מגזין

PreSet || תרבות אלקטרונית: מותו של סוכן

מדי שבוע נביא את כל מה שקרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדור האחרון. אלבום, טראק, מפיק וכמובן, איפה לרקוד

מאת יותם אבני. 08-05-2014

תגיות: לילה, אלקטרוני, יותם אבני, פריסט

 

 

PreSet הוא מגזין האלקטרוניקה של קול הקמפוס. מהאוס וטכנו, עד אלקטרוניקת שוליים. כל אשר קרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדורנו. והשבוע: חייו ומותו של אלבום המיקס, אלבום הבכורה המעולה של ג'ואי אנדרסון. הלהיט הגדול הראשון של אליל הטכנו Rodhad והמסיבה הכי שווה בסוף השבוע הקרוב בתל אביב.

אלבום: Joey Anderson - After Forever (Dekmantel) - 2014

בתרבות מוזיקלית שמתוקף הגדרתה, נמצאת במרדף תמידי אחר העברות מלוכה, תזמון לעיתים עולה בחשיבותו על כישרון. דפי ההיסטוריה מלאים במעשיות מיתולוגיות אודות מהפכני סאונד וחלוצי תתי-ז'אנרים, אך ברובם המכריע של המקרים יהיו אלה עוקבי המגמה שיזכו ברוב הפופלאריות והכבוד. אין כאן, חלילה, אף רמיזה לכך שכוכב הדיפ האוס העולה ג'ואי אנדרסון איננו מוכשר. ההפך הגמור. אבל אין ספק שהעובדה כי מוריו הרוחניים, קיצרו עבורו משמעותית את הדרך, היא דוגמא מובהקת לעיקרון. בדומה לאחיו המוזיקליים: Jus-Ed, DJ Qu ו-Levon Vincent, ג'ואי אנדרסון הוא נער הפוסטר התורן של צליל הדיפ האוס האמריקאי המתחדש. בדיוק כמו אלו וכבר לא מעט אחרים נוספים, אנדרסון מפיק האוס מטאלי, במבנה מוזיקלי שירי עשיר, המתוזמר בלחני ג'אז מלנכוליים. בניגוד למוזיקה המיועדת לתקלוט, יצירותיו של אנדרסון ומקורביו מולחנות כפרץ אנרגטי משולהב. חטיבת הקצב, ליבת היסוד של מוזיקת מועדונים, מאולתרת וחופשית. הכלים והאפקטים המוזיקליים, בולטים החוצה בגסות ובמכוון. למרות שמדובר כאמור ביצירה אלקטרונית, התחושה הכללית מזכירה הרכב נגנים, הרבה יותר מאשר לחן סכמטי ממוחשב. אלבום הבכורה המיוחל והמדובר כל כך של ג'ואי אנדרסון, עומד בגאון מול קודמיו. למעשה, הוא מרשים ונועז הרבה יותר מאלבומים של Fred. P או Anton Zap. אבל ההשוואה, לא מקרית. היא  בלתי נמענת. בדיוק עשר שנים חלפו, מאז קמה Underground Quality. חברת התקליטים העצמאית של Jus-Ed, שהיא הכי קרובה להיות זו שריכזה תחתיה את כל שלל היוצרים החשובים משכבתו של אנדרסון. מה שפעם ובטח גם עכשיו, עוד דוגל באקספרמנטליות מוזיקלית, בלחן, מבנה והפקה, הפך עם הזמן לסיפור קצת ידוע מראש. פורמט. יותר מדי חומרים בינוניים יצאו לאור, במסווה של גאונות לא ברורה. אבל אז הגיע אלבום כמו של אנדרסון שמצליח לאתגר את המוח ולרגש את הלב כאחד. אלבום חריג, מוזיקלי ויפה עד כאב.

 

טראק: Ø [Phase] - Perplexed (Rødhåd's Extended Mix)

באופן מפתיע ומשונה, גרסאת הרימיקס של רודהד ליוצר הטכנו האקספמרנטלי פייז, היא הטראק המושמע ביותר לחודש מרץ על פי רזידנט אדוויזר. הרימיקס לא פחות ממדהים וטכנו אקספרמנטלי זה חשוב ונפלא, אבל כל קשר ביניהם לבין מדד פופלאריות מקרי בהחלט בימים כתיקונם. רודהד יוצר טכנו פונקציונאלי, אפקטיבי האמנם, אך לא כזה שמשאיר אחריו חותם עז. אבל בזכות כישרון אדיר בתקלוט וניהול חברת תקליטים סופר משובחת (Dystopian), הוא הפך השנה לאחד הכוכבים הצעירים המבטיחים ביותר ממקדש הברגהיין. עכשיו מסתבר, הוא אחראי גם על להיט תורן.

