מגזין

PreSet || חזרה מרתקת לתולדות ההאוס

מדי שבוע נביא את כל מה שקרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדור האחרון. איפה רוקדים, מה שומעים ועם מה עושים

מאת יותם אבני. 14-08-2014

תגיות: PreSet, פריסט, האוס

מדי שבוע נביא את כל מה שקרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדור האחרון. איפה רוקדים, מה שומעים ועם מה עושים. והשבוע: הוצאה מחודשת לאחד הכותרים המרתקים בתולדות ההאוס, הלהיט החדש והשנוי במחלוקת של אמה, שלט האפקטים ששינה את עולם הסקרצ'ינג ודאשה ראש מגיעה לביקור בכורה בישראל.

אלבום: Larry Heard - Alien Alleviated Records - 1996

בימים אלה יצאה לאור מהדורה מחודשת לאחד הכותרים הנשכחים והכי מרתקים בתולדות ההאוס. לארי הרד, המוכר יותר מכל כ-Mr. Fingers, הוא מי שרבים מכתירים (ובצדק) כ"ממציא" הדיפ האוס; אחיו העגמומי, סמי-מלנכולי של ההאוס. מבין עשרת האלבומים שהוציא בין 1994 ל-2005, "Alien" הוא ללא ספק זה שמפליג לכת למחוזות הכי פרועים בדמיון של יוצרו.

הוא נפתח בטון דרמטי, מאוד לא אופייני להרד עם רצועה בשם "זיהוי אובייקט עמום". תפקיד ארפג'יאטור על אקרוד קודר קבוע אחד, שסביבו מהלכת קסם נעימה אמביינטית חמה ושמיימית. הרמוניות ג'אז ובלוז, עקרונות המזוהים אולי יותר מכל דבר אחר ביצירתו של לארי הרד, נעדרות כאן לחלוטין. פה מדובר ביצירה סינמטית ומותחת בהשראת הנאו-קלאסית של ז'אן מישל ז'אר ומייק אודפילד.

אבל אלו דווקא בעיקר קטעים כמו "Galactic Travels Suite" ו-"Cosmogonic Myth" שהופכים את Alien לאלבום מעניין כל כך. רצועות אלה, הדומות בהשראתן לפתיח, טומנות בחובן גם את מטענו המוזיקלי האותנטי של הארד - מהלכי גוספל וג'אז. הם הקטעים שהופכים את האלבום מהומאז' השראתי, ליצירת פיוז'ן בעלת בשורה מרעננת גם מחוץ לגבולות סצינת המוזיקה האלקטרונית.

 

למרות עושרו המקצבי והצלילי, Alien כולו מבוצע בעזרתם של שלושה סינתיסייזרים: Korg 01 Workstation, Roland d550 וה-Oberheim Matrix 1000. כלים הנפוצים בעולמם של הרכבי רוק מתקדם הרבה יותר מאשר בקרב יוצרי האוס או טכנו. ב-1996 היו אלה כלים חדשניים ובחלקם גם בעלי גוון צלילי שהיה אופנתי לרגע גם בארנ'בי ופופ. למעט אולי "מעוף השביט" (טראק 4), שהוא קטע דיפ לארי-הרד-האוס טיפוסי (כולל סולו פסנתר ארוך ומשגע), אין כאן ולו יצירה אחת במבנה שירי קונבציונאלי.  חשוב לא פחות לציין, שסך הרצועות השונות באלבום כאן זולגות אחת אל השנייה בעזרת קטעי קישור קצרים אשר הופכים את האזנה הרציפה לאלבום להכרחית.  

למרות כל הלך הרוח הנסיוני ופסיכדלי שעופף אותו, חשוב לציין שכיאה וכראוי ללארי הרד, גם כאן מדובר באלבום רך, נעים ומוזיקלי להפליא. כזה שמאיר, גם אם באור חלש, על צד אחר ומפתיע בפנימיותו של אחד היוצרים הרגישים והאינטימיים ביותר בתולדות המוזיקה האלקטרונית.

הלילה, במסגרת התוכנית, נעלה לשידור סט חדש של לארי הרד מתוך Mr.Fingers Music Mix - סדרת מיקסים שהוא עורך ומקליט באולפנו הביתי

טראק Sailor & I - Turn Around (Ame Remix) Life and Death - 2014

נפתח בוידוי מפתיע: אני שונא את הטראק הזה. למעשה, אני מנהל יחסי אהבה-שנאה עם כל מה שחברי הלייבל Innervisions מוציאים לאור בשנתיים האחרונות. יש משהו מעט וולגרי בכל אותם תפקידי מוג בומבסטיים, גם אם הם מבליחים למאית שנייה ונשטפים מיד אל האופק הרחוק בשצף דיליי וריוורב. יש גבול מאוד דק (ולגיטימי לויכוח) בין רגישות לרגשנות ומבחינתי אמ(ה) חצו אותו סופית עם Howling, ושרפו אותו קבינימט עם הקאבר המזעזע ההוא ל-Smells Like Teen Spirit.  

