מגזין

שדרני קול הקמפוס בוחרים מוזיקה שמחה לפורים, צד א'

לכבוד החג הכי כיפי בלוח השנה, אנשי התחנה בוחרים שירים ואלבומים שמתחפשים, מצחיקים ובעיקר עושים לזוז

מאת קול הקמפוס. 16-03-2014

תגיות: פורים, מוזיקה, בחירות שדרנים, הארץ

 

"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך שנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית, כ"ט).

נראה שבפורים, האמרה לפיה חגי ישראל מתמצים ב-"ניסו להרוג אותנו. לא הצליחו. בוא נאכל", מקבלת טוויסט והאוכל מוחלף בשתייה. בכלל, מוטיב "ההתהפכות" מלווה את חג הפורים לכל אורכו. גורלם של היהודים, ההתחפשות והמצב הקוגניטיבי של החוגגים. כדי להיכנס לרוח החג גם בתחנה, מיטב השדרנים ממליצים על שירים כיפיים להרמת המורל. כל אחד והבחירה שלו.

צד א' 

אמיר עטר

קשה לתאר את המוזיקה של הקארדיאקס בכמה מילים אבל אני אנסה בכל זאת. תדמיינו מה היה קורה אם ג'וני רוטן מהסקס פיסטולס היה נולד עשר שנים קודם ומצטרף בטעות ללהקת ג'נסיס, שם הוא היה מנסה לשכנע את כולם שהוא הבן האובד של פראנק זאפה עד האישפוז הכפוי והצפוי במוסד לחולי נפש. קשה גם לבחור שיר או אלבום אחד שלהם אז הנה הופעה שלמה. (מוקדש באהבה לזנבית לפת).

 

בן אליעד

ג'ורג'י פרוט הוא  אפרו-אמריקני בשנות ה-40 המאוחרות לחייו. בתחילה הוא היה גבר, ואז הפך בניתוח לאישה, ואז שוב חזר להיות גבר. אחרי שישב מספר פעמים בכלא, הוא היה חבר בלהקת Fאנק - רוק שפעלה באוהיו.

הוא אינו קיים במציאות, הוא פרי דמיונו הקודח של קווין ברנס, הסולן והכוח היצירתי שמאחורי ההרכב הפסיכדלי Of Montreal. אלטר- אגו, תחפושת אחת מני רבות של הסולן האקסצנטרי, שכיכב באלבום Skeletal Lamping מ-2007, המנסה לספר את סיפורו המופרך של ג'ורג'י בתצוגת תכלית מרהיבה שמשלבת בין רוק, פסכדליה, Fאנק וגלאם סליזי, בניצוחו של בארנס.

 

שי ברבלט

שירים שמחים כאלו שגורמים לחיוך ותזוזה מתקשרים אצלי להמון גרוב וFאנקי אולד סקול סטייל Motown Records או לאפרו-ביט. לאחרונה חזרתי לשמוע את הדיסק המקסים הזה שמלא בהשפעות מכל העולם ומשלב פיוז'ן מדהים של אפרו-ביט, Fאנקי, רגאיי, מוזיקה קובנית ופורטוגזית ובעיקר הרבה הרבה מאסלה. Terrakota עושים את זה נפלא. הם מטשטשים גבולות ומשלבים המון מקצבים עם מילים בעלות משמעות ומסר עוצמתי. הבסיס הוא מערב אפריקאי והתבנית היא פורטוגזית. הופעות הלהקה (שזכינו לראותם בפסטיבל הסאן ביט הנפלא בארץ) זכו למוניטין של מסיבה אנרגטית, כשכלים מסורתיים דוגמת הסיטאר, העוד, הנג'וני והמבירה פוגשים את הבס, התופים והגיטרות החשמליות. עם הסולנית האנגולית הכריזמטית Romi Anauel, הכל הופך לחגיגת מוזיקה. להגביר את הווליום ולרקוד. חג שמח

 

נעה ברודצקי

השיר המקורי יצא כסינגל מוביל של האלבום של ביורק Biophilia ב-2011, וזכה לגרסת רימיקס שנה לאחר מכן. הרימיקס מהווה את התחפושת הכי טובה של ביורק עד כה (אפילו יותר משמלת הברבור). הוא שונה מהמקור ושמח בלי להיות זול (בניגוד להרבה תחפושות שרואים בפורים) - פשוט עבודה מעולה של עומר סולימאן לרימיקס אמיץ ומשובח.

חוץ מזה, הוא תמיד עובד. אם זה בחתונה, בפאב אפלולי, ביום שמשי או בהאזנה פרטית בבית - הוא תמיד יעניין את האוזניים, יכווץ לחיים ויפתח את השפתיים לחיוך רחב. אם זה לא מספיק, זה כנראה השיר הראשון שתרצו לשמוע בשנייה שהנחתם את הצ'ייסר הריק על דלפק הבר.

 

ברק חיון

הרזידנטס הם להקה אמריקנית אלמונית שחבריה מסתירים את זהותם על ידי מסכות עין ענקיות, כובעי צילינדר וחליפות טוקסידו. בשנת 1979 יצא אלבומם eskimo - מסע תיעודי מרתק אל חיי האסקימוסים, שפתם, והמוזיקה שלהם. אלא שהכול מומצא. השפה, המוזיקה וכמובן הסיפורים המגוחכים שמצורפים לאלבום. וכנראה שמה שהאסקימוסי צורח הוא בעצם "coca cola is life". חוץ מזה, האלבום ממש יפה, ואני אוהב פינגווינים.

