רוק בפרט. רגע לפני המצעד, אביעד טובי מצא עוד כמה אלבומים שעשו את זה קצת יותר טוב מכל השאר

מאת אביעד טובי. 30-12-2014

תגיות: אקלקטי, אביעד טובי, סיכום שנה, 2014

 

נאו-פסיכדליה משובח - Templesנאו-פסיכדליה משובחת - Temples

בספרו "רטרומאניה" שיצא בשנה שעברה, בוחן המבקר וחוקר המוזיקה הבריטי המפורסם, סיימון ריינולדס, את תופעת הרטרו בתרבות הפופולרית של זמננו. הוא טוען כי בשום זמן אחר בהיסטוריה לא הייתה תרבות הפופ מכורה כל-כך לעבר של עצמה כפי שהיא כיום, והעדות לכך נמצאת בין השאר בקולנוע, בטלוויזיה, בתקשורת הדיגיטלית, בפרסום, באופנה, בעיצוב הפנים וכמובן – במוזיקה.

נדמה שגם ב-2014 היה הרטרו מאפיין מרכזי במוזיקה הפופולרית בכלל ובאינדי-רוק בפרט. יותר ויותר מוזיקאים מתגעגעים לסרף-רוק מהסיקסטיז, לפסיכדליה מהסבנטיז, לגראנג' מהניינטיז וללוק מהאייטיז. הנה כמה אלבומים שעשו את זה קצת יותר טוב מכל השאר:

 

Mystic Braves – Desert Island

כמו אלבום הבכורה, גם האלבום השני של הלהקה מלוס-אנג'לס נשמע כאילו נשלח הנה במכונת זמן ישר מאמצע שנות ה-60. אפשר לשמוע להקות כמו The Yardbirds, The 13th Floor Elevators, The Searchers ודומיהן מהדהדות לכל אורך האלבום הזה. מקצבי-סרף, גיטרות דנלקטרו והמון ריוורב על השירה ובכלל. אם היה אפשר להעלות שירים לאינסטוש ולהלביש עליהם אפקט וינטג', היינו מקבלים את Desert Island של ה-Mystic Braves.

 

The Limiñanas – (I've Got) Trouble In Mind: Singles & Rare Stuff 2009/2014

הרטרו לשנות ה-60 הוא לא עניין לדוברי אנגלית בלבד. גם הצרפתים מתגעגעים לסרז' גינסבורג ולרומנטיקה שליוותה את המהומות בסורבון, והלימיניאנס לוקחים את כל זה צעד אחד קדימה עם תוספת אפלה ומורבידית משלהם. התוצאה נשמעת קצת כמו נשף ריקודים בתיכון פריזאי, שמתחיל "גריז" ונגמר "קארי". האלבום החדש הוא למעשה אוסף של כל מיני שירים וגרסאות שהוקלטו בין השנים 2009 ו-2014, ולא נכנסו לאף אחד מהאלבומים שלהם.

 

 

Temples – Sun Structures

אלבום הבכורה של הרביעייה הבריטית מציג את יכולותיהם הוירטואוזיות של מוזיקאים צעירים מאד, שכנראה ברוגז עם הסַפָּר שלהם כבר די הרבה זמן. בניגוד להרבה להקות ניאו-פסיכדליה מהזמן האחרון, הטמפלס מצליחים לא רק לסמם את המוח של המאזינים, אלא גם לטלטל, להקפיץ ולהעיף אותו בסלטה אחורית באוויר.

 

 

The Anna Thompsons – The Anna Thompsons

איזה כיף בברלין? הבירה זולה, יש רכבת תחתית שמגיעה בזמן גם בשבת, וגזענות עדיין נחשבת שם לבושה גדולה. ואם זה לא מספיק, אז אפשר למצוא בה גם את ארבע המוזיקאיות הצעירות והמוכשרות האלה, שמלבישות ריפים של ריקנבייקר על מקצבי סרף-רוק ואומרות לכולם ללכת להזדיין. לעזאזל, הן עושות את זה בכזאת חינניות, שפשוט אי-אפשר לסרב להן.

 

 

Tara King th. – MOSTLA tara tape

ב-2011, היה נדמה שמותה בטרם עת של הסולנית טריש קינן לא רק סימן את קיצה של להקת Broadcast הבריטית, אלא גם הוריד בייגון שאולה את הסאונד הייחודי שאפיין אותה. באופן מפתיע, אחת מהלקות שהרימו את הכפפה והמשיכו מהנקודה שבה ברודקאסט הפסיקו, הם דווקא החבר'ה מעבר לתעלה (ישנן גם אחרות, תיכף נגיע ל-Soundcarriers). לא זו בלבד ש- Tara King th.עושים ברודקאסט בצרפתית, הם גם לוקחים את הסאונד האלקטרוני שלה לכיוונים אנלוגיים, פסיכדליים ונוסטלגיים יותר. בשנה האחרונה הם הוציאו שני אלבומים: הראשון, שנקרא "8", הוא שיתוף פעולה עם להקת Halasan Bazar הדנית; והשני, MOSTLA tara tape, הוא אוסף מייצג של מיטב שירי הלהקה, שהוקלטו בין השנים 2007 ו-2014.