"Turn Around", היא גרסאת רימיקס לשיר של צמד דרים פופ/אינדי רוק שוודי חדש ומסקרן. במקור, מדובר דווקא בשיר באמת מקסים, כזה שלמרות ריבוי הכלים בו על פני גרסאת הרימיקס ה"מינימלסטית", נשמע פחות  מלודרמטי ממה שעוללו לו צמד הגרמנים.

אצל אמ(ה) הצליל הוא כבר לא בשורה, הוא פורמט ידוע שהוכח כאפקטיבי. השירה נמתחת ממהירותה המקורית במופגן על גבול האלים, המלודיה מתגמדת לכדי שטיח באס קבוע במהלך 4 אקורדים על מינור, ואם להוסיף עוד שמן לחגיגת הניצחון, אז כאן גם השיר יושר מתחילתו עד סופו המייגע ורק אז יגיע הרגע המיוחל בו פעימת הקיק הראשונה של הטראק תועיל בטובה לבוא.

 

לכתוב טראק בעל אפיל המנון נצחונות, זה לא דבר רע. נהפוכו, זה דבר יפה, מתבקש ומבורך. זה גם ללא ספק, אחד הדברים המאתגרים ביותר להשיג מבלי לחטוא בפומפוזיות. רבים וטובים מהצמד נפלו במלכודת הזאת ועדיין נשארו מקובלים בחוגי האנדרגרונד וההמונים והכל איתם בסדר. אם זה לא ברור מראש, אז אולי כדאי לציין בכל זאת. טעמי האישי שלי רחוק מלקבוע משהו בעולם. מדובר כאן באחד הלהיטים המושמעים והאהובים ביותר של התקופה.

אבל כמה שהייתי רוצה או מוכן להתגמש, הפעם אני לא מסוגל. בעיני, זה טראק מזעזע והוא עושה לי רע.

מכשיר Dicer - Novation

שלטי אפקטים ותוכנות לתקלוט או יצירה מוזיקלית חיה השתלבו באופן טבעי בעולמם של תקליטני האוס וטכנו. אבל כשזה מגיע ללהטוטני סקרצ'ינג, תקליטנים שמכורח אומנותם תלויים בפטיפונים ותקליטי ויניל, המאבק הטכנולוגי עיקש ולעיתים חסר תכלית.

צמד התוכנות סראטו וטראקטור, המאפשרות את נגינתם של קבצי מוזיקה דיגיטליים על גבי תקליטי ויניל, הפכו את ספורט האקסטרים של תרבות התקלוט למהיר יותר, אך לא באמת שונה מהקיים. אבל אז, לפני שנתיים לערך הוציאה לאור חברת Novation את הקונטרולר הראשון שיצליח לכבוש סופית את ליבם של שורטי התקליטים.

 

Dicer הוא בסך הכל שלט זעיר עבור תוכנת סראטו. כל מה שיש לו להציע הוא זכרונות Cue - נקודות זמן נבחרות על פני הקלטה, בהן אפשר לשלוט באורכים וחזרה בעזרת כפתורי ה-Dicer. נקודת זכותו העיקרית של אותו דייסר, היא הצורה והגודל שלו. כזו אשר (שלא במכוון אגב) מתאימה בדיוק אל פני קצה שארית מגש הפטיפון.

כיום, שנתיים מאז הגיח לעולם לראשונה, Dicer הוא לא רק כלי לגיטימי לסקרצ'רים. הוא בדרך להיות סטנדרט קבוע בתרבות פעלולי התקלוט. כבר עכשיו, קם לו דור כוכבים צעיר אשר אחראי על מגוון פיתוחים אומנותיים חדשים בענף הסקרצ'ינג. DJ Trentino למשל, הוא אולי השם הגדול ביותר כרגע להיות אחראי על מגוון שימושיו היצירתיים של הכלי. בקליפ המצורף כאן אפשר לראות אותו מדגים כמה ריטואלים נועזים בעזרת המכשיר המדובר.

מסיבה Dasha Rush מגיעה למועדון הברקפסט

באלבומים שלה, היא שרה בצרפתית, גרמנית ואנגלית בלדות פופ-גותיות קורעות לב. אבל בתקלוטים ומופעי הלייב, בעזרת מכונת תופים ומכשירי אפקטים, היא חורכת רצועות טכנו תעשייתי ולולאות אסיד אל בליל של קלחת מוזיקלית גועשת וממכרת. ליין המסיבות הנודד "אבדון" (שכותב שורות זה מפעיל), מייבא מחר ארצה את הגברת הראשונה לטכנו האקספרמנטלי. הדיג'יאית היוצרת, הפרפורמרית ובעלת הלייבל המשובח Fullpanda, הלוא היא דאשה ראש - מגיעה לביקור בכורה בישראל.

יום שישי - 15 לאוגוסט - מועדון הברקפסט (רוטשילד 6)

לפרטים והרשמה ניתן לבקר בעמוד אירוע המסיבה בפייסבוק

*גילוי נאות: כותב מדור זה, עובד במועדון הבוטלג, הברקפסט והבלוק*

 

תגובות