גרסאת הרימיקס של רודהד לטראק החולמני-מלנכולי של פייז, לא מרחיקה לכת מהמקור. למעשה היא מחסירה חלקים ממנו הרבה יותר מאשר מוסיפה. מדובר בעשר דקות ארוכות של מימד אנרגטי קבוע אחד. פעימת קיק רזה, עליה נפרש שטיח אמביינט אינסופי של אקורד מדכא במיוחד. העובדה כי לא מדובר בטראק סאבי, יחסית לטכנו, מסבירה כנראה מדוע מדובר בטראק המנוגן ע"י קשת רחבה של תקליטנים. העגמומית שבו ומיקומה המרכזי של ההרמוניה, מקנה לו דמיון צלילי ל-Innervisions ו-Tale Of Us, מה שמבטיח את מיקומו בסטים של בעצם כל אחד. לא מדובר בטראק שאפשר לזמזם, או כזה שתזכרו למחרת. אבל אם הוא נוגן ברגע המתאים, הוא לגמרי זה שגרם לכם לרגע של צער מתוק ומהורהר.   

מגמה: מותו של אלבום המיקס

החודש הודיעה Ostgut Ton, חברת התקליטים של מועדון הברגהיין בברלין, כי "פנורמה בר 06" בעריכתו ומיקסוסו של ראיין אליוט, יהיה אלבום המיקס האחרון שהם מתכוונים להוציא לאור על גבי דיסק. בדיוק כמו שוק מכירות התקליטורים בכל ז'אנר, אין ספק כי הידיעה הזו רחוקה מלהיות מפתיעה. אך יש בה ציון דרך. היא מסמנת את מותו הסופי הקרב, של הפורמט המשפיע ביותר בתולדות המוזיקה האלקטרונית. "אלבום מיקס" הוא מונח המתאר הקלטה של סט מוזיקלי בעריכתו של תקליטן. למרות שאין הוא זה שהלחין את המוזיקה המופיעה באותו אלבום, כמי שאחראי על בחירת השירים ותקלוטם, יהיה זה הדיג'י העורך שזוכה בדיסק לקרידט כאמן. לחובבי מוזיקה אלקטרונית שלא אוספים תקליטים, אלבומי מיקס היו הדרך האידיאלית ולרוב כמעט יחידה, להיחשף למתרחש מוזיקלית ברחבי העולם. מדובר היה בפתרון זול ונוח, אך כזה שלימים גם שימש כגורם מכריע במעמד אלהותו של התקליטן.

פול אוקנפולד, דייב קלארק, קרל קוקס, טייסטו ועוד מאות תקליטנים נוספים ממגוון רחב של ז'אנרים שונים, חייבים רבות ממעמד כוכבותם לאלבומי מיקס. בימים בהם אינטרנט מהיר עוד לא נמצא בכל בית, העובדה כי סטים שלהם הופצו על גבי תקליטור בכל העולם, זיכה אותם אוטומטית במעמד נביאי בשורה מוזיקלית, גם אם אין הם אלה בהכרח ש"המציאו" או היו הראשונים לתקלט בסגנונם.

הדוגמא האולטימטיבית לכוחו האדיר של הפורמט, תהיה ללא ספק סאשה ודיגוויד.

 

"Renaissance: The Mix Collection", שיצא לאור ב-1994, נחשב לאלבום המיקס הרשמי הראשון בעולם. ולימים גם אחד מיצירות המופת החשובות ביותר במוזיקה אלקטרונית. יחד ולחוד, סאשה ודיגוויד רקחו תמהיל מוזיקלי ייחודי מצלילי הטראנס והטכנו של סצינת הרייב הבריטית. צורת ההגשה והמיזוג המסויים הייחודי להם כתקליטנים, גרמה, רבות בזכות הפצתו הנרחבת של אותו אלבום מיקס, למהפכה מוזיקלית אדירה. "רנסאנס", הוא ציון הדרך הראשון והמשמעותי ביותר לסגנון ה"פרוגרסיב האוס". תת-הז'אנר האלקטרוני הפופלארי ביותר מאמצע שנות התשעים עד אמצע האלפיים. הוא הקנה לסאשה ודיגוויד מעמד כוכבות שאין שני לו בתעשייה. אבל הוא רק דוגמא אחת מבין מאות אלבומי מיקס וסדרות אוספים אחרים, שהכתירו תקליטנים למלוכה.

מסיבה: Cosmin TRG

ליין המסיבות "סימביוזיס" בשיתוף מועדון הבוטלג, מנחיתים ארצה את אחד השמות החמים והמרתקים מוזיקלית של הרגע. קוסמין ניקלואי, המוכר יותר בתור קוסמין טי.אר.ג'י. מאז שהפציע בבכורה ב-2007 הוא כבש את ליבם של שוחרי הדיפ האוס, הטכנו והדאב-סטפ כאחד. מסביבו שיתופי פעולה עם מגוון רחב של אמנים דוגמאת מרסל דטמן, FaltyDL, Tale Of Us, Bonobo ושתי אלבומי אולפן ב-50 Weapons חברת התקליטים המשובחת של Modeselektor. קוסמין המשלב תקלוט ומופע אלקטרוני מאולתר חי, יגובה ע"י רזידנטית הליין ג'וי ובתקליטן הבית של השסק (זצ"ל) אמיר אגוזי שיעלה לתקלט אחריו.

Cosmin TRG - RA.277 by Podshot on Mixcloud

יום שישי - 9 במאי - מועדון הבוטלג - קינג ג'ורג' 48, תל אביב

 

תגובות