 

הדר דותן

אין הרבה מוזיקאים שחיים את פורים יום-יום ולוקחים את ההומור והפרודיה בצורה כל כך רצינית כמו אלפרד מתיו ינקוביץ', המוכר יותר כאל ינקוביץ' "המוזר" ("Weird Al" Yankovic ). הפרודיות שלו על מוזיקאים אחרים והקליפים הגאוניים המלווים אותם, הופכים אותו ללא ספק לאחד מגדולי הזמרים-קומיקאים הפועלים כיום. השיר Craigslist הוא מהאהובים עליי במיוחד ומשלב בין פרודיה על ה Doors ועל אתר ההחלפות וההודעות הפופולארי:

 

פארודיה מצוינת נוספת היא על נירוונה:

 

ואי אפשר גם בלי ליידי גאגא:

 

יוסי חלילי

יש משהו מאד טריקי ברי-מייק לשיר. לרוב זה מרגיש מאולץ ולוחץ, והניסיון לחדש ולהציג זווית שונה למשהו מוכר שכבר עובד מתגלה לא אחת כמשעמם במקרה הטוב או מאכזב ואפילו מרגיז במקרים פחות טובים. ככל שהמקור יותר מגובש ושלם הניין הופך למורכב יותר. דווקא בגלל זה כדאי להעריך את העבודה שעשה ההרכב הקנדי הזה על הקלאסיקה האלמותית והבלתי נשכחת של Technotronic. את הסאונד המתכתי מחליפים מיתרים אווריריים ובמקום תחילת הטכנו של סוף האייטיז מגיעה תחפושת בסגנון סווינג ג'אזי קצבי ושמח. לחלוטין make my day.

 

טל אלפנט

(אזהרה – דרוש כאן הרבה חוש הומור)

השיר שלי מוקדש לכל אותן בנות שבשבילן כל יום הוא פורים. Noface הם אולי לא ההרכב הכי "פוליטקלי קורקט" שיש (גם לא הכי מוכשר ומצליח בלשון המעטה), אבל הם ללא ספק אחד ההרכבים הכי מבדרים שהחזיקו מיקרופון. Fake hair wearing bitch, יחד עם ההרכב הידוע לשמצה ,2 live crew הוא שיר מגוחך במיוחד אשר מדבר על...טוב הבנתם את זה לבד. אם תצליחו להתגבר על ההפקה המיושנת והלא מוצלחת במיוחד (סימפול של קראפטוורק בפעם המיליון), הראפ האיום ונורא ועל הקליפ שכנראה עלה לא יותר מ-20 דולר, אני בטוח שלא תפסיקו לשיר את הפזמון הקלאסי: just because yo hair aint real, don’t think that I don’t know the deal."

 

גיל רוביו

כי זה שיר שכל פעם שאני שומע אותו אני חייב לזוז עם הקצב הפסיכי שלו, כי הוא גורם לחייך, כי גם אם אתה סחי-בן-של-סחי הוא יעשה אותך שיכור. כי אירים חמי מזג משתוללים ועושים שמות בחופשה בספרד (בגרסת היום ובגרסת הלילה) זה תמיד מצחיק וגם קצת נוגע ללב. כי להתחפש בפורים לשון מקגאוון (הסולן היפיוף של הפוגז) זאת יציאה שתזכה אתכם בפרס ראשון ואולי גם בכרטיס טיסה לאלמריה! אדיוס!

 

גיל מטוס

בשנה האחרונה זוכה זמר הפולק, דייב ואן רונק, לתחייה מחודשת בעיקר בזכות "בתוך לואין דייויס", סרטם החדש של האחים כהן המבוסס בין היתר על האוטוביוגרפיה שלו. בשנת 1964, אחרי כמה אלבומי פולק אינטימיים, הצטרף ואן רונק להרכב Ragtime Jug Stompers וביחד איתם הוציא אלבום שמח ומופרע שכולו מחוות לשירי בלוז וג'אז. עם קרש כביסה, קאזו, באנג'ו, מנדולינה וגיטרה, הנה המחווה היפה שלהם לשיר המפורסם, Everybody Loves My Baby.

 

ניר חסון

יכול להיות שבאלבום הבכורה של הלהקה הברזיאלית Los Hermanos הם בכלל שרים על מוות, דיכאון ואלימות, אבל למי אכפת מהמילים כשהמוזיקה שהם עושים כל כך שמחה וכיפית. הלהקה בה חבר גם Rodrigo Amarante מ-Little Joy, הוציאה את האלבום בשנת 1999, ואחרי שלא שמעתי אותו כמה שנים הוא חזר אליי שוב לרדיו דיסק ברכב, ובהחלט גורם לבוקר שלי להיראות טוב יותר.

האלבום משלב סקא, פאנק, רוק ומוזיקה ברזילאית והוא מורכב מ-14 שירים קצרים וקצביים בטירוף. הוא אחד האלבומים הכי פורימיים (ולא רק בגלל העטיפה) שתשמעו בחג הזה וכנראה שגם אחריו.

 

תגובות