 

 

The Shivas – You Know What to Do

כדי להקליט את אלבומם השני, ארזו חברי להקת ה- Shivas מזוודות ועלו על כביש מס' 5 שמחבר בין מקום מושבם בפורטלנד, אורגון, לשכנה מצפון, אולימפיה, וושינגטון. הם עברו לגור באולפני דאב נרקוטיק לכל תקופת ההקלטה, כשבעל הבית והאיש מאחורי הקונסולה הוא לא אחר מאשר קלווין "לעולם לא תתפסו אותי מחייך" ג'ונסון. לא ברור איך מי שהקים ועומד בראש הלייבל K-Records התחבר לחבורת היפסטרים שמנגנת פופ-סיקסטיז קליל ומקפיץ, אבל התוצאה היא אלבום לו-פיי מחוספס ומעולה, שהוקלט באמצעים אנלוגיים בלבד, ללא כל שימוש במחשב.

 

 

Dark Horses – Hail Lucid State

הסוסים האפלים מברייטון חזרו השנה עם אלבום שני, שכבר הספיק להתנער כמעט לגמרי מהסאונד הפסיכדלי/שוגייזי שאפיין את אלבום הבכורה המצוין שלהם מלפני שנתיים. יתכן שמי שאחראי לכך הוא ריצ'ארד מקגוויר, שהפיק את האלבום. מקגוויר, הידוע גם בכינוי "Richard Fearless", לא פחד לקחת את הלהקה לכיוון האלקטרו-רוק – ז'אנר קרוב מאד ללבו שאפיין את ההרכב המפורסם שלו,  Death in Vegas. הסינתייסייזרים האגרסיביים של ימהה, בשילוב מראה ה"קריסי היינד פוגשת את פאטי סמית'" של הסולנית השוודית ליסה אלה, יוצרים לפעמים פלשבק חזק לסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, אבל בסופו של דבר האלבום עמוס בשירים מצוינים, שהופכים אותו לתענוג גדול.

 

 

The Soundcarriers – Entropicalia

הזכרנו ש- Tara King th.לא היתה הלהקה היחידה שהמשיכה את הסאונד של ברודקאסט, מה שמביא אותנו לאלבום הרביעי של ה-Soundcarriers. גם החבורה הבריטית הזאת אוהבת לערבב סאונד חם ופסיכדלי עם קצת ג'ז והשראה מהאלבום היחיד של The United States of America, מ-1968. באלבום החדש הם לא הסתפקו בזה והביאו שני שחקני חיזוק מעניינים מאד: הראשון, ג'סי צ'נדלר מלהקת מידלייק, שמנגן כאן על האמונד ועל חליל-צד; והשני, אלייז'ה ווד, ההוביט הקטן, שעושה ספוקן-וורד ביצירה הגדולה This is Normal.

 

 

The Young – Chrome Cactus

אוסטין טקסס הפכה בשנים האחרונות לאחת מבירות האינדי העולמיות, לצד פורטלנד וברוקלין. המון להקות נפלאות גדלו ופעלו בה, כמו למשל The Young, הלהקה של הָנְס זימרמן (אין קשר למלחין האגדי הנס זימר), שהוציאה השנה אלבום שני. אם מביטים בהם מבלי לשמוע אפשר לחשוב בטעות שמדובר ב-Weezer או Velocity Girl (בלי ה-Girl) או איזושהי להקה אחרת שהלכה לאיבוד בניינטיז. אבל כשמקשיבים למוזיקה שלהם מגלים שהם נשמעים כמו... להקה מהניינטיז. אבל ממש טובה.

 

 

Screaming Females - Live at the Hideout

ואם כבר שנות ה-90, אז ייתכן שרוחו המיוסרת של קורט קוביין מצאה בשנים האחרונות אכסניה חדשה בגופה של מריסה פיינטרנוסטר מניו ג'רזי. אחרת קשה להסביר את התופעה הזאת שנקראת Screaming Females: שלושה טיפוסים שנראים כמו משהו בין נירוונה למשפחת המנסרים מטקסס – המתופף הצנום ג'ארט דוהרטי, הבסיסט החסון מייקל אבייט ופיינטרנוסטר, שמי שצוחק על זה שהגיטרה שלה יותר גדולה ממנה עוד לא מבין מה הולך להתפוצץ עליו. בתחילת השנה הם הוציאו אלבום הופעה מצוין, שהוקלט על-ידי סטיב אלביני (אמרנו שנות ה-90, כן?) וכולל שירים מחמשת האלבומים הקודמים שלהם. אבל עם כל ההנאה שבהאזנה, אין כמו לראות אותם בפעולה.

 

 

אביעד טובי עורך ומגיש את התכנית "אקלקטי", מדי יום ה' ב-17:00, ואת "קפאין", מדי יום שבת ב-16:00

 

הצטרפו אלינו מחר (רביעי), החל מהשעה 17:00 למשדר הסיכום החגיגי של קול הקמפוס לשנת 2014, עם האלבומים שהכי אהבתם מהשנה החולפת. Tune In!

 


תגובות