מגזין

ה"קאלטס" מגיעים לתל אביב, והם כבר לא יכולים לחכות

הצמד הניו יורקי המרקיד שפרץ את גבולות ההצלחה באינטרנט ועשה את זה בעולם האמיתי רוצה לראות מה יש לבירת המסיבות הלבנטנית להציע

מאת מור לוי. 06-04-2014

תגיות: Cults, מור לוי, הארץ

 

יש שני דברים שחברי להקת "הקאלטס" היו רוצים לספר לקורא הישראלי. הראשון, הוא שיש להם אלבום חדש (Static) ושיש סיכוי גבוה שהוא יגרום לכם לרקוד בהופעה שלהם הערב. הדבר השני הוא שהם מאוד מתרגשים להגיע לתל אביב, או כפי שהם מכנים אותה - "בירת המסיבות הלבנטינית", ולממש בה את יום החופש היחיד שלהם בסיבוב ההופעות הנוכחי.

הצמד, המורכב מהגיטריסט, בריאן אובליביון והזמרת מדלן פולין, התגלגלו לתודעת עולם המוזיקה ב-2010, שבועיים בלבד לאחר שהעלו את המיני-אלבום שלהם הנושא את שם ההרכב לעמוד הבנדקמפ שלהם. ראוי לציון היה הסינגל "Go Outside", שנחרט באוזני המאזינים תוך מספר שניות וסרב לזוז משם. "גרנו ולמדנו בניו-יורק, כל החברים שלנו היו חלק מהרכבים ממש מגניבים", מספרת פולין, "אז החלטנו סוף שבוע אחד גם להקליט כמה שירים".

 

ההצלחה האינטרנטית הובילה את השניים לחתימת חוזה הקלטות עם הלייבל שמנהלת לילי אלן (In The Name Of) ולהקליט בו את אלבומם הראשון. עם זאת, פולין מדגישה את ההבדל בין להצליח באינטרנט לבין להצליח בעולם האמיתי. "לקח לנו המון זמן עד שפיתחנו בסיס מוחשי, עם אנשים שבאמת ממלאים את היכלי ההופעות", היא מספרת בראיון לקראת הגעת הצמד וההרכב שמלווה אותם לישראל. השניים כלל לא העלו בדעתם שיגיעו למסע הופעות שיכלול למעלה מ-300 יעדים, בארה"ב וברחבי העולם. בייחוד לא בישראל. "המון מהחברים שלנו בתחום המוזיקה הרגישו שזה דבר שפשוט יגיע אליהם, אם הם יחכו. אנחנו הבנו, מוקדם יחסית, שהפיתרון הוא להצמיד את האף לרצפה, ולעבוד קשה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב האלבומים החדשים לפייסבוק שלכם

מאז אותה התחלה, ועד היום, הספיק הרכב הדרים-פופ הניו-יורקי לא מעט. את צלילי הסיקסטיז הנוסטלגיים של אלבומם הראשון, החליפה האגרסיביות שליוותה את "Static" (אלבומם השני). הקליפים המופרעים שייצגו את תחילת דרכם (שהחדיר את הצמד אל תוך עולמה של הכת מג'ונסטאון, למשל) והמשיכו להופיע ולהוציא סינגלים כמו High Road: "זה היה שינוי מאוד טבעי. באלבום הראשון לא ממש ידענו מה אנחנו עושים, ואם מישהו ירצה בכלל להאזין לדברים שיצרנו. היה לנו המון מה להוכיח, כי אנשים האזינו לשירים הראשונים וציפו להמשך. זה היה הרבה יותר מלחיץ, לדעתי. כאן פתאום היה לנו כל כך הרבה יותר קל. ידענו, למשל, שרצינו שיהיו בכל מקום טלוויזיות ישנות שיקרינו את אותו רעש לבן".

 

הצורך בטלוויזיות ישנות, שלא ממש משדרות שום דבר, הינן נדבך נוסף בתסמונת האמנותית של ההרכב. כל מה שהם ידעו זה שהם רוצים אותן שם, מפוזרות ברחבי האולפן במהלך ההקלטות. באותו אופן, הם גם לא ממש ידעו מה הולך לקרות באלבום הנוכחי, עד שהחלו לעבוד עליו. בראיונות עבר, הרבו השניים (אובליביון, בפרט) לציין כי אינם מוזיקאים, אלא יוצרים. הם מסבירים זאת על ידי השוואת המוזיקה לאמנות, שכן כמו הקנבס, המוזיקה משמשת אותם כמרחב בו הם יכולים לנסות הכל. וכן, זה כולל נדידה למרחבים קצת פחות מוכרים כמו עולם ההיפ הופ והראפ. "הייתי מאוד רוצה, האמת", צוחקת מדלן כאשר היא ניצבת בפני האופציה לקחת חלק בז'אנר זה, "אחד השירים שלנו מהאלבום הקודם, 'Bad Things' די חזק אצל לא מעט ראפרים. למשל, יש את הרמיקס שיצר פרדי גיבס וגרסה נוספת שיצאה ממש לאחרונה. אז זאת בהחלט אופציה שאנחנו שוקלים".

 

"זה נחמד להיות עצמינו, ולא להיות כמו... להקת קיס, למשל, ולהיות מכוסים במייקאפ כל הזמן. בגלל זה לא היינו רוצים להישאר באותו מקום של מסתורין, ממנו התחלנו". המקום אליו מתייחסת מדלן הוא החודשים הראשונים בקריירה שלהם בהם מלבד תמונה לא ברורה של צמד סטודנטים צעירים, לא ממש היה ברור מיהם בריאן ומדלן. מימד מסתורי זה רק הוסיף לעניין שהציתו השניים בקרב לא מעט בלוגרים. אולם גם לאחר שנחשפו הם המשיכו להפתיע את מעריציהם עם אלבום שלא נשמע כלל כמו קודמו אך מכיל את אותו הוייב המוכר. הסיבה שבגללה הערב, לבקשתם, כל מי שיהיה בהופעה צפוי לרקוד לצלילי הרעש הלבן.

האזינו לספיישל קאלטס ב"קול הקמפוס"

 

תגובות