מגזין

השבוע ב-PreSet: הבוילר רום מגיע לישראל

מדי שבוע נביא את כל מה שקרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדור האחרון. אלבום, טראק, מפיק וכמובן, איפה לרקוד

מאת יותם אבני. 24-04-2014

תגיות: אלקטרוניקה, יותם אבני, בוילר רום, PreSet, פריסט

 

 

PreSet הוא מגזין האלקטרוניקה של קול הקמפוס. מדי שבוע נביא א כל אשר קרה וקורה בתרבות המוזיקלית המשפיעה ביותר בדורנו. מהאוס וטכנו עד אלקטרוניקת שוליים, ממסיבות סוערות עד פסטיבלי אומנות.

אלבום: Terrence Dixon ‎– Badge Of Honor - 2013

העולם לא עשה חסד עם טרנס דיקסון. אחד מהיוצרים החדשניים והרב-גוניים ביותר מדור המפיקים השני של הטכנו מדטרויט. בעוד שמקורבים לו דוגמת קלוד יאנג ורוברט הוד, התפרסמו ברחבי העולם כיוצרים דגולים ותקליטנים מוערכים, דיקסון נותר כמעט אנונימי, אך כנראה שלא במקרה. המוזיקה של דיקסון, בדיוק כמו אישיותו החידתית, הייתה מאז ומתמיד חריגה ומאתגרת. בשמו המקורי ותחת הכינוי Population One, הוא התפרש מוזיקלית בגאון על ספקטרום רחב שבין צלילי האלקטרו של דרקסייה למינימליזם המופשט והברוטאלי של אנדרגרונד רזיסטנס. לכל אלה, והשפעות מקומיות נוספות, הוא העניק ערך מוסף ייחודי בטראקים בעלי טמפו משתנה וביצירות שלמות אשר נטולות כל משקל ריתמי לחלוטין.

"אות של כבוד", אלבום האולפן הרביעי והאחרון שלו, מעניק את הכותרת המדוייקת ביותר שאפשר להצמיד לשמו של דיקסון. מדובר באלבום קודר, עשיר במלודיות סמי-מלנכוליות. אלבום שכתוב כיצירה שלמה ולא אוסף טראקים שהודבקו מלאכותית. הוא אולי לא האלבום הטוב ביותר בקריירה שלו, אבל כשמדובר ביוצר תובעני מאתגר ומיוחד כל כך, עדיין מדובר ביצירה בולטת ומשפיעה. אין ספק כי למעריציו הוותיקים, ולמי שזוכה להכיר אותו לראשונה, מדובר בתצוגת תכלית מושלמת ליצירתו המגוונת של דיקסון, שממשיך להתכתב עם דטרויט, אבל עכשיו גם עם עצמו.

בטראק "Radio Room" למשל, אפשר לפגוש בדגימות הג'אז בפיטצ' נמוך שהיו לנושא המרכזי באלבום "Train Of Thought" מ-2007. "Light Years", רצועה מספר 11 באלבום, היא דוגמא מושלמת לאמביינט האקספרמנטלי והטורדני שהקליט כ Population One בשנות התשעים.

 

"View From A Lighthouse" הוא כולו ג'ף מילס במצב רוח רע ו-"The Mission", הטראק היחידי באלבום שאפשר איכשהו לתקלט אל תוך סט, הוא כל מה שעומאר אס היה חולם להיות.

משמח מאוד לגלות, שאחרי שכמעט ונשכח מהעולם לחלוטין, בשנים האחרונות דיקסון פעיל מאי פעם. בשנתיים האחרונות הוא הספיק להוציא שני אלבומי אולפן, וביניהם גם צרור סינגלים ופרוייקט אינטרפטציות מחודשות ביוזמתו של בן קלוק. החומר העתיק שהקליט כ-Population One, יצא מחדש על ידי Rush Hour מאמסטרדם. מה שאפשר להם להתוודות על כך, ששמה של החנות וחברת התקליטים החשובה, הוא מטראק של דיקסון שיצא ב-1995. בימים אלה, דווקא בתקופת ההתעניינות הגדולה ביותר ביצירתו, בדיוק 20 שנה מאז הוציא לאור את אלבום הבכורה, טרנס דיקסון מכריז על פרישה. כולנו מקווים שמדובר בבדיחה.

 

טראק: Wink - Are You There? (Ben Klock Remix) - 2014

גרסת הרימיקס החדשה של בן קלוק להמנון הרייבים הקלאסי של ג'וש ווינק, לא מתרחקת מהמקור. במקום לנסות ולהמציא לדגימת הקול האלמותית עיבוד מחודש ו"עדכני", קלוק בחר להתכתב עם המקורות. אפשר לקרוא לזה "ללכת על בטוח", או לבחור להאמין שלמעשה מדובר בהישג יצירתי מאתגר לא פחות. בעוד שהטראק המקורי של ג'וש ווינק, נשען על המינימליזם המצוי במכות התוף היבשות של ה-TR-909, הגרסא של קלוק מבוססת על חטיבת קצב שבטי קבוע, שמהדהדת בנהמת סאבים רועמים עד לרחוק.

ליין האסיד המקורי, כמו גם לולאת הברייקביט הצורמנית, נותרו בדיוק כפי שהופיעו בטראק של ווינק. אך הגרוב הפרקסיבי, מלווה תפקידי שייקר מתחלפים, מפיכים בגרסתו של קלוק רוח שבטית-ניו-יורקית. העובדה כי בשעתו, יצירותיו של ווינק כיכבו בסטים של ג'וניור ואסקז הרבה יותר מאשר בסטים של סוון ואת', רק עוזרת להצדיק את ההקשר המעניין מחדש.

