מגזין

היהלומים הנסתרים של בובי וואמק

בובי וומאק, שמת בשבוע שעבר, היה הרבה יותר מקול גדול. בסיפור החיים יוצא הדופן שלו אפשר למצוא פינות רבות של יופי. האזינו

מאת אופיר בלום. 30-06-2014

תגיות: הארץ, בובי וומאק, bobby womack

 

בובי וומאק היה הרבה יותר מהזמר ששר את That’s The Way I Feel בשנות השישים, הרבה יותר מההוא ששר את Across 110th Street, ובטח שהרבה יותר מעוד זמר סול שדיימון אלברן וריצ'ארד ראסל הפיקו לו אלבום. הוא היה קול גדול של סול עם חיים מלאי צלקות, התמכרויות והתהפוכות. אחת התגליות הטובות ביותר של סאם קוק ואחיו, בעלה של אלמנתו ומאהבה של הבת החורגת שלו. הוא עשה מוזיקה קרוב לחמישה עשורים לפני שמת השבוע, לפני צאת אלבומו ה-28 - The Best Is Yet To Come. לפני שנוכל להינות מהמתנה שהשאיר לנו (טיזר: סטיבי וונדר וסנופ דוג כבר הקליטו שירים לאלבום), אפשר למצוא את הפינות הנחבאות בסיפור של וומאק, את היהלומים הנחבאים של הקריירה שלו.

סאם קוק היה זה שגילה את וומאק והאחים שלו. הסינגלים הראשונים שלהם, עוד לפני שנקראו הוולנטינוס, יצאו בחברת התקליטים שלו. שני סינגלים בלבד יצאו להם תחת השם The Womack Brothers ושניהם נכשלו. ההצלחה הגיעה רק אחרי שהם שינו את השם, ואחרי שהם הקליטו מחדש את Couldn't Hear Nobody Pray, אחד מאותם שני סינגלים כושלים, ונתנו לו שם אחר – Lookin’ For Love.

קוק לא היה האגדה היחידה שהוומאקים התחכחו בה בתחילת הקריירה שלהם, הרולינג סטונס גם היו שם, רק שבמקרה הזה החיכוך לא היה טוב, בהתחלה לפחות. זה היה בובי יחד עם גיסתו שירלי שכתבו, הקליטו ושחררו קודם את It’s all over now כחלק מהוולנטינוס. הסינגל הזה נכשל וחודש בלבד לאחר מכן הסטונס שחררו אותו, זו היתה הפעם הראשונה שהם הגיעו למקום ה-1 בבריטניה. וומאק היה עצבני, בלשון המעטה, עד שהכסף מההצלחה של הסטונס התחיל להגיע לכיס שלו.

המוות של סאם קוק ב-1964 חיסל הלכה למעשה את הקריירה של הוולנטינוס וסיפור האהבה המעוות משהו של וומאק ואלמנתו הטרייה של קוק, ברברה, וכמעט חיסל את קריירת הסולו של וומאק עוד לפני שהיא החלה. הרדיו לא ממש רצה להשמיע את מה שהיה לפרחח הצעיר ש"בגד" במנטור שלו להציע. וומאק התיישב במושב האחורי ותרם את כשרונו לשירים של ארת'ה פרנקלין, סלי אנד דה פאמילי סטון וג'ניס ג'ופלין. ב-Trust Me של ג'ופלין הגיטרה וקולות הרקע שייכים לו.

לימים וומאק ייקשר לשיר אחר של ג'ופלין. באלבום מחווה לג'ורג' גרשוויiן, הוא יתחבר ל-The Roots ויעשה גרסה פ'אנקית עמוקה ומטריפה ל-Summertime.

הסול המוקדם של הסיקסטיז הפך לסול מתקדם ופ'אנק של הסבנטיז, וזה לא פסח על וומאק שהימר על שינוי חברת תקליטים ושינוי גישה. ב-1971 הוא הוציא את Comunication - אלבומו פורץ הדרך. למרות שהוא רווי להיטים, הקטע הארוך ביותר בו, הקטע שבו הוא כלל לא שר, אלא עושה Spoken Word  על פרסום, חברות תקליטים ומוזיקה לצלילי גרסה בלוזית של (They Long To Be) Close To You שהקרפנטרז כבר הספיקו להפוך לקלאסיקה.

רוב ההצלחה של וומאק כזמר סול אומנם הייתה בשנות השבעים המוקדמות (עם זריחה קצרה מחדש באייטיז), אבל מעניינת לא פחות היא התקופה שלו אחרי שההצלחה והסמים והגמילה מהם עשו את שלהם. שיתוף הפעולה עם הרוטס היתה דוגמה אחת, שיתוף הפעולה שלו עם מוס דף וגורילאז היה ראשית החיבור עם דיימון אלברן, חיבור שהסתיים באלבום האחרון שלו, שהמציא את וומאק מחדש, קצת לפני מותו. הניסיון שלו כמוזיקאי, כאדם, כמכור לקוקאין לשעבר באו לביטוי בכל תו באלבום. הוא גם התייחס לכך בפתיח של אחד השירים היפים ביותר באלבום, Dayglo Reflection

“As a singer grows older, his conception grows a little deeper

because he lives life, and he understands what he's trying to say a little more.

If the singer...tries to find out what's happening in life

it gives him a better insight on telling the story of the song he's trying to sing”

 

תגובות