 

כראוי ליצירה הניזונה מקורותיו של גדול מהפנטי הטכנו של כל הזמנים, מדובר בכלי תקלוט אפקטיבי ליצירת מתח. האפיל האירוטי ומבושם סם של המקור, זכה כאן למתיחת פנים מושלמת. כזו שלא נתנה לפלסטיות להסתיר את יופיין של הצלקות. ובצלילי האסיד האוס של ג'וש ווינק מודל שנות ה-90, יש לא מעט מהן.

מדובר באחד מלהיטי הקיץ הבטוחים של השנה, המעניק תזכורת נפלאה מאין כמותה, לימים בהם דגימת קול נלקחה מסליל הקלטת משיבון, במקום קליפ יוטיוב בקילוסיביות נמוכה.

מפיק: DJ Mustard

אם אתם לא חובבי היפ-הופ מסחרי רדוד, או שאתם מעל גיל 16, סבירות גבוהה שהשם המטופש של דיג'י מאסטרד לא אומר לכם דבר. אבל גם אם לא שמעתם עליו, יש להניח שאולי שמעתם אותו. כי דיז'ון מקפרליין בן ה-23, המוכר יותר כ"דיג'י חרדל", הוא מפיק ההיפ-הופ הלוהט של השנה. קיד אינק, Dollar $ign או Tyga הם אולי ראפרים שעוד רחוקים מהיקף ההצלחה הבינלאומי של ליל' ווין ו-ג'יי-זי, אך לפי מיקומם הנוכחי במצעדי המכירות של בילבורד ו-I Tunes בארה"ב, בקרוב כנראה תכירו אותם מקרוב. יצירותיו של דיג'י מאסטרד, מלבד המרקם המוזיקלי הקבוע, חתומות גם בכל ביט בדגימת הקול המדבקת: "Mustard on the beat Ho!". משפט אשר עם הצלחתו של החרדל, הפך למטבע לשון עם ריבוי הופעות מסחרר ב-Vines. רשת הסרטונים של טוויטר - מרכז הדאחקות האמריקאי.

בדומה למקור השראתו הגדול, Lil' John, דיג'י מאסטרד הוא מפיק היפ-הופ על טהרת האלקטרוניקה. אין זו רק החלטה אמנותית, כי אם גם מודעת משפטית ליוקר השימוש בסמפולים (תכונה אופיינית לדור מפיקי ההיפ-הופ הצעיר). ב-"Show Me" למשל, כנראה הלהיט הגדול ביותר שהפיק עד כה לכריס בראון וקיד אינק, מאסטרד מנגן מחדש את מהלך האורגן של המנון ההאוס הנוסטלגי "Show Me Love" של Robin S, במקום לדגום אותו מהטראק המקורי.

תפקיד הבייס ליין המיתולוגי שהוכיח את עצמו במעבר מטראק האוס מהיר למקצב היפ הופ עצל, הוא לא ההקשר המוזיקלי היחידי שרקם החרדל בין האוס להיפ הופ. אבל ספציפית הוא זה שדאג לו לחוזה מעל מיליון דולר עם Roc Nation של ג'יי-זי. השילוב בין צליל הקראנק של אטלנטה להשפעות Trap כפי שמאסטרד רקח, היא לא הברקה גאונית, אלא מהלך אורגני מתבקש. מאסטרד הוא לא הראשון לעשות זאת, אבל הוא ללא ספק זה שהצליח לזקק אותו למבנה פופ אפקטיבי ומדבק. בקרוב אצל בריטני.

 

מסיבה: Boiler Room Tel-Aviv

חברי ה"תדר" ו"קזינו סן-רמו", חברו יחדיו לכדי גוף הפקה משותף חדש בשם Force Majeure. את עונת מסיבות הקיץ הלוהטת שהם מבטיחים, הם חונכים כעת עם האירוע הרשמי הראשון של הבוילר רום בתל אביב. למי שבטעות לא צרך מוזיקה אלקטרונית בשנים האחרונות, נספר כי הבוילר רום הינו קולקטיב אינטרנטי המעביר בשידור וידאו חי, סטים ממיטב התקליטנים ברחבי העולם. בניגוד למתחרים, כמו "DanceTrippin TV", הבוילר רום אינם עוסקים בתיעוד מסיבות חיות. כי אם בקיומם של "סשנים" בשעות יום, אשר סגורים עבור כמות סלקטיבית של מוזמנים. השילוב בין אירוע אקסלוסיבי, סטים והופעות מחוד החנית של יוצרי המוזיקה האלקטרונית, אל מול אלפי צופי יוטיוב קנאים, הפכה את הבוילר רום לאחת התופעות המשפיעות ביותר במוזיקה האלקטרונית בעשור הנוכחי. בין הכשרונות המקומיים שיופיעו במהדורה התל-אביבית: וולטר, יוגו, דיפה ובירי, רדיו טריפ, גארדן סיטי מובמנט, רואו טייפס, ירין לידור, רד אקסס ואמיר אגוזי. כל אלו ואחרים, יתנקזו למסיבה אחת גדולה וחגיגית במועדון הבלוק בה יופיעו גם Acid Arab, Da Poet ו-Bradley Zero.

>>> האזינו לסט של PreSet:Girls, סט בעריכת עדי שבת

 

